- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 15"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 14: | Line 14: | ||
| text = | | text = | ||
| − | {{צילום לייפציג|19}}{א} <b>אחר</b> – כל מקום שנ' אחר הדבר <ref>_</ref> סמוך, וכל מקום שנ' <ref>_</ref> אחרי מופלג, בר' רב'<ref>_</ref>, אחר שנעשה לו נס <ref>_</ref> והיה דואג <ref>_</ref> שמא נתקבל <ref>_</ref> שכר כל צדקותו <ref>_</ref>, לכך אמ' לו <ref>_</ref> אל תירא <ref>_</ref> אנכי מגן לך, מן העונש <ref>_</ref> על כל אותן נפשות שהרגת ומה שאתה דואג על קיבול שכרך, שכרך הרבה מאד. | + | {{צילום לייפציג|19}}{א} <b>אחר</b> – כל מקום שנ' אחר הדבר' <ref>_</ref> סמוך, וכל מקום שנ' <ref>_</ref> אחרי מופלג, בר' רב'<ref>_</ref>, אחר שנעשה לו נס <ref>_</ref> והיה דואג <ref>_</ref> שמא נתקבל <ref>_</ref> שכר כל צדקותו <ref>_</ref>, לכך אמ' לו <ref>_</ref> אל תירא <ref>_</ref> אנכי מגן לך, מן העונש <ref>_</ref> על כל אותן נפשות שהרגת ומה שאתה דואג על קיבול שכרך, שכרך הרבה מאד. |
{ב} <b>הולך ערירי</b> – מנחם <ref>_</ref> פירשו לשון יורש וחיבר לו ער ועונה {מלאכי ב':י"ב}, ערירי, בלא יורש, כאשר תאמר ובכל תבואתי תשרש {איוב ל"א:י"ב}, תעקר שרשיה, כך לשון ערירי חסר בנים, ובלע' דיזאנפנטי"ץ <ref>_</ref>. ולי נר' ער ועונה מגזרת ולבי ער {שיר השירים ה':ב'}, וערירי לש' חורבן, וכן ערו ערו {תהלים קל"ז:ז'} וכן ערות יסוד {חבקוק ג':י"ג}, וכן ר <ref>_</ref> ערער תתערער {ירמיהו נ"א:נ"ח}, וכן כי ארזה עירה {צפניה ב':י"ד}. | {ב} <b>הולך ערירי</b> – מנחם <ref>_</ref> פירשו לשון יורש וחיבר לו ער ועונה {מלאכי ב':י"ב}, ערירי, בלא יורש, כאשר תאמר ובכל תבואתי תשרש {איוב ל"א:י"ב}, תעקר שרשיה, כך לשון ערירי חסר בנים, ובלע' דיזאנפנטי"ץ <ref>_</ref>. ולי נר' ער ועונה מגזרת ולבי ער {שיר השירים ה':ב'}, וערירי לש' חורבן, וכן ערו ערו {תהלים קל"ז:ז'} וכן ערות יסוד {חבקוק ג':י"ג}, וכן ר <ref>_</ref> ערער תתערער {ירמיהו נ"א:נ"ח}, וכן כי ארזה עירה {צפניה ב':י"ד}. | ||
Latest revision as of 12:00, 13 October 2024
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית ט"ו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
תורה
(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד.
(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱהֹוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.
(ג) וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.
(ד) וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ.
(ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.
(ו) וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה.
(ז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ.
(ח) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
(ט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל.
(י) וַיִּקַּח לוֹ אֶת כׇּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר.
(יא) וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם.
(יב) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו.
(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
(טו) וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
(טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה.
(יז) וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.
(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת.
(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי.
(כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים.
(כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי.
רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות
{א} אחר – כל מקום שנ' אחר הדבר' [1] סמוך, וכל מקום שנ' [2] אחרי מופלג, בר' רב'[3], אחר שנעשה לו נס [4] והיה דואג [5] שמא נתקבל [6] שכר כל צדקותו [7], לכך אמ' לו [8] אל תירא [9] אנכי מגן לך, מן העונש [10] על כל אותן נפשות שהרגת ומה שאתה דואג על קיבול שכרך, שכרך הרבה מאד.
{ב} הולך ערירי – מנחם [11] פירשו לשון יורש וחיבר לו ער ועונה {מלאכי ב':י"ב}, ערירי, בלא יורש, כאשר תאמר ובכל תבואתי תשרש {איוב ל"א:י"ב}, תעקר שרשיה, כך לשון ערירי חסר בנים, ובלע' דיזאנפנטי"ץ [12]. ולי נר' ער ועונה מגזרת ולבי ער {שיר השירים ה':ב'}, וערירי לש' חורבן, וכן ערו ערו {תהלים קל"ז:ז'} וכן ערות יסוד {חבקוק ג':י"ג}, וכן ר [13] ערער תתערער {ירמיהו נ"א:נ"ח}, וכן כי ארזה עירה {צפניה ב':י"ד}. בן משק ביתי – כתרגומו, כל ביתי ניזון על פיו, [כמו על פיך ישק {בראשית מ"א:מ'}, אפטרופוס שלי[14]] ואילו היה לי בן היה בני ממונה על שלי. דמשק – לפי תרגומ' מדמשק היה, ולפי [15] אגדה רדף המלכים עד הדמשק. ותלמוד [16] דולה ומשקה מתורתו [17] לאחרים.
{ג} הן לי לא נת' זרע – ומה תועלת בכל אשר תת' לי.
{ה} ויוצא החוצה – הפשט הוציאו מאהלו אל החוץ לראות הכוכבים, והמדר' [18] צא מאיצטגנינות שלך, שראית במזלות אינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן, אברהם יהי לו בן, שרי לא תלד, שרה תלד, אני קורא לך שם אחר וישתנה המזל. ד"א הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הככבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה.
{ו} והאמין – על זאת [19] לא שאל אות, אבל על ירושת הארץ שאל אות, ואמ' במה אדע. ויחשבה לו צדקה – הקב"ה חישבה לאברהם לזכות [20] על האמנה שהאמין בו, ד"א [21] לא שאל אות, אלא אמ' לפניו הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה, ואמ' לו המקום בזכות הקורבנות.
{ט} עגלה משלשת – ג' עגלים, רמז לג' פרים, פר יום הכפורים ופר העלם דבר [22] ועגלה ערופה, ועז משולשת – רמז לשעיר הנעשה בפנים, ושעירי מוספין כל מועד, ושעירת חטאת יחיד, ואיל משלש – אשם ודאי, ואשם תלוי, וכשבה של חטאת יחיד, ותור וגוזל – תורים ובני יונה.
{י} ויבת' אות' – חלק כל אחד לשני חלקים, אין המקרא יוצא מידי פשוטו, לפי שהיה עמו כורת [23] ברית לשמור הבטחתו ולהוריש לבניו את הארץ כדכת' ביום ההוא כרת י"י [את אברם] ברית וגומ' {בראשית ט"ו:י"ח}, ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבר בין בתריה כמה שנ' להלן העוברים בין בתרי העגל {ירמיהו ל"ד:י"ט}, ואף כאן תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר בין הגזרים, שלוחו של שכינה שהיא אש. ואת הצפור – לפי שהאומות נמשלו כפרים ואילים [24], שנ' סבבוני פרים {תהלים כ"ב:י"ג}, ואו' האיל אשר ראית בעל הקרנים מלך [25] פרס {דניאל ח':כ'}, ואומר הצפיר השעיר מלך יוון {דניאל ח':כ"א}, וישר' נמשלו לבני יונה שנ' יונתי בחגוי הסלע {שה"ש ב':י"ד}, לפיכך בתר הבהמות, רמז [26] שיהו האומות כלין והולכין, ואת הצפור לא בתר, שיהו ישר' קיימין לעולם.
{יא} עיט – והוא עוף, ועל שם שהוא עוטה ושואף אל הנבילות, לטוס עלי אוכל {איוב ט':כ"ו}, כמו ? ותעט אל השלל {שמואל א' ט"ו:י"ט}. הפגרים – הבתרים [27]. וישב – לשון נשיבה והפרחה, כמו ישב רוחו {תהלים קמ"ז:י"ח}, רמז שיבא דוד בן ישי לכלותם, ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבא [28] משיח.
{יב} והנה אימה וגומ' – רמז לצרות וחושך של גליות.
{יג} גר יהיה זרעך – משנולד יצחק ארבע מאות שנה עד שיצאו ישר' ממצרים [29], כיצד יצחק בן ששים [30] כשנולד יעקב ויעקב כשירד למצרים [31] ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה {בראשית מ"ז:ט'} הרי מאה ותשעים, ובמצרים היו מאתים ועשר כמנין רדו שמה [32], ואם תאמ' במצרים היו ארבע מאות הרי קהת מיורדי מצרים היה, צא וחשוב שנותיו של קהת ושל עמרם ושמונים שנ' של משה שהיה כשיצאו [33] ממצרים בן שמונים [34] אין אתה מוצא אלא שלש מאות וחמשים, ואתה צריך להוציא מהם כל השנים שחי קהת אחר לידת עמרם, ושחי עמרם אחר לידת משה. בארץ לא להם – לא נא' בארץ מצרים אלא לא להם, ומשנולד יצחק, [בכולן נאמ'] ויגר אברהם וגו' {בראשית כ"א:ל"ד}, ויצחק ויגר בגרר[35], ויעק' [36] לגור בארץ באנו {בראשית מ"ז:ד'}.
{יד} וגם [37] – לרבו' ארבע מלכיות שאף הן כלים על [שם][38] ששיעבדו [39] ישר'. דן – בעש' מכות. ברכוש גדול – [40] וינצלו את מצרים {שמות י"ב:ל"ו}.
{טו} ואתה תבא – ולא תראה כל אלה. אל אבות' – אביו עובד ע"ז והוא מבשרו שיבא אליו [41] לימדך שעשה תרח תשובה. בשיבה טוב' – בישר שעשה ישמעאל תשובה בימיו, ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו ולפיכך מת ה' שנים קודם זמנו ובו ביום [מ]רד עשו.
{טז} ודר רביעי – לאחר ש[י]גלו למצרים, יהיו שם ג' דורות והרביעי ישוב לארץ הזאת, שבארץ כנען היה מדבר עמו וכרת ברית זו [42] וכן היה, יעקב גלה [43] למצרים צא וחשוב דורותיו, יהודה, פרץ, חצרון, כלב בן חצרון מבאי הארץ היה. כי לא שלם עון האמורי – להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מן האומה עד שתתמלא סאתה, שנאמ' בסאסאה בשלחה תריבנה {ישעיהו כ"ז:ח'}.
{יז} ויהי השמש באה – כמו ויהי הם מריקים שקיהם {בראשית מ"ב:ל"ה}, ויהי הם קוברים איש {מלכים ב י"ג:כ"א}, כלומר ויהי דבר זה. השמש באה – שקעה, ועלטה היה – חשך היום, והנה תנור ועשן וגו' – רמז לו שיפלו המלכיות בגיהנם. באה – טעמו למעלה, [44] שבאה כבר, ואם היה טעמו באלף היה מבואר כשהיא שוקעת ואי איפשר כן שהרי כבר כתב ויהי השמש לבא, וַעְבַרַת תנור העשן, לאחר מיכן היה נמצא שכבר שקעה זה חילוק בכל לש' נקבה שיסודה שתי אותיות [45] כשהטעם למעלה לשון שעבר הוא, כגון זה וכגון ורחל ב֗אה {בראשית כ"ט:ט'} [46] קֽמה אלומתי {בראשית ל"ז:ז'} הנה שבה {רות א':ט"ו} וכשהטעם למטה לשון הֹווֵה דבר שנעשה עכשיו והולך באה עם הצאן {בראשית כ"ט:ו'} קמ֣ה באמה {מיכה ז':ו'}[47] בבקר היא שבה {אסתר ב':י"ד}.
{יח} לזרעך נתתי – אמירתו של גבוה [48] כאילו היא עשויה. הנהר הגדול – [49] אע"פ שמאוחר בפסוק ד' נהרות היוצאין שנ' והנהר הרביעי הוא פרת, קוראהו גדול (ל) לפי ? [50] שדבוק לארץ ישר', משל הדיוט עבד מלך מלך, הדבק לשחוור וישתחוו לך.
{יט} את הקיני – י' אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא ז', והג' אדום ומואב ועמון הם קיני קניזי קדמוני, ועתידין להיות ירושה לעתיד, שנ' אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם {ישעיהו י"א:י"ד}.
{כ} ואת הרפאים – ארץ עוג, שנ' בה ההוא יקרא ארץ רפאים {דברים ג':י"ג}.
