Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 4"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Bemidbar | book-he...")
 
 
Line 62: Line 62:
 
<b>ואת כל אשר יעשה להם</b> – כתרגומו יתכל דתימסר{{גיליון|{{חתימה|כ"כ רבנו שמעיה}} ובתרגום בבלי שהעתקתי ממנו כת' וית כל דייתמסר}} להון. לבני גרשון.
 
<b>ואת כל אשר יעשה להם</b> – כתרגומו יתכל דתימסר{{גיליון|{{חתימה|כ"כ רבנו שמעיה}} ובתרגום בבלי שהעתקתי ממנו כת' וית כל דייתמסר}} להון. לבני גרשון.
  
−
{כז} <b>על פי אהרן ובניו</b> – ואיזה מן הבנים ממונה עליהם, ביד איתמר בן אהרן,{{גיליון|<ref>תוספת זו מופיעה בטקסט עצמה ולא בגיליון.</ref>אבל אהרן ובניו עצמן לא הוצרכו כאן כמו לבני קהת. {{חתימה|ר' כ'כ' רבנו שמעי'.}}}}
+
{כז-כח} <b>על פי אהרן ובניו</b> – ואיזה מן הבנים ממונה עליהם, <b>ביד איתמר בן אהרן</b>,{{גיליון|<ref>תוספת זו מופיעה בטקסט עצמה ולא בגיליון.</ref>אבל אהרן ובניו עצמן לא הוצרכו כאן כמו לבני קהת. {{חתימה|ר' כ'כ' רבנו שמעי'.}}}}
  
 
{לב} <b>ויתדותם, ומיתריהם</b> – של עמודים, שהרי יתידות ומיתרי הקלעים במשא, בני גרשון היו: יתידות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא תגביהם הרוח, ויתידות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונטיסין כמו ששנויה במלאכת המשכן.
 
{לב} <b>ויתדותם, ומיתריהם</b> – של עמודים, שהרי יתידות ומיתרי הקלעים במשא, בני גרשון היו: יתידות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא תגביהם הרוח, ויתידות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונטיסין כמו ששנויה במלאכת המשכן.

Latest revision as of 15:53, 14 May 2020

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ד – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.

(ב) נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.

(ג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(ד) זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

(ה) וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת.

(ו) וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו.

(ז) וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה.

(ח) וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶד תּוֹלַעַת שָׁנִי וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו.

(ט) וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כׇּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם.

(י) וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כׇּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט.

(יא) וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו.

(יב) וְלָקְחוּ אֶת כׇּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט.

(יג) וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן.

(יד) וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כׇּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם אֶת הַמַּחְתֹּת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וְשָׂמוּ בַדָּיו.

(טו) וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כׇּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(טז) וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה פְּקֻדַּת כׇּל הַמִּשְׁכָּן וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו.

(יז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.

(יח) אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם.

(יט) וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ.

(כ) וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

(כא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(כב) נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם.

(כג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כׇּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(כד) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא.

(כה) וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו מִלְמָעְלָה וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

(כו) וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם וְאֶת כׇּל כְּלֵי עֲבֹדָתָם וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וְעָבָדוּ.

(כז) עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כׇּל עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְכׇל מַשָּׂאָם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כׇּל מַשָּׂאָם.

(כח) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

(כט) בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם תִּפְקֹד אֹתָם.

(ל) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקְדֵם כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

(לא) וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם לְכׇל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו.

(לב) וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכׇל כְּלֵיהֶם וּלְכֹל עֲבֹדָתָם וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם.

(לג) זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְכׇל עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

(לד) וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.

(לה) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(לו) וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.

(לז) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי כׇּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה.

(לח) וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.

(לט) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(מ) וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים.

(מא) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן כׇּל הָעֹבֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה'.

(מב) וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.

(מג) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(מד) וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם.

(מה) אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְרָרִי אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה.

(מו) כׇּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם.

(מז) מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כׇּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(מח) וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים.

(מט) עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} נשא את ראש – מנה מהם את הראוין לעבודת משא, והן מבן שלשים ועד בן חמשים, והפחות משלשים לא נתמלא כוחן, מכאן אמרו בן שלשים לכח, והיתר על חמשים כחו מכחיש מעתה.

{ד} קדש הקדשים – המקודש שבכולן, הארון והשולחן והמנורה והמזבחות והפרכת וכלי שרת.

{ה} ובא אה' ובניו, וגומ' – יכניסו כל כלי וכלי לנרתיקו המפור' לו בפרשה זו, ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת. בנסוע המחנה – כשהענן מסתלק והם יודעין שיסעו.

{ז} קערות וכפות וקשות ומנקיות – כבר פירשתים במלאכת המשכן. הנסך – הכיסוי, לשון מסך אשר יסך בהם {שמות כ"ה:כ"ט}.

{ט} מלקחיה – כמין צבת, שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה. מחתת' – כמין כף קטנה ושוליה פשוטין [ולא] סגלגלין ואין לה מחיצה לפניה אלא מצדיה וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן. נרותיה – לוֹצֵיש, בלעז, שנותנין בהן השמן והפתילות.ואת כל כלי שמנ' – על שם שכל שימושה על ידי שמן היה. מ'ר'. ואת כלי – והן אילו את כל כלי וגו'. דע',[1] כ"כ רבנו שמעיה.

{י} אל מכסה עור תחש – כמין מרצוף.

{יב} את כל כלי השר' א' ישר' בם בקדש – בתוך המשכן שהוא קדש, והן כלי הקטרת שמשרתין בהן במזבח הפנימי.

{יג} ודשנו א' המז' – מז' הנחשת. ודשנו – יטלו את הדשן מעליו. ופרשו עליו בגד ארגמן – ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ואינה שורפתו שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת.

{יד} מחתת – שבהן חותין גחלים לתרומ' הדשן עשויין כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחיצות ומלפניה שואבת את הגחלים. מזלגות – צינוריות נחשת שבהן מכין באיברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר. יעים – הן מגרפות שקורין װַדִיל, והן של נחשת, ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח.

{טו} לכסות את הקדש – הארון והמזבחות. ואת כל כלי הקדש – המנורה וכלי שרת. ומתו – שאם יגעו חייבין מיתה בידי שמים.ומתו – ולא ימותון, תרגום בבלי. ת', כ'כ' ר'ש'.

{טז} ופקדת אלעזר – שהוא ממונה עליהן לשאת אותם, בפרק המצניע ירושלמי מפורש שמן המאור בימינו קטרת הסמים בשמאלו מנחת התמיד של יום תלויה בזרועו ושמן המשחה כמין צלוחית קטנה תלויה לו באפונדתו ואני אומר [2]  שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד, עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן. פקדת כל המשכן – ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ומשאו והוא המשכן וכל אשר בו, כל הסדורין למעלה בפרש' זו, אבל משא בני גרשון ובני מררי שאינה מקדש הקדשים על פי איתמר היה כמה שכת' בפר' נשא {במדבר ד':כ"ח,ל"ג},[3] אבל משא בני גרשון ובני מררי שאינה מקדש הקדשי' על פי איתמר היה כמו שכת' בפר' נש'.ת'. מכאן מה שהוקשה לי, כת' בארון ושמו בדיו, וכת' לא יסורו ממנו, בגמר' דמסכ' יומ' רמינן קראי אהדדי כת' והובא את בדיו בטבעות וכת' לא יסורו ממנו, הא כיצד מתפרקין ואינן נשמטין, הולכין ובאין היו, אלא שראשיהן גסין ואינן יכולין לצאת ובשעת סילוק מסעות היו מצמצמין אותם כנגד חציין שיהא ראשו יוצא מן הארון לכאן ולכאן שלא יהו ארוכין מצד זה וקצרין מצד זה מכבד המשא לצד הקצר, ומהדקין אותן ובשעת חנייתן היו מחזרין אותן ליושנן, והולכין ובאין כבראשונ', ועד כאן תשוב' מורי לר' יהודה ב"ר אברהם. ת'.

{יח} אל תכריתו – אל תגרמו להם שימותו.

{כ} ולא יבואו לראות כבלע את הקדש – לתוך נרתק שלו, כמו שמפורש למעלה בפרשה זו, ופרשו עליהם בגד פלוני, וכסו אותו במכסה פלוני, זהו בלוע שלו, כיסויו. חסלת במדבר.

נשא {כב} גם הם – כמו שציויתיך על בני קהת, לראות  כמה יש שהגיעו לכלל עבודה.

{כה} את יריעות המשכן – עשר תחתונות. את אהל מועד – יריעות עזים, העשויות לאהל עליו. מכסהו – ערת אלים מאדמים. מסך פתח – ווילון המזרחי.

{כו} אשר על המשכן – כלומ' הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב. ואת כל אשר יעשה להם – כתרגומו יתכל דתימסרכ"כ רבנו שמעיה ובתרגום בבלי שהעתקתי ממנו כת' וית כל דייתמסר להון. לבני גרשון.

{כז-כח} על פי אהרן ובניו – ואיזה מן הבנים ממונה עליהם, ביד איתמר בן אהרן,[4]אבל אהרן ובניו עצמן לא הוצרכו כאן כמו לבני קהת. ר' כ'כ' רבנו שמעי'.

{לב} ויתדותם, ומיתריהם – של עמודים, שהרי יתידות ומיתרי הקלעים במשא, בני גרשון היו: יתידות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה שלא תגביהם הרוח, ויתידות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסות וקונטיסין כמו ששנויה במלאכת המשכן.

{מז} עבודת עבודה – הוא השיר במצלתים וכנורות שהיא עבודה לעבודה אחרת. ועבדת משא – כמשמעו.

{מט} ופקודיו, אשר צוה י"י את משה – ואותן הפקודים היו כמצוה, מבן שלשים, ועד בן חמשים.

הערות
  1. ↑ = "דעתי".
  2. ↑ עיין ירושלמי שבת י':ג' ורש"י שבת צ"ב. שכן: "ובשם רבינו יצחק בר יהודה מצאתי, שאמר בשם רב האי, שמפורש בהתלמוד ירושלמי: ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה, [שמן] אחד בימין, [ושמן] אחד בשמאל, והקטורת בחיקו, והחביתין בכתף". על קטע זה ברש"י, עיין פרופ' י' מאורי "'הירושלמי הכתוב בפירושי רש"י' (רמב"ן לבמדבר ד 16) ונוסח דברי רש"י", עיוני מקרא ופרשנות, ז' (תשס"ה), עמ' 397-385.
  3. ↑ יש דיטוגרפיה כאן בכ"י לייפציג.
  4. ↑ תוספת זו מופיעה בטקסט עצמה ולא בגיליון.


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bemidbar_4&oldid=69764&useskin=vector"