Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 19

Expand All

• מבוא
• טקסט – לייפציג 1
• ספר בראשית
  • בראשית א'
  • בראשית ב'
  • בראשית ג'
  • בראשית ד'
  • בראשית ה'
  • בראשית ו'
  • בראשית ז'
  • בראשית ח'
  • בראשית י"א
  • בראשית י"ב
  • בראשית י"ג
  • בראשית י"ד
  • בראשית ט"ו
  • בראשית ט"ז
  • בראשית י"ז
  • בראשית י"ח
  • בראשית י"ט
  • בראשית כ'
  • בראשית כ"א
  • בראשית כ"ב
  • בראשית כ"ג
  • בראשית כ"ד
  • בראשית כ"ה
  • בראשית כ"ו
  • בראשית כ"ז
  • בראשית כ"ח
  • בראשית כ"ט
  • בראשית ל'
  • בראשית ל"א
  • בראשית ל"ב
  • בראשית ל"ג
  • בראשית ל"ד
  • בראשית ל"ה
  • בראשית ל"ו
  • בראשית ל"ז
  • בראשית ל"ח
  • בראשית ל"ט
  • בראשית מ'
  • בראשית מ"א
  • בראשית מ"ב
  • בראשית מ"ג
  • בראשית מ"ד
  • בראשית מ"ה
  • בראשית מ"ו
  • בראשית מ"ז
  • בראשית מ"ח
  • בראשית מ"ט
  • בראשית נ'
• ספר שמות
  • שמות א'
  • שמות ב'
  • שמות ג'
  • שמות ד'
  • שמות ה'
  • שמות ו'
  • שמות ז'
  • שמות ח'
  • שמות ט'
  • שמות י'
  • שמות י"א
  • שמות י"ב
  • שמות י"ג
  • שמות י"ד
  • שמות ט"ו
  • שמות ט"ז
  • שמות י"ז
  • שמות י"ח
  • שמות י"ט
  • שמות כ'
  • שמות כ"א
  • שמות כ"ב
  • שמות כ"ג
  • שמות כ"ד
  • שמות כ"ה
  • שמות כ"ו
  • שמות כ"ז
  • שמות כ"ח
  • שמות כ"ט
  • שמות ל'
  • שמות ל"א
  • שמות ל"ב
  • שמות ל"ג
  • שמות ל"ד
  • שמות ל"ה
  • שמות ל"ו
  • שמות ל"ז
  • שמות ל"ח
  • שמות ל"ט
  • שמות מ'
• ספר ויקרא
  • ויקרא א'
  • ויקרא ט'
  • ויקרא י'
  • ויקרא י"א
  • ויקרא י"ב
  • ויקרא י"ג
  • ויקרא י"ד
  • ויקרא ט"ו
  • ויקרא ט"ז
  • ויקרא י"ז
  • ויקרא י"ח
  • ויקרא י"ט
  • ויקרא כ'
  • ויקרא כ"א
  • ויקרא כ"ב
  • ויקרא כ"ג
  • ויקרא כ"ד
  • ויקרא כ"ה
  • ויקרא כ"ו
  • ויקרא כ"ז
• ספר במדבר
  • במדבר א'
  • במדבר ב'
  • במדבר ג'
  • במדבר ד'
  • במדבר ה'
  • במדבר ו'
  • במדבר ז'
  • במדבר ח'
  • במדבר ט'
  • במדבר י'
  • במדבר י"א
  • במדבר י"ב
  • במדבר י"ג
  • במדבר י"ד
  • במדבר ט"ו
  • במדבר ט"ז
  • במדבר י"ז
  • במדבר י"ח
  • במדבר י"ט
  • במדבר כ'
  • במדבר כ"א
  • במדבר כ"ב
  • במדבר כ"ג
  • במדבר כ"ד
  • במדבר כ"ה
  • במדבר כ"ו
  • במדבר כ"ז
  • במדבר כ"ח
  • במדבר כ"ט
  • במדבר ל'
  • במדבר ל"א
  • במדבר ל"ב
  • במדבר ל"ג
  • במדבר ל"ד
  • במדבר ל"ה
  • במדבר ל"ו
• ספר דברים
  • דברים א'
  • דברים ב'
  • דברים ג'
  • דברים ד'
  • דברים ה'
  • דברים ו'
  • דברים ז'
  • דברים ח'
  • דברים ט'
  • דברים י'
  • דברים י"א
  • דברים י"ב
  • דברים י"ג
  • דברים י"ד
  • דברים ט"ו
  • דברים ט"ז
  • דברים י"ז
  • דברים י"ח
  • דברים י"ט
  • דברים כ'
  • דברים כ"א
  • דברים כ"ב
  • דברים כ"ג
  • דברים כ"ד
  • דברים כ"ה
  • דברים כ"ו
  • דברים כ"ז
  • דברים כ"ח
  • דברים כ"ט
  • דברים ל'
  • דברים ל"א
  • דברים ל"ב
  • דברים ל"ג
  • דברים ל"ד
• משאבים נוספים

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר י"ט – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.

(ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.

(ג) וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו.

(ד) וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים.

(ה) וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף.

(ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה.

(ז) וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב.

(ח) וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב.

(ט) וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא.

(י) וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם.

(יא) הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכׇל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים.

(יב) הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר.

(יג) כׇּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.

(יד) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כׇּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכׇל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים.

(טו) וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא.

(טז) וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים.

(יז) וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי.

(יח) וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כׇּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.

(יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב.

(כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא.

(כא) וְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

(כב) וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ב} חקת התורה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישר' לומר מה המצוה הזאת לפיכך כתב בה חוקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה.  ויקחו אליך – לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר. אדמה תמימה – שתהא תמימה באדמות שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה.

{ג} אל אלעזר – מצותה בסגן. אל מחוץ למחנה – חוץ לשלש מחנות. ושחט אותה לפניו – זר שוחט ואלעזר רואה.

{ד} אל נכח פני אהל מועד – עומד במזרח של ירושלם ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.

{ז} אל המחנה – למחנה שכינה, שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע. וטמא הכהן עד הערב – סרסהו ודורשהו וטמא עד הערב ואחר יבא אל המחנה.

{ט} והניח מחוץ למחנה – לשלשה חלקים מחלקה אחד ניתן בהר המשחה ואחד מתחלק לכל המשמרות ואחד ניתן בחיל, זה של משמרות היה חוץ לעזרה ליטול ממנה בני העיירות וכל הצריכים ליטהר וזה שבהר המשחה כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין ממנו. וזה שבחיל נתון למשמרת מגזירת הכת' והיתה לעדת בני ישר' למשמר'. למי נדה – למי הזייה, כמו וידו אבן בי {איכה ג':נ"ג}, לידות את קרנות הגוים {זכריה ב':ד'}, לשון זריקה. חטאת היא – לשון חטוי, כפשוטו, ולפי הילכותיו, קראה הכת' חטאת, לומר שהיא כקדשים ליאסר בהנאה.

{יב} הוא יתחטא בו – באפר הזה.

{יג} במת בנפש וגו' – במת, ואיזה מת, של נפש האדם, להוציא נפש בהמה שאין טומאתה צריכה הזאה ד'א' בנפש, זו רביעי' דם. את משכן י"י טמא – אם נכנס לעזרה, בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי. עוד טומאתו בו – וא'ע'פ' שטבל.

{יד} כל הבא אל האהל – בעוד שהמת בתוכו.

 {טו} וכל כלי פתוח – בכלי חרש, הכתוב מדבר, שאין מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו, לפיכך אם אין מגופת צמדתו פתולה עליו יפה בחיבור טמא הוא הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור. פתיל – לשון מחובר, בלשון ערבי וכן נפתלי אלהים נפתלתי עם אחתי {בראשית ל':ח'} נתחברתי עם אחותי.

{טז} על פני השדה – רבותינו דרשוהו {בבלי חולין ע"ב.} לרבות גולל ודופק, ופשוטו, על פני השדה שאין שם אהל מטמא המת בנגיעה.

{יט} וחטאו ביום השביעי – הוא גמר טהרתו.

{כ} ואיש אשר יטמא וגו' – אם נאמ' מקדש למה נאמ' משכן כולה כדאיתה בשבועות {בבלי שבועות ט"ז:}.

{כא} ומזה מי הנדה – רבותינו אמרו {בבלי יומא י"ד.} שהמזה טהור וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו מה שאין כן בנוגע, וזה שהוציאו בלשון מזה לומר לך שאינן מטמאין עד שיהא בהן שיעור הזייה. והנוגע יטמא – ואין טעון כבוס בגדים.

{כב} וכל אשר יגע בו – הטמא הזה שנטמא במת, יטמא. והנפש הנ[ו]געת – בו בטמא מת. תטמא עד הערב – כאן לימדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם זה פירושה לפי משמעה והילכותיה, ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן, וזהו. ויקחו אליך – משלהם, כשם שהם פרקו נזמי זהב לעגל, כך יביאו זו לכפרה משלהם. פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על עגל. אדומה – על שם אם יאדימו כתולע (ישעיה א':י"ח), שהחטא קרוי אודם. תמימה – על שם ישר' שהיו תמימים, ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ותחזרו לתמותם. לא עלה עליה עול – כשם שפרקו מעליהם עול שמים. אל אלעזר הכהן – כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נתנה לו עבודה זו, שאין קטיגור נעשה סניגור. ושרף את הפרה – כשם שנשרף העגל. עץ ארז ואזוב ושני תולעת – שלשת מינין כנגד שלשת אלפים שנפלו בעגל, וארז הוא הגבוה על כל אילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל עצמו כאזוב וכתולעת ויתכפר לו. למשמרת – כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות ואין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל שנ' וביום פקדי ופקדתי, וגו' (שמות ל"ב:ל"ד), וכשם שהעגל טימא כל העסוקין בו כך תטמא כל העסוקין, וכשם שנטהרו באפרו, ויזר על פני המים (שמות ל"ב:כ') כך ולקחו לטמא מעפר שרפ' ונתן על המים.

הערות