Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 26"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 70: Line 70:
  
 
{נד}
 
{נד}
−
<b>לרב תרבה נחלתו</b> – לשבט שהיה מרובה באכלוסין נתנו חלק רב, וא'ע'פ' שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא על ידי גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש. כמו שמפרש בבבא בתרא {בבלי ב"ב קכ"ב.} אלעזר [הכהן] מלובש [ב]אורים ותומים. [ברוח הקודש] אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים כתובין בשנים עשר פיטקין {{צילום לייפציג|303}}והגבולים כתובין בשנים עשר פיתקין ובלולים בתוך קלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פיטקין ועולה בידו פיטק של שם שבטו, ופיטק של גבול המפורש לו ואף הגורל עצמו היה צווח ואומ' אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני שנ' על פי הגורל, ולא נחלקה הארץ במידה לפי שיש גבול משובח מחברו אלא בשומא בית כור רע כנגד בית סאה טוב הכל לפי הדמים.
+
<b>לרב תרבה נחלתו</b> – לשבט שהיה מרובה באכלוסין נתנו חלק רב, וא'ע'פ' שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא על ידי גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש. כמו שמפרש בבבא בתרא {בבלי ב"ב קכ"ב.} אלעזר [הכהן] מלובש [ב]אורים ותומים. וא' [ברוח הקודש] אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים כתובין בשנים עשר פיטקין {{צילום לייפציג|303}}והגבולים כתובין בשנים עשר פיתקין ובלולים בתוך קלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פיטקין ועולה בידו פיטק של שם שבטו, ופיטק של גבול המפורש לו ואף הגורל עצמו היה צווח ואומ' אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני שנ' על פי הגורל, ולא נחלקה הארץ במידה לפי שיש גבול משובח מחברו אלא בשומא בית כור רע כנגד בית סאה טוב הכל לפי הדמים.
  
 
{נה}
 
{נה}

Version as of 07:00, 10 July 2020

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר כ"ו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר.

(ב) שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כׇּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל.

(ג) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר.

(ד) מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ה) רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי.

(ו) לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי.

(ז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.

(ח) וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב.

(ט) וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קרואי קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל ה'.

(י) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס.

(יא) וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.

(יב) בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי.

(יג) לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִי.

(יד) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַשִּׁמְעֹנִי שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וּמָאתָיִם.

(טו) בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי לְחַגִּי מִשְׁפַּחַת הַחַגִּי לְשׁוּנִי מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּנִי.

(טז) לְאׇזְנִי מִשְׁפַּחַת הָאׇזְנִי לְעֵרִי מִשְׁפַּחַת הָעֵרִי.

(יז) לַאֲרוֹד מִשְׁפַּחַת הָאֲרוֹדִי לְאַרְאֵלִי מִשְׁפַּחַת הָאַרְאֵלִי.

(יח) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גָד לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

(יט) בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וַיָּמׇת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

(כ) וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי.

(כא) וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי.

(כב) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

(כג) בְּנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם תּוֹלָע מִשְׁפַּחַת הַתּוֹלָעִי לְפֻוָה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי.

(כד) לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי לְשִׁמְרֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרֹנִי.

(כה) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יִשָּׂשכָר לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.

(כו) בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְסֶרֶד מִשְׁפַּחַת הַסַּרְדִּי לְאֵלוֹן מִשְׁפַּחַת הָאֵלֹנִי לְיַחְלְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְלְאֵלִי.

(כז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַזְּבוּלֹנִי לִפְקֻדֵיהֶם שִׁשִּׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

(כח) בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם.

(כט) בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְמָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמָכִיר הוֹלִיד אֶת גִּלְעָד לְגִלְעָד מִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי.

(ל) אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי.

(לא) וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי.

(לב) וּשְׁמִידָע מִשְׁפַּחַת הַשְּׁמִידָעִי וְחֵפֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶפְרִי.

(לג) וּצְלׇפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלׇפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חׇגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה.

(לד) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת.

(לה) אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי לְתַחַן מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי.

(לו) וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוּתָלַח לְעֵרָן מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי.

(לז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵלֶּה בְנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם.

(לח) בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי.

(לט) לִשְׁפוּפָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי לְחוּפָם מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי.

(מ) וַיִּהְיוּ בְנֵי בֶלַע אַרְדְּ וְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי לְנַעֲמָן מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי.

(מא) אֵלֶּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

(מב) אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּחָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם.

(מג) כׇּל מִשְׁפְּחֹת הַשּׁוּחָמִי לִפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.

(מד) בְּנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת הַיִּמְנָה לְיִשְׁוִי מִשְׁפַּחַת הַיִּשְׁוִי לִבְרִיעָה מִשְׁפַּחַת הַבְּרִיעִי.

(מה) לִבְנֵי בְרִיעָה לְחֶבֶר מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרִי לְמַלְכִּיאֵל מִשְׁפַּחַת הַמַּלְכִּיאֵלִי.

(מו) וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח.

(מז) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.

(מח) בְּנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְיַחְצְאֵל מִשְׁפַּחַת הַיַּחְצְאֵלִי לְגוּנִי מִשְׁפַּחַת הַגּוּנִי.

(מט) לְיֵצֶר מִשְׁפַּחַת הַיִּצְרִי לְשִׁלֵּם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁלֵּמִי.

(נ) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּפְקֻדֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת.

(נא) אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.

(נב) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(נג) לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.

(נד) לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ.

(נה) אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ.

(נו) עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.

(נז) וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי.

(נח) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי מִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי מִשְׁפַּחַת הַקׇּרְחִי וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם.

(נט) וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם.

(ס) וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר.

(סא) וַיָּמׇת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה'.

(סב) וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף כׇּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה כִּי לֹא הׇתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(סג) אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

(סד) וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר סִינָי.

(סה) כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ויהי אחרי המגפה, וגו' – משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מניין הנותרות דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה, נמסרו לו במנין עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו מחזירן במניין.

{ב} לבית אבתם – על שבט האב יתייחסו ולא {אחר} האם.

{ג} וידבר משה ואל' הכהן {אתם – דברו עמ}ם על זאת שציוה המק{ום למנות}ם.  לאמר – אמרו להם צריכין אתם לימנות מבן עשרים שנה.

{ד} כאשר צוה וגומ' – שיהו מניינכם מעשרים שנה ומעלה שנ' כל העובר על הפקודים וגו' {שמות ל':י"ג}.

{ה} משפחת החנכי – לפי שהיו האומות מונין[1] אותן מה אילו מתייחסין על שבטיהם, סבורים הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופן היו מושלין קל וחומ' בנשותיהם לפיכך הטיל הק' שמו עליהם ה"י מצד זה, ויו"ד מצד זה, לומ' מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וזה הוא שאמ' דוד שבטי יה עדות לישר' {תהלים קכ"ב:ד'}, השם הזה העיד עליהם לשבטיהם לפיכך בכולן כת' החנוכי, הפלואי, אבל בימנה לא הוצרך לומ' משפחות הימני, לפי שהשם קבוע בו יו"ד בראש וה"י בסוף.

{ט} אשר הצו – את ישר' לריב על משה. בהצותם – את העם על י"י. הצו – השיאו את ישר', לריב על משה, לשון הפעילו.

{י} ויהיו לנס – לאות ולזכרון למען אשר לא יקרב[2] זר {במדבר י"ז:ה'} לחלוק על הכהונה.

{יא} ובני קרח לא מתו – הם היו בעצה תחלה, ובשעת המחלוקת הירהרו תשובה בלבם, לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם.

{יג} לזרח – הוא צוחר, לשון צוהר אבל משפחת אהד בטלה וכן חמש משבט בנימן שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה וכן אצבון לגד הרי שבעה משפחות, ומצאתי בתלמוד ירושלמי שכשמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישר' נתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם שמנה מסעות מהר ההר למוסרה שנ' נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן {דברים י':ו'} והלא בהר ההר מת וממוסרה עד הר ההר, שמנה מסעות יש למפרע[3] ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם שבע משפחות   ובדעתי אזני הוא אצבון, אבל ישוה חסר מאשר,הרי שבע. ומבני לוי נפלו ארבע משפחות, משפחת שמעי ועזיאלי, ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי, והרביעית לא ידעתי מה היא. כך נקד רבנו שמעיה. ור' תנחומא דרש {תנחומא ויחי י'} שמתו במגפה בדבר בלעם, אבל לפי החסרון שחסר שבט שמעון במניין זה ממניין ראשון שבמדבר סיני נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון.

{טז} לאזני – אומ' אני שזו משפת[4] אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו.

{כד} לישוב – הוא יוב האמור ביורדי מצרים כי כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים, והנולדים משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם, חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כולם במצרים, ויש לומ' כל שראה יוסף בבניו וגידלן מונה למשפחו', וירא יוסף לאפרים בני שלשים הם שותלח וערן גם בני מכיר ילדו על ברכיו הם גלעד וששת בניו. קרוב ר' לומ', כך כתב רבנו שמעיה בפירושו שכ' מידו. וארד ונעמן בני בלע בן בנימן ומצאתי ביסודו של ר' משה שירדה אמן למצרים כשהיתה מעוברת מהם לכך נחלקו למשפחות כחצרון וחמול וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים[5] ואם אגדה היא הרי טוב, ואם לאו אומ' אני שהיו לבלע בנים הרבה ומשנים הללו ארד ונעמן יצאת מכל אחד משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע ותולדות השנים הללו נקראו על שמם וכן אני אומ' בבני מכיר שנחלקו לשתי משפחות אחת נקראת על שמו ואחת נקראת על שם גלעד בנו, חמשה משפחת חסרו מבניו של בנימן כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו אמו בן אוני בן אנינות ובפילגש בגבעה נתקיימה כולה, זו מצא' ביסודו של ר' משה דרשן.

 {לו} ואלה בני שותלח וגומ' – שאר בני שותלח נקראו תולדותיהם על שם שותלח ומערן יצאת משפחה רבה ונקראת על שמו ונחשבו בני שותלח לשתי משפחות צא וחשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות ומבני לוי שמנה הרי ששים וחמש, וזהו שנ' כי אתם המעט, וגו' {דברים ז':ז'}, ה' אתם חסירין מכל משפחות העמים שהם שבעים, אף זו הבנתי מיסודו של ר' משה דרשן אך הוצרכתי לפחות ולהוסיף בדבריו.

{לח} לאחירם – הוא אחי שירד למצרים, ולפי שנקרא על שם יוסף שהיה אחיו ורם ממנו קראו אחירם.

{לט} שפופים – הוא מופים, על שם שהיה יוסף שפוף בין האומות.

{מב} לשוחם – הוא חושים.

{מו} ושם בת אשר שרח – לפי שהיתה קיימת בחיים מנאן כאן.

{נג} לאלה תחלק הארץ – ולא לפחותים מעשרים, א'ע'פ' שבאו לכלל עשרים בטרם חילוק הארץ שהרי שבע שנים כבשו ושבע חילקו לא נטלו חלק אלא א[י]לו שש מאות אלף ואלף, ואם היו לאחד מהם ששה בנים לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו. ד'א' לאלה תחלק לעומדים בערבות מואב א'ע'פ' שעל יוצאי מצרים נאמ' ונתתי אותם לכם מורשה צפה הק' שעתידות משפחות לכלות מהן כמפורש למעלה, אמ' מה אני מחלקה לבני אדם העומדין לכלייה אלא לאלה העומדין על בוריין. ת'ר'ש'.

{נד} לרב תרבה נחלתו – לשבט שהיה מרובה באכלוסין נתנו חלק רב, וא'ע'פ' שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים לא עשו אלא על ידי גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש. כמו שמפרש בבבא בתרא {בבלי ב"ב קכ"ב.} אלעזר [הכהן] מלובש [ב]אורים ותומים. וא' [ברוח הקודש] אם שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו והשבטים כתובין בשנים עשר פיטקין  והגבולים כתובין בשנים עשר פיתקין ובלולים בתוך קלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פיטקין ועולה בידו פיטק של שם שבטו, ופיטק של גבול המפורש לו ואף הגורל עצמו היה צווח ואומ' אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני שנ' על פי הגורל, ולא נחלקה הארץ במידה לפי שיש גבול משובח מחברו אלא בשומא בית כור רע כנגד בית סאה טוב הכל לפי הדמים.

{נה} לשמות מטות אבותם – אילו יוצאי מצרים שינה הכת' נחלה זו מכל נחלות שבתורה שכל נחלות חיים יורשין את המתים וכאן מתים יורשין את החיים, כיצד שני אחים מיוצאי מצרים שהיו להם בנים בבאי הארץ לזה אחד ולזה שלשה האחד נטל חלק אחד והשלשה נטלו שלשה, שנ' לאלה תחלק הארץ, חזרה נחלתן אצל (אבותיהם) [אבי אביהם] וחלקו הכל בשוה, וזהו שנ' לשמות מטות אבות' ינחלו שאחר שחלקו הבנים, חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים ואילו מתחלה חלקוה למניין יוצא[י] מצרים לא היו נוטלין אילו הארבעה אלא שני חלקים עכשיו נטלו ארבעה חלקים.[6]

{נו} [על] פי הגורל – הגורל היה מ[ד]בר כמו שפיר' למעלה מגיד שנתחלקה ברוח הקודש,[7] וכן הוא או' ויתנו לכלב את חברון על פי י"י[8] {שופטים א':כ'} ואו' על פי י"י נתנו לו את העיר אשר שאל {יהושע י"ט:נ'}. מטות אבותם – יצאו גרים ועבדים.

{נח} אלה משפחות לוי – חסר כאן משפחת השמעי והעזיאלי, וקצת מן יצהר [נפג וזכרי].

{נט} אשר ילדה אותה ללוי – אשתו ילדתה במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים, כשנכנסו לתוך החומה ילדתה והיא השלימה מניין שבעים שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע {סוטה יב.}.

{סב} כי לא התפקדו בתוך בני ישר' – להיות נמנים בני עשרים שנה מה טעם כי לא נתן להם נחלה – והנמנים בני עשרים היו בני נחלה שנ' איש לפי פקודיו יתן נחלתו.

{סד} ובאלה לא היה איש – אבל על האיש[ה] לא נגזרה גזירת המרגלים לפי שהיו מחבבות את הארץ האנשים אומ' נתנה ראש ונשוב' מצרימ' {במדבר י"ד:ד'} והנשים אומרו' תנו לנו נחלה, לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
  7. ↑
  8. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bemidbar_26&oldid=70264&useskin=vector"