Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 33

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ל"ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

(ב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם.

(ג) וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כׇּל מִצְרָיִם.

(ד) וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כׇּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים.

(ה) וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת.

(ו) וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.

(ז) וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשׇׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל.

(ח) וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה.

(ט) וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם.

(י) וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף.

(יא) וַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין.

(יב) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדׇפְקָה.

(יג) וַיִּסְעוּ מִדׇּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ.

(יד) וַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת.

(טו) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי.

(טז) וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה.

(יז) וַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת.

(יח) וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה.

(יט) וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ.

(כ) וַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה.

(כא) וַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה.

(כב) וַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה.

(כג) וַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר.

(כד) וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה.

(כה) וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת.

(כו) וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת.

(כז) וַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח.

(כח) וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה.

(כט) וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה.

(ל) וַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת.

(לא) וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן.

(לב) וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד.

(לג) וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיׇטְבָתָה.

(לד) וַיִּסְעוּ מִיׇּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה.

(לה) וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר.

(לו) וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ.

(לז) וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם.

(לח) וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.

(לט) וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר.

(מ) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(מא) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה.

(מב) וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן.

(מג) וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.

(מד) וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב.

(מה) וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד.

(מו) וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה.

(מז) וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ.

(מח) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

(מט) וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב.

(נ) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר.

(נא) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן.

(נב) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כׇּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כׇּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כׇּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.

(נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.

(נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.

(נה) וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.

(נו) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} אלה מסעי – למה נכתבו המסעות הללו לכאן להודיעך חסדיו של מקום שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שיהו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה, ולא היתה להם מנוחה שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות, צא מהן ארבע עשרה שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזירה משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה שמשם נשתלחו מרגלים, שנ' ואחר נסעו העם מחצרות וגו' {במדבר י"ב:ט"ז}, שלח לך אנשי' {במדבר י"ג:ב'}, וכאן הוא או' ויסעו מחצרו', ויחנו ברתמה, למדתה שהיא במדבר פארן, ועוד צא מהן שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שלשים ושמונה לא נסעו אלא עשרים מסעות, כך כתב רבנו שמעיה והגיה אינן אלא י"ט. זו מיסודו של ר' משה, ור' תנחומא דרש בו דרשה אחרת, משל למלך שהיו בנו (אחרת) חולה והוליכו למקום (אחר)[1] רחוק לרפואתו כיון שיהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות  אומ' לו כאן ישננו כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך כול'.

{ד} ומצרים מקברים – טרודים באבלם. (לכך יצאו) ולא נתנו לב לישר' לכך יצאו ביד רמה. ר', כך כתב רבנו שמ'.

{יח} ויחנו ברתמה – על שם לשו' הרע של מרגלים שנ' מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים על גחלי רתמים {תהלים ק"כ:ג'}.

{לח} על פי י"י – מלמד שמת בנשיקה.

{מ} וישמע הכנעני – כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו העננים וכסבור נתנה רשות להלחם בישר' לפיכך חזר וכתבה.

{מד} בעיי העברים – לשון חורבות וגלים כמו לעי השדה {מיכה א':ו'}, שמו את ירושלם לעיים {תהלים ע"ט:א'}.

{מט} מבית הישימות עד אבל השטים – כאן לימדך שיעור מחנה ישר' שנים עשר מיל. דאמ' רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההו' אתרא כו' {בבלי עירובין נ"ה:}. אבל השטים – מישור של שטים אבל שמו.

{נא-נב} כי אתם עוברים וגו' והורשתם וגו' – והלא כמה פעמים הוזהרו על כך, אלא כך אמ' להם כשאתם ע(ו)ברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו, ואם לאו באים מים ושוטפין אתכם וכן מצינו שאמ' להם יהושע עודם בירדן במסכת סוטה ובתוספתא דסוטה.[2]

{נב} והורשתם – וגרשתם. משכיתם – כתרגו' בית סגדתהון, על שם שהיו מסוככין את הקרקע ברצפת אבני שיש להשתחוות עליה בפישוט ידים ורגלים, כדכת' אבן משכית להשתחוות עליה {ויקרא כ"ו:א'}. מסכותם – כתרגומו מתכתהון.

{נג} והורשתם את הארץ – והורשתם אותה מיושביה אז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה.

{נד} אל אשר יצא לו שמה – מקרא קצר הוא אל מקום אשר יצא לו הגורל לו יהיה.  למטות אבותיכם – לפי חשבון יוצאי מצרים. דב' אח' בשנים עשר גבולים למיניין השבטים.

{נה} והיה אשר תותירו מהם – יהיו לכם לרעה. לשכים בעיניכם – ליתידות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות סיכיא. ולצנינים – פותרים בו הפותרים לשון משוכת קוצים, הסובבת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא. ונר' לר' לצנינים – כצנה רצון תעטרנו, המקפת לאדם בשלש רוחות, ותרגומו מוכיח. ת' כ"כ רבנ' שמעי'. וצררו אתכם – כתרגו'.

הערות
  1. עיין בדיונו של א' טויטו, "האמנם משקף כתב-יד לייפציג 1...", תרביץ ס"א:א': 101.