- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 1"
(Created page with "{{manuscript chapter | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Bereshit | book-he = בראשית |...") |
|||
Line 11: | Line 11: | ||
| text = | | text = | ||
− | {{צילום לייפציג|1}}{כד}<b></b> ...<ref>תחילת הפרק חסרה בכתב היד.</ref> נראין כאילו נגררין שאין הילוכן ניכר, כל לשון שרץ ורמש | + | {{צילום לייפציג|1}}{כד}<b></b> ...<ref>תחילת הפרק חסרה בכתב היד.</ref> נראין כאילו נגררין שאין הילוכן ניכר, כל לשון שרץ ורמש בלשוננ' קונמובריט. |
{כה} <b>ויעש</b> – תקן לצביונם בקומתן. | {כה} <b>ויעש</b> – תקן לצביונם בקומתן. | ||
− | {כו} <b>נעשה אדם</b> – | + | {כו} <b>נעשה אדם</b> – ענוותנותו {של הקב"ה למדנו מכאן לפי} שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו {בו לפיכך נמלך} בהם וכשהוא דן את המלאכים<ref>כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917. בכ"י אוקספורד 165, ליידן 1, דפוס רומא: "המלכים". בכ"י פריס 159: "האדם".</ref> הוא {נמלך בפמליא} שלו שכן מצינו באחאב שאמ' לו מיכה<ref>כך גם בשאר כתבי יד. בפסוקים במלכים א כ"ב כתוב "מיכיהו", וכן ברשב"ם (כ"י מינכן 5) בראשית א':כ"ו. אולם, בדברי הימים ב' י"ח:י"ד כתוב "מיכה", וכן מופיע גם בר"י קרא מלכים א כ"ב, רשב"ם בראשית י"ח:ח', ור"י בכור שור בראשית א':כ"ו.</ref> ראיתי את י"י יושב על כסא<ref>כן בכ"י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5. בכ"י ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, וכן בפסוק: "כסאו".</ref> וכל צבא השמים עומדים {עליו} מימינו ומשמאלו {מלכים א' כ"ב:י"ט} וכי יש ימין ושמאל לפניו אלא אילו מיימינים {לזכות ואילו משמאילים לחובה} וכן בגזירת עירין פיתגמא ובמאמר קדישין שאילתא {דניאל ד':י"ד} אף כאן בפמליא שלו נטל רשות אמ' להם יש בעליונים {בדמותי, אם אין בתחתונים בדמותי, הרי} יש קנאה במעשה בראשית. |
+ | <b>נעשה אדם</b> – אע"פ שלא סייעוהו {ביצירתו, ויש} מקום למינים לרדות, לא נמנע {הכתוב} מללמד דרך ארץ ומדת ענוה.<ref>מכאן עד בראשית ב':ח' נתלש מכ"י לייפציג 1.</ref> | ||
}} | }} |
Latest revision as of 04:42, 26 September 2021
כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית א' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם.
(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.
(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן.
(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.
(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(יג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי.
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.
(טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.
(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.
(כ) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כׇּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.
(כג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי.
(כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן.
(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כׇּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל הָאָרֶץ וּבְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.
(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכׇל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כׇּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ וְאֶת כׇּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאׇכְלָה.
(ל) וּלְכׇל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכׇל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כׇּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאׇכְלָה וַיְהִי כֵן.
(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
{כד} ...[1] נראין כאילו נגררין שאין הילוכן ניכר, כל לשון שרץ ורמש בלשוננ' קונמובריט.
{כה} ויעש – תקן לצביונם בקומתן.
{כו} נעשה אדם – ענוותנותו {של הקב"ה למדנו מכאן לפי} שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו {בו לפיכך נמלך} בהם וכשהוא דן את המלאכים[2] הוא {נמלך בפמליא} שלו שכן מצינו באחאב שאמ' לו מיכה[3] ראיתי את י"י יושב על כסא[4] וכל צבא השמים עומדים {עליו} מימינו ומשמאלו {מלכים א' כ"ב:י"ט} וכי יש ימין ושמאל לפניו אלא אילו מיימינים {לזכות ואילו משמאילים לחובה} וכן בגזירת עירין פיתגמא ובמאמר קדישין שאילתא {דניאל ד':י"ד} אף כאן בפמליא שלו נטל רשות אמ' להם יש בעליונים {בדמותי, אם אין בתחתונים בדמותי, הרי} יש קנאה במעשה בראשית. נעשה אדם – אע"פ שלא סייעוהו {ביצירתו, ויש} מקום למינים לרדות, לא נמנע {הכתוב} מללמד דרך ארץ ומדת ענוה.[5]
- ↑ תחילת הפרק חסרה בכתב היד.
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917. בכ"י אוקספורד 165, ליידן 1, דפוס רומא: "המלכים". בכ"י פריס 159: "האדם".
- ↑ כך גם בשאר כתבי יד. בפסוקים במלכים א כ"ב כתוב "מיכיהו", וכן ברשב"ם (כ"י מינכן 5) בראשית א':כ"ו. אולם, בדברי הימים ב' י"ח:י"ד כתוב "מיכה", וכן מופיע גם בר"י קרא מלכים א כ"ב, רשב"ם בראשית י"ח:ח', ור"י בכור שור בראשית א':כ"ו.
- ↑ כן בכ"י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5. בכ"י ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, וכן בפסוק: "כסאו".
- ↑ מכאן עד בראשית ב':ח' נתלש מכ"י לייפציג 1.