- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 17
Jump to navigation
Jump to search
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים י"ז – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
תורה
(א) לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם כֹּל דָּבָר רָע כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא.
(ב) כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.
(ג) וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכׇל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי.
(ד) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל.
(ה) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ.
(ו) עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד.
(ז) יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כׇּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.
(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.
(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל.
(יג) וְכׇל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד.
(יד) כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.
(טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נׇכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.
(טז) רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד.
(יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד.
(יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
(יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כׇּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם.
(כ) לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות
{א} לא תזבח[1] כל דבר רע – אזהרה למפגל בקדשים על ידי דיבור רע, ועוד נדרשו בו שאר דרישות בשחיטת קדשים {בבלי זבחים ל"ו}.
{ב} לעבור בריתו – אש' כרת אתכם שלא לעבוד ע'ז'.
{ג} אשר לא צויתי – לעבוד.
{ד} נכון – מכוון העדות.
{ה} והוצאת[2] אל שעריך כ'מ' מכתי' יד רבנו שמעיה את האיש ההוא, וגו' – המתרגם אל שעריך בתרע בית דינך (אינו אלא) טועה שכך שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו, אתה אומ' [זה] שער שעבד בו,[3] או אינו אלא שער שנידון בו נאמר שעריך למטה ונא' שעריך למעלה,[4] [כי ימצא באחד שעריך][5] וגו', ותרגומו לקירווך.
{ו} שנים או של' – אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט לך שלשה, להקיש שלשה לשנים מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולן.
{ח} כי יפלא – כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך. בין דם טמא לדם טהור, דם ירוק ודם לבן טהור, ת', ר'ש'. בין דין חייב לדין זכאי, בין נגע טמא לנגע טהור. דברי ריבות – שיהו חכמי העיר חלוקין בדבר זה מטמא וזה מטהר, זה מחייב וזה מזכה. וקמ' ועלית וגו' – והרבה דרשו רבותינו מריבוי המקר' במס' סנהדרין.[6] ועלית – מלמד שבית המקדש גבוה מכל הארצות.
{ט} הכהנים הלוים – הכהנים שיצאו משבט לוי. אל הכהנים – יושבי לשכת הגזית, שאילו נמצאו בכהנים הראוים לה לא יכניסו לה אחרים משום יורו משפטיך. ת'ר'ש'. אל השופט אשר יהיה בימים ההם – ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה מצוה לשמוע לו, אין לך אלא שופט שבימיך.
{יא} [ימין ושמאל –] אפילו אומ' לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהיא ימין וכל שכן שאומר' לו על ימין ימין ועל שמאל שמאל. ועשית על פי הדבר – על הריב הזה, על פי התורה – איסור והיתר, על[7]
{יג} וכל העם ישמעו – מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל.
{טז} לא ירבה לו סוסים – אלא כדי מרכבתו, כדי שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם, כמה שנ' בשלמה ותעלה ותצא מרכבתו ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה {מלכים א י':כ"ט}.
{יז} ולא ירבה לו נשים – אלא שמנה עשר', שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים ונאמ' לו ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה {שמואל ב י"ב:ח'}. וכסף וזהב לא ירב' – אלא כדי ליתן אפסניא.
{יח} והיה כשבתו – אם עשה כן כדיי הוא שתתקיים מלכותו. משנה התורה – שתי ספרי תורה, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאה עמו.[8] הוא ובניו – מגיד שאם בנו הגון הוא קודם לכל אדם.[9] ת', על פי התורה – איסור והיתר, על המשפט – שאר דינין. והאיש אשר יעשה בזדון – זה זקן ממרא חזר לעירו ושנה מת. ר'. משנה התורה – אונקלוס תירגם פתשגן, פתר משנה לשון שינון ודיבור. הכהנים הלוים – זה כהנים. כל שבט לוי זה לוים. ר' כ'כ' רבנ' שמ'. לבלתי רום לבבו – כלפי קונו יותר משאר אחיו, אבל על אחיו ישתרר, ואם ילחצם הרי רום לבבו לקונו. ר' כ'כ' רב' שמע', ורבו ר'ש'י'.
{כ} לבלתי סור מן המצוה – אפילו מצוה קלה של נביא. למען יאריך ימים וגו' – מכלל הין אתה שומע לאו, וכן מצינו בשאול שאמ' לו שמואל שבעת ימים תוחל עד בואי אליך {שמואל א י':ח'} להעלות העולה, וכת' ויוחל שבעת ימים וגו' {שמואל א' י"ג:ח'}, ולא שמר הבטחתו להמתין כל היום, ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמ' לו, נסכלת כי לא שמרת, וגו' {שמואל א י"ג:י"ג}, ועתה ממלכתך לא תקום {שמואל א' י"ג:י"ד}, הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש. הוא ובניו כת' למעלה.
