Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 3

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ג' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי.

(ב) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

(ג) אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן.

(ד) וַיָּמׇת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם.

(ה) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ו) הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ.

(ז) וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כׇּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.

(ח) וְשָׁמְרוּ אֶת כׇּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.

(ט) וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(י) וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

(יא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(יב) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כׇּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם.

(יג) כִּי לִי כׇּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כׇל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה'.

(יד) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר.

(טו) פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם.

(טז) וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

(יז) וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי.

(יח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנִי וְשִׁמְעִי.

(יט) וּבְנֵי קְהָת לְמִשְׁפְּחֹתָם עַמְרָם וְיִצְהָר חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

(כ) וּבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְבֵית אֲבֹתָם.

(כא) לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי וּמִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי.

(כב) פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה פְּקֻדֵיהֶם שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

(כג) מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ יָמָּה.

(כד) וּנְשִׂיא בֵית אָב לַגֵּרְשֻׁנִּי אֶלְיָסָף בֶּן לָאֵל.

(כה) וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

(כו) וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתָרָיו לְכֹל עֲבֹדָתוֹ.

(כז) וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעׇזִּיאֵלִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי.

(כח) בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ.

(כט) מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי קְהָת יַחֲנוּ עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה.

(ל) וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל.

(לא) וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם וְהַמָּסָךְ וְכֹל עֲבֹדָתוֹ.

(לב) וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ.

(לג) לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת מְרָרִי.

(לד) וּפְקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם.

(לה) וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת מְרָרִי צוּרִיאֵל בֶּן אֲבִיחָיִל עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ צָפֹנָה.

(לו) וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו וְכׇל כֵּלָיו וְכֹל עֲבֹדָתוֹ.

(לז) וְעַמֻּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם.

(לח) וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

(לט) כׇּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

(מ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּקֹד כׇּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה וְשָׂא אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם.

(מא) וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה' תַּחַת כׇּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת כׇּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(מב) וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֶת כׇּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(מג) וַיְהִי כׇל בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם.

(מד) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(מה) קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כׇּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה'.

(מו) וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(מז) וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל.

(מח) וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם.

(מט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם.

(נ) מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

(נא) וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ואלה תולדות אהרן ומשה – ואינו מזכיר אלא בני אהרן, ונקראו תולדות משה לפי שלימדן תורה, מלמד שכל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ביום דבר י"י את משה – נעשו אילו תולדות שלו, שלימדם מה שלמד מפי הגבורה.

{ד} על פני אהרן – בחייו.

{ו} ושרתו אותו – ומהו השרות, ושמרו את משמרתו, לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר כמו שנ' אתה  ובניך ובית אביך תשאו את עון המקדש {במדבר י"ח:א'} והלויים הללו מסייעין אותו, זו היא השירות.

{ז} ושמרו משמרתו – כל מינוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה כמו שאמו' בבגתן ותרש, והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה {בבלי מגילה י"ג:}, וכן במשמרת כהונה ולויה.

{ח} ואת משמרת בני ישר' – שכולן היו זקוקין לצורכי המקדש, אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם, לפיכך לוקחין מהן המעשרות בשכרם, שנ' כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם {במדבר י"ח:ל"א}.

{ט} נתונים המה לו – לעזרה. מאת בני ישר' – [מן בני ישר',][1] כלומ' משאר כל העדה ניבדלו לכך בגזירת המקום והוא נתנם לו שנ' ואתנה את הלוים וגו' {במדבר ח':י"ט}.

{י} ואת אהרן ואת בניו תפקד – לשון פקידות ואינו לשון מניין. ושמרו את כהנתם – קבלת דמים וזריקה והקטר ועבודות המסורות לכהנים.

{יב} ואני הנה לקחתי – ואני מהיכן זכיתי בהן. מתוך בני ישר' – שיהו ישר' שוכרין אותם לשירות שלי, על ידי הבכורות זכיתי בהן ולקחתים תמורתם [לפי] שהיתה העבודה בבכורות וכשחטאו בעגל נפסלו, והלוים שלא עבדו ע"ז נבחרו תחתיהם. ת', עד שלא הוקם המשכן נתנו העבודה בבכורות דהוא גדל אחי וחשוב שבבית. ר'. כ"כ רבנו שמעיה.[2]

{טו} מבן חדש ומע' – משיצא מכלל נפלים,  הוא נימנה ליקרות שומר משמרת הקדש. א"ר יהוד' ב"ר שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנ' אשר ילדה אותה ללוי במצרים {במדבר כ"ו:נ"ט}, עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנת בשבעים נפש, שכשאתה מוצא חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחד והיא השלימה את המניין.

{טז} על פי י"י – אמ' משה לפני הק' היאך אני נכנס לבתי כולם ולתוך אהליהם לדעת מיניין יונקיהם, אמ' לו הק' עשה אתה שלך ואני אעשה שלי הולך משה ועומד על פתח האהל, והשכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאה מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באוהל הזה לכך נאמ' על פי י"י.

{כא} לגרשון משפחת הלבני – כלומ' לגרשון היו הפקודי' משפחת הלבני והשמעי פקודיהם כך וכך.

{כה} המשכן – יריעות התחתונו'. [שנ' ואת המשכן תעשה עשר יריעות.[3]] והאהל – יריעות העשויות לגג. מכסהו – עורות אילים ותחשים. ומסך פתח – הוא הוילון.

{כו} את מיתריו – של משכן והאהל, ולא של חצר.

{כט} משפחות בני קהת יחנו תימנה – וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה, אוי לרשע אוי לשכנו, לכך לקו מהן דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו שנמשכו עמהם במחלקתם.

{לא} והמסך – היא הפרכת, שאף היא קרויה פרכת המסך.

{לב} ונשיא נשיאי הלוי – ממונה על כולם. ועל מה היא נשיאותו פקדת שומרי משמרת על ידו היא פקדת כולם. פקדת – פראומוטישא, כ"כ רבנו שמעיה.[4]

 {לח} משה אהרן ובניו – וסמוכין להם דגל מחנה יהודה, והחונים עליו יששכר וזבולן טוב לצדיק טוב לשכינו, לפי שהיו שכיניו של משה (ואהרן) שהיה עוסק בתורה נעשו גדולים בתורה, שנ' יהודה מחוקקי {תהלים ס':ט'}, ומבני יששכר יודעי בינה לעתים {דברי הימים א י"ב:ל"ג}, מאתים ראשי סנהדראות, ומזבולון מושכים בשבט סופר {שופטים ה':י"ד}.

{לט} אשר פקד משה ואׄהׄרׄן – נקוד על אהרן לומר שלא נמנה במניין הלוים, אבל משה ונמנה עמם[5]. שנים ועשרים אלף – ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתירים, בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאו', בני קהת שמנת אלפים ושש מאות בני מררי ששת אלפים ומאתים, הרי עשרים ושנים אלף ושלש מאו', ולמה לא כללן עם שאר ויפדו את הבכורות, ולא יהו זקוקין השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המיניין לפידיון, אמרו רבותינו במסכת בכורות אותן שלש מאות לויים בכורות היו, ודיים שיפקיעו את עצמן מן הפדיון {בבלי בכורות ה'.}.

{מ} פקד כל בכור מבן חדש ומעלה – משיצא מכלל ספק נפלים.

{מה} ואת בהמת הלוים וגו' – לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה של ישר' שהם להקרבה[6], אלא את פטרי חמוריהם, ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים של ישר', תדע שהרי מנה עודפים באדם ולא מנה עודפים בבהמה. גזירת הכת' היא שלא זכו כהנים בפטרי חמורים של אותו הדור. ר', ככר"ש.

{מו-מז} ואת פדויי השלשה וגו' – ואת הבכורות הצריכין ליפדות בהם אילו שלש' ושבעים ומאתים העודפין בהם יתירין על הלוים מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת, כך היא מכירתו של יוסף עשרים כסף שהיה בכורה של רחל.

 {מט} העודפים על פדויי הלוים – על אותן שפדו הלוים בגופן.

{נ} חמשה וששים ושלש מאות ואלף – כך סכום החשבון חמשת שקלים לגלגלת. למאתים בכורו' אלף שקלים, לשבעים בכורות שלש מאות וחמשים שקל, לשלשה בכורות חמשה עשר שקל. אמ' משה כיצד אעשה בכור שאומ' לו תן חמשה [שקלי'] יאמר לי אני מפדויי הלוים מה עשה הביא עשרים ושנים אלף פתקין וכתב עליהן בן לוי, ורע"ג פתקין כתב עליהן חמשת שקלים בללן ונתנן בקלפי, אמ' להן בואו וטלו פיתקיכם לפי הגורל.

הערות