Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 26

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 22:39, 11 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית כ"ו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה.

(ב) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

(ג) גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כׇּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.

(ד) וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כׇּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

(ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֺתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.

(ו) וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר.

(ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.

(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ.

(י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם.

(יא) וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כׇּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.

(יב) וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ ה'.

(יג) וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד.

(יד) וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים.

(טו) וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר.

(טז) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד.

(יז) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם.

(יח) וַיָּשׇׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.

(יט) וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.

(כ) וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.

(כא) וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה.

(כב) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

(כג) וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע.

(כד) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.

(כה) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' וַיֶּט שָׁם אׇהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר.

(כו) וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ.

(כז) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.

(כח) וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ.

(כט) אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'.

(ל) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.

(לא) וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.

(לב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם.

(לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.

(לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} אל תרד – שהיה דעתו לרדת מצרים, כמו שירד אביו בימי הרעב[1] מצרימה שאתה עולה תמימ' ואין חוצה לארץ כדיי לך. גור בארץ הזאת – גרר מפלשתים וגבולם מארץ ישר' הוא שכן כת' ביהושע לכנעני תחשב סרני פלשתים וגו' ת'ר'ש'.[2]

{ג} האל – כמו האלה.

{ד} בזרעך – אדם מברך את בנו תהא זרעך כיצחק וכן[3] בך יברך ישר' {בראשית מ"ח:כ'} ואף לעניין קללה והיתה האשה לאלה {במדבר ה':כ"ז}[4] וכן והנחתם שמכם לשבועה לבחירי {ישעיהו ס"ה:ט"ו} שהנשבע אומ' אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך.

{ה} בקולי – כשנסיתי אותו. משמרתי – גזירות להרחקה על הזהרות שבתורה כגון  שניות לעריות ושבות לשבת. מצוותי – מצות שאילו לא נכתבו ראויין להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים. חקתי – דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהן אכילת חזיר, לבישת שעטנז, שאין טעם בדבר אלא המלך גזר חקו על עבדיו. תור[ו]תי – להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני.

{ז} לאשתו – על אשתו [כמו אמרי לי אחי הוא {בראשית כ':י"ג}].[5]

{ח} כי ארכו – אמ' מעתה אין לי לדאג, מאחר שלא אנסוה עד עכשיו ולא נזהר להיות נשמר. וישקף אבימ' – ראהו משמש מטתו.

{י} אחד העם – המיוחד,[6] זה המלך. [והבאת עלינו אשם – אם שכב כבר הבאת עלינו אשם.][7]

{יב} בארץ ההיא – א'ע'פ' שאינה חשובה כשאר ארץ ישר'.[8] בארץ ההי' בשנה ההיא – הארץ קשה והשנה קשה בר' רב'.[9] בשנ' ההיא – א'ע'פ' שאינה כתיקנה שהיתה שנת רעבון. מאה שערים – שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשת על אחד שאמדוה מאה. ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה.

{יג} כי גדל מאד – שהיו אומר' זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך.

{יד} ועבדה רבה – פע[ו]לה רבה אובריינא בלע' עבוֹדה משמע אחת, עבֻדה משמ' פעולה רבה.

{טו} וכל הבארות אשר חפרו וגומ' – בנחל גרר היו ולפי ש[היה] צריך לומ' וילך משם יצחק וישב ויחפור וגומ', הוזקק לכתוב וכל הבארות וגו' סתמום פלשתים.[10] סתמום – שאמרו תקלה הם לנו מפני גייסות הבאות עלינו. טמונון פלישת' לשון סתימה בלשון משנה מטמטם את הלב {בבלי פסחים מ"ב.}.

{יז} בנחל גרר – רחוק מן העיר.

{יח} וישב ויחפר – באר אש' חפ' בימי אברהם ופלשתים סתמום קודם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרו.

{כ} עשק – ערער. אינטרמינט טרמינט.[11] התעסקו[12] – נתעסקו עמו עליה במריב' וערער.

{כא} שטנה – נויישמנט.

{כב} ופרינו בארץ – וניפוש בא'.

 {כו} ואבימלך הלך אליו מגרר – קודם כריית הבאר הזאת וביום השבועה, ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על הבאר.[13] ואחזת – סיע(ה)[ת] מרחמוהי, סיעה מאוהביו, ואל תתמה על תיו שבאחז' וא'ע'פ' שאינה תיבה דבוק' לחברתה יש דוגמתה במקרא הבה לנו עזרת מצר {תהלים ס':י"ג} ושכורת ולא מיין {ישעיהו נ"א:כ"א}. ויש פותרים מרעהו המם מיסוד התיבה כמו שלשים מרעים {שופטים י"ד:י"א} דשמשון כדי לעשות ואחזת תיבה דבוקה, ומתרגמין סיעת רחמוהי. יהודה בן קרוש פתר אחזת שם גוי היה. ת'ר'ש'[14] אחזת – לשון קבוצת[15] ואגודה, שנאחזים יחד.[16]

{כח} ראה[17] כ'כ רבנו שמעיה בפירושו שכתב מידו. ראינו – ראינו באביך, ראינו בך. תהי נא אלה בינותינו – תהי האלה אשר בינותינו מימי [אביך] תהי גם עתה בינותינו.

{כט} לא נגענוך – כשאמרנו לך מעמנו {בראשית כ"ו:ט"ז}, לפי שאמ' להם אתם שנאתם אותי, ותשלחוני, השיבוהו אם שלחנוך לא נגענוך ונשלחך בשלום.[18] אתה – גם אתה עשה לנו כן.

{לג} שבעה – על שם הברית.

{לד} בן מ' שנה – עשו נמשל בחזיר, יכרסמנ' חזיר {תהלים פ':י"ד}, החזיר כשהוא שוכב פושט טלפיו, ראו שאני טהור, כך אילו גוזלים ומראים עצמן ככשרים. כל מ' שנ(ים)[ה] היה עשו צד נשים תחת בעליהן ומענה אותן, עד שהיה בן מ' אמ' אבי בן מ' נשא אשה ואני כן.

{לה} מרת רוח – לשון ממרים, כל מעשיהן.[19] ליצחק ולרבקה – שהיו עובדו' ע'ז'.

הערות
  1. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "אל תרד". בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "אמ' לו הק'ב'ה' אל תרד".
  2. ↑ גיליון זה חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  3. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "בכל המקרא וזה אב לכולם".
  4. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "שהמקלל שונאו אומר לו תהא כאשה פלונית".
  5. ↑ התוספת שבסוגריים נמצא בגיליון בכ"י לייפציג 1. התוספת חסרה בכ"י ליידן 1 אך נמצא בטקסט בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  6. ↑ בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: בעם. בכ"י ליידן 1 מילה זו נמצאת בין השיטין.
  7. ↑ התוספת שבסוגריים נמצאת בגיליון בכ"י לייפציג 1. התוספת חסרה בכ"י ליידן 1 אך נמצא בטקסט בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  8. ↑ כן בכ"י לייפציג 1. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף כאן: "כארץ שבעה גוים".
  9. ↑ בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פריס 155 מובא "בארץ ההי'... בר' רב'". בכ"י ליידן 1 בא ביאור זה אחרי "בשנ'... רעבון". בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651 הביאור חסר.
  10. ↑ בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 חסר: "וכל הבארות אשר... פלשתים". בכ"י מינכן 5 בא ביאור זה כחלק מתוספת של ר"י קרא.
  11. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5, ליידן 1 חסר: "אינטרמינט טרמינט".
  12. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 "התעשקו".
  13. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 חסר: "ואבימלך... על הבאר".
  14. ↑ גיליון זה אינו נמצא בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  15. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5, ליידן 1: "קבוצה".
  16. ↑ בכ"י מינכן 5, ויימר 651 מופיע כאן רק: "ואחזת מרעהו – סיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו. ואחזת לשון קבוצה ואגודה, שנאחזים יחד". בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3 נוסף: "ואל תתמה על תיו שבאחז' וא'ע'פ' שאינה תיבה דבוק' לחברתה יש דוגמתה במקרא הבה לנו עזרת מצר {תהלים ס':י"ג} ושכורת ולא מיין {ישעיהו נ"א:כ"א}. ויש פותרים מרעהו המם מיסוד התיבה כמו שלשים מרעים {שופטים י"ד:י"א} דשמשון כדי לעשות ואחזת תיבה דבוקה". בכ"י ליידן 1, פריס 155 נוסף: "ת' של אחזת דבוקה ומ' מרעהו יסוד כמו שלשים מרעים דשמשון, ואין דרך על המלכות לדבר סיעת אוהביו אלא אם כן כל סיעת אוהביו הולך עמו לא תהיה לו אלא סיעה אחת של אוהבים אלא מקרא קצר הוא אחזת המלך מרעהו, כמו עזרת מצר ושכורת ולא מיין".
  17. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בפסוק שלנו "ראו".
  18. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 חסר: "לפי שאמ'... בשלום".
  19. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: "מרת רוח – המראת רוח, כל מעשיהם היו לעצבון. ליצחק ולרבקה – שהיו עובדות ע'ז'. מרת רוח – לשון ממרים הייתם."


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bereshit_26&oldid=40335&useskin=vector"