Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 28"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Bereshit | book-he...")
 
 
(One intermediate revision by the same user not shown)
Line 14: Line 14:
 
| text =  
 
| text =  
  
−
{ב} <b>פדנה</b> – כמו לפדן.
+
{{צילום לייפציג|45}}{ב} <b>פדנה</b> – כמו לפדן.
 
<b>ביתה בתואל</b> – (כמו) לבית בתואל. כל תיבה שצריכה למד בתחילתה הטל לה הי' בסופה.
 
<b>ביתה בתואל</b> – (כמו) לבית בתואל. כל תיבה שצריכה למד בתחילתה הטל לה הי' בסופה.
  
Line 23: Line 23:
 
{ה} <ref>גיליון זה בכ"י לייפציג 1 אינו נמצא בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651. בכ"י ליידן 1, פריס 155 מובא: "אם יעקב ועשו – איני יודע מה מלמדנו" בתוך הטקסט. עיין ספר הגן שמביא תשובה של ר' מכיר לשאלה זו.</ref>{{גיליון| <b>אם יעק' ועשו</b> – איני יודע מה בה זה ללמדנו. {{חתימה|כ'כ רבנו שמעיה.}}}}
 
{ה} <ref>גיליון זה בכ"י לייפציג 1 אינו נמצא בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651. בכ"י ליידן 1, פריס 155 מובא: "אם יעקב ועשו – איני יודע מה מלמדנו" בתוך הטקסט. עיין ספר הגן שמביא תשובה של ר' מכיר לשאלה זו.</ref>{{גיליון| <b>אם יעק' ועשו</b> – איני יודע מה בה זה ללמדנו. {{חתימה|כ'כ רבנו שמעיה.}}}}
  
−
{ז} <b>וישמע יעקב</b> – מחובר לעניין שלמעלה, וירא עשו כי ברך וכי שלח אותו פדנה, וכי שמע יעק' אל אביו והלך פדנה ארם, וכי רעות בנו' כנען, והלך גם הוא אל ישמע'.
+
{{צילום לייפציג|46}}{ז} <b>וישמע יעקב</b> – מחובר לעניין שלמעלה, וירא עשו כי ברך וכי שלח אותו פדנה, וכי שמע יעק' אל אביו והלך פדנה ארם, וכי רעות בנו' כנען, והלך גם הוא אל ישמע'.
  
 
{ט} <b>אחות נביות</b> – ממשמע שנ' בת ישמע' יודע אני<ref>כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ"י פירנצה III.3 כתוב: "איני יודע".</ref> שהיא [אחות] נביות אלא למדנו שמת ישמע', משייעדה לעשו קודם נישואין והישיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו פרק בן ס'ג' שהרי ישמע' היה בן ע'ד' כשנולד יעקב<ref>בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "י'ד' שנה היה גדול מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע". בכ"י ליידן 1 בא קטע זה בגיליון. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5 קטע זה חסר.</ref> ושנותיו ק'ל'ז' שנ' ואלה [שני] חיי ישמע' וגו' {בראשית כ"ה:י"ז}, נמצא יעקב כשמת ישמע', בן ס'ג' היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י'ד' שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא י'ד' שנה שנ' עבדתיך י'ד' שנה בשתי בנות ושש שנים בצאנך {בראשית ל"א:מ"א}, ושכר הצאן משנולד יוסף היה שנ' ויהי כאש' ילדה רחל וגו' {בראשית ל':כ"ה}, וכת' ויוסף בן ל' שנה כשמלך ומשם עד שירד יעק' למצרים ט' שנים ז' של שובע ושנתים של רעב, ויעקב אמ' לפרעה ימי שני מגורי ק'ל' {בראשית מ"ז:ט'}. צא וחשוב י'ד' שלפני לידת יוסף, ול' של יוסף וט' משמלך, עד שבא יעקב הרי נ'ג', וכשפרש מאביו היה בן ס'ג' הרי ק'י'ו', והוא אמר ק'ל' הא למדת שלאחר שקיבל הברכות נטמן<ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירצה III.3 נוסף כאן: "בבית עבר".</ref> י'ד' שנה.<ref>כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בדפוס אלקבץ נוסף כאן: "אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא עשרים ושנים דהיינו מי"ז עד ל"ט כנגד י"ד שפירש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה מזה הפסוק ששהה י"ח חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפירש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה".</ref>
 
{ט} <b>אחות נביות</b> – ממשמע שנ' בת ישמע' יודע אני<ref>כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ"י פירנצה III.3 כתוב: "איני יודע".</ref> שהיא [אחות] נביות אלא למדנו שמת ישמע', משייעדה לעשו קודם נישואין והישיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו פרק בן ס'ג' שהרי ישמע' היה בן ע'ד' כשנולד יעקב<ref>בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "י'ד' שנה היה גדול מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע". בכ"י ליידן 1 בא קטע זה בגיליון. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5 קטע זה חסר.</ref> ושנותיו ק'ל'ז' שנ' ואלה [שני] חיי ישמע' וגו' {בראשית כ"ה:י"ז}, נמצא יעקב כשמת ישמע', בן ס'ג' היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י'ד' שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא י'ד' שנה שנ' עבדתיך י'ד' שנה בשתי בנות ושש שנים בצאנך {בראשית ל"א:מ"א}, ושכר הצאן משנולד יוסף היה שנ' ויהי כאש' ילדה רחל וגו' {בראשית ל':כ"ה}, וכת' ויוסף בן ל' שנה כשמלך ומשם עד שירד יעק' למצרים ט' שנים ז' של שובע ושנתים של רעב, ויעקב אמ' לפרעה ימי שני מגורי ק'ל' {בראשית מ"ז:ט'}. צא וחשוב י'ד' שלפני לידת יוסף, ול' של יוסף וט' משמלך, עד שבא יעקב הרי נ'ג', וכשפרש מאביו היה בן ס'ג' הרי ק'י'ו', והוא אמר ק'ל' הא למדת שלאחר שקיבל הברכות נטמן<ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירצה III.3 נוסף כאן: "בבית עבר".</ref> י'ד' שנה.<ref>כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בדפוס אלקבץ נוסף כאן: "אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא עשרים ושנים דהיינו מי"ז עד ל"ט כנגד י"ד שפירש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה מזה הפסוק ששהה י"ח חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפירש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה".</ref>
Line 35: Line 35:
 
{יא} <b>ויפגע במקום</b> – לא הזכיר הכתוב {באי}זה מקום אלא בַמקום הנזכר במקום אחר וזה הר המוריה, שנ' בו וירא<ref>בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף כאן: "את".</ref> המקום מרחוק {בראשית כ"ב:ד'}.
 
{יא} <b>ויפגע במקום</b> – לא הזכיר הכתוב {באי}זה מקום אלא בַמקום הנזכר במקום אחר וזה הר המוריה, שנ' בו וירא<ref>בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף כאן: "את".</ref> המקום מרחוק {בראשית כ"ב:ד'}.
 
<b>ויפגע</b> – <ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו". בכ"י ויימר 651 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו, ופגע בדבשת, ורבו' פירש'". בכ"י פריס 155 נוסף בגיליון: "כמו ופגע ביריחו ורבותינו פרשוה".</ref>לשון תפלה כמו אל תפגע {בי} {ירמיהו ז':ט"ז} למדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכת' ולא כת' ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ בפרק גיד הנשה {בבלי חולין צ"א:}.
 
<b>ויפגע</b> – <ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו". בכ"י ויימר 651 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו, ופגע בדבשת, ורבו' פירש'". בכ"י פריס 155 נוסף בגיליון: "כמו ופגע ביריחו ורבותינו פרשוה".</ref>לשון תפלה כמו אל תפגע {בי} {ירמיהו ז':ט"ז} למדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכת' ולא כת' ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ בפרק גיד הנשה {בבלי חולין צ"א:}.
−
<b>כי בא השמש</b> – היה לו לכתוב ויבא השמש וילך. כי בא השמש משמע ששקעה עליו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם.
+
<b>כי בא השמש</b> – היה לו לכתוב ויבא השמש וילן. כי בא השמש משמע ששקעה עליו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם.
 
<b>וישם מראשותיו</b> – עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומ' עלי יניח צדיק ראשו וכן זאת, עשאן הק' אבן אחת, וזהו שנ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו {בראשית כ"ח:י"ח}.
 
<b>וישם מראשותיו</b> – עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומ' עלי יניח צדיק ראשו וכן זאת, עשאן הק' אבן אחת, וזהו שנ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו {בראשית כ"ח:י"ח}.
 
<b>במקום ההוא</b> – לשו' מיעוט, כאן שכב אבל י'ד' שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה.
 
<b>במקום ההוא</b> – לשו' מיעוט, כאן שכב אבל י'ד' שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה.
Line 52: Line 52:
 
{טז} <b>ואנכי לא ידעתי</b> – שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש זה.
 
{טז} <b>ואנכי לא ידעתי</b> – שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש זה.
  
−
{יז} <b>כי אם בית אלהים</b> – אמ' ר' אלע' בשם ר' יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע, ושיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומו של יהודה וירושלם בצפונו בגבול שבין יהודה ובנימן ובית אל היה בצפון של נחלת בנימן בגבול שבין בנימן ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלם, ושאמרו רבותינו<ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "אמ' הק'".</ref> צדיק זה בא לבית מלוני,<ref>בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף: "יפטר בלא לינה". בכ"י מינכן 5 נוסף בגיליון: "יפטר בלא לינה".</ref> ועוד אמרו יעקב קראו בית<ref>בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "אל". בכ"י מינכן 5, ליידן 1 נוסף בין השיטין: "אל".</ref> וזו לוז היא ולא ירושלם, ומהיכן למדו לומר כן, אני אומ' שנעקר הר המוריה ובא לכאן וזו היא קפיצת הארץ האמו' בשחיטת חולין {בבלי חולין צ"א:} שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל וזהו ויפגע במקום.<ref>בכ"י ליידן 1, פריס 155 נוסף כאן: "וכשעבר יעק' אבינו על בית המקדש מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהב דעתיה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל כדאמ' בפרק גיד הנשה, וקרא אסייע לו וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר איפשר עברתי למקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל קפצה ליה ארעא". בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651 קטע זה חסר.</ref>
+
{יז} <b>כי אם בית אלהים</b> – אמ' ר' אלע' בשם ר' יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע, ושיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומו של יהודה וירושלם בצפונו בגבול שבין יהודה ובנימן ובית אל היה בצפון של נחלת בנימן בגבול שבין בנימן ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע {{צילום לייפציג|47}}וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלם, ושאמרו רבותינו<ref>כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "אמ' הק'".</ref> צדיק זה בא לבית מלוני,<ref>בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף: "יפטר בלא לינה". בכ"י מינכן 5 נוסף בגיליון: "יפטר בלא לינה".</ref> ועוד אמרו יעקב קראו בית<ref>בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "אל". בכ"י מינכן 5, ליידן 1 נוסף בין השיטין: "אל".</ref> וזו לוז היא ולא ירושלם, ומהיכן למדו לומר כן, אני אומ' שנעקר הר המוריה ובא לכאן וזו היא קפיצת הארץ האמו' בשחיטת חולין {בבלי חולין צ"א:} שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל וזהו ויפגע במקום.<ref>בכ"י ליידן 1, פריס 155 נוסף כאן: "וכשעבר יעק' אבינו על בית המקדש מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהב דעתיה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל כדאמ' בפרק גיד הנשה, וקרא אסייע לו וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר איפשר עברתי למקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל קפצה ליה ארעא". בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651 קטע זה חסר.</ref>
 
<b>מה נורא</b> – מה דחילו דאתרא הדין. דחילו שם דבר, כמו סוכלתנו וכסו למלבש.
 
<b>מה נורא</b> – מה דחילו דאתרא הדין. דחילו שם דבר, כמו סוכלתנו וכסו למלבש.
 
<b>וזה שער השמים</b> – מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש שלמעלן מכוון כנגד שלמטן.
 
<b>וזה שער השמים</b> – מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש שלמעלן מכוון כנגד שלמטן.

Latest revision as of 03:51, 6 June 2022

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית כ"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

(ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.

(ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.

(ד) וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

(ה) וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.

(ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

(ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.

(ח) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.

(ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.

(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

(יא) וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.

(יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

(יג) וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.

(יד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כׇּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.

(טו) וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ.

(טז) וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי.

(יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.

(יח) וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.

(יט) וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.

(כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.

(כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים.

(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} פדנה – כמו לפדן. ביתה בתואל – (כמו) לבית בתואל. כל תיבה שצריכה למד בתחילתה הטל לה הי' בסופה.

{ג} ואל שדי – מי שדיי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך.

{ד} את ברכת אברהם – ואעשך לגוי גדול {בראשית י"ב:ב'}, ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' {בראשית י"ז:ח'}, ממך יצא אותו זרע היורש את הארץ, לרשתך את ארץ מגוריך וגומ'.[1]

{ה} [2] אם יעק' ועשו – איני יודע מה בה זה ללמדנו. כ'כ רבנו שמעיה.

 {ז} וישמע יעקב – מחובר לעניין שלמעלה, וירא עשו כי ברך וכי שלח אותו פדנה, וכי שמע יעק' אל אביו והלך פדנה ארם, וכי רעות בנו' כנען, והלך גם הוא אל ישמע'.

{ט} אחות נביות – ממשמע שנ' בת ישמע' יודע אני[3] שהיא [אחות] נביות אלא למדנו שמת ישמע', משייעדה לעשו קודם נישואין והישיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו פרק בן ס'ג' שהרי ישמע' היה בן ע'ד' כשנולד יעקב[4] ושנותיו ק'ל'ז' שנ' ואלה [שני] חיי ישמע' וגו' {בראשית כ"ה:י"ז}, נמצא יעקב כשמת ישמע', בן ס'ג' היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י'ד' שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא י'ד' שנה שנ' עבדתיך י'ד' שנה בשתי בנות ושש שנים בצאנך {בראשית ל"א:מ"א}, ושכר הצאן משנולד יוסף היה שנ' ויהי כאש' ילדה רחל וגו' {בראשית ל':כ"ה}, וכת' ויוסף בן ל' שנה כשמלך ומשם עד שירד יעק' למצרים ט' שנים ז' של שובע ושנתים של רעב, ויעקב אמ' לפרעה ימי שני מגורי ק'ל' {בראשית מ"ז:ט'}. צא וחשוב י'ד' שלפני לידת יוסף, ול' של יוסף וט' משמלך, עד שבא יעקב הרי נ'ג', וכשפרש מאביו היה בן ס'ג' הרי ק'י'ו', והוא אמר ק'ל' הא למדת שלאחר שקיבל הברכות נטמן[5] י'ד' שנה.[6] על נשיו – הוסיף רשעה על רשעה שלא גירש את הראשונות. חסלת ואלה

{י} ויצא יעקב מבאר שבע – על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק הלך עשו אל ישמע' הפסיק העניין בפרשתו של יעקב, וכת' וירא עשו כי ברך יע' {בראשית כ"ח:ו'} משגמר חוזר לעניין הראשון. ויצא – לא היה צריך לכתוב אלא וילך (ו)יעקב חרנה למה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק עושה רוש' שבזמן שהצדיק בעיר היא הודה היא זיווה היא הדרה, יצא משם, פינה זיווה פינה הדרה, וכן ותצא מן המקום {רות א':ז'} האמור בנעמי ורות. וילך חרנה – יצא ללכת לחרן.

{יא} ויפגע במקום – לא הזכיר הכתוב {באי}זה מקום אלא בַמקום הנזכר במקום אחר וזה הר המוריה, שנ' בו וירא[7] המקום מרחוק {בראשית כ"ב:ד'}. ויפגע – [8]לשון תפלה כמו אל תפגע {בי} {ירמיהו ז':ט"ז} למדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכת' ולא כת' ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ בפרק גיד הנשה {בבלי חולין צ"א:}. כי בא השמש – היה לו לכתוב ויבא השמש וילן. כי בא השמש משמע ששקעה עליו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם. וישם מראשותיו – עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומ' עלי יניח צדיק ראשו וכן זאת, עשאן הק' אבן אחת, וזהו שנ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו {בראשית כ"ח:י"ח}. במקום ההוא – לשו' מיעוט, כאן שכב אבל י'ד' שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה. {יב} [9]עולים תחילה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאין בחוצה לארץ ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו.

{יג} נצב עליו – לשמרו. ואלהי יצחק – א'ע'פ' שלא מצינו במקרא שייחד הק' שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב {אלהי} פלוני משום שנ' בקדושיו לא יאמין {איוב ט"ו:ט"ו} כאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו עיניו וכלוא בבית, והרי הוא כמת ויצר הרע פסק הימנו, תנחומ'. שכב עליה – קיפל הק' כל ארץ ישר' תחתיו כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו.

{יד} ופרצת – וחזקת כמו וכן יפרץ {שמות א':י"ב}.

{טו} אנכי עמך – לפי שירא מעשו ומלבן. עד אשר אם עשיתי – אם משמש בלשון כי. ומדר' אגד' אמ' לו אשר אש' שני פעמים כביכול דבר קשה אשריי ואשריך כשאעשה לך הדברים האלה.[10] דברתי לך – לצרכך ועליך, מה שהבטחתי לאברהם על זרעו, לך הבטחתי ולא לעשו שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא לך זרע, אלא כי ביצחק ולא כל יצחק. וכן כל לי ולך ולהם ולו הסמוכין לדיבור {משמש}ין לשון על ומתורגמין על. וזה יורה שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן.

{טז} ואנכי לא ידעתי – שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש זה.

{יז} כי אם בית אלהים – אמ' ר' אלע' בשם ר' יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע, ושיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומו של יהודה וירושלם בצפונו בגבול שבין יהודה ובנימן ובית אל היה בצפון של נחלת בנימן בגבול שבין בנימן ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע  וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלם, ושאמרו רבותינו[11] צדיק זה בא לבית מלוני,[12] ועוד אמרו יעקב קראו בית[13] וזו לוז היא ולא ירושלם, ומהיכן למדו לומר כן, אני אומ' שנעקר הר המוריה ובא לכאן וזו היא קפיצת הארץ האמו' בשחיטת חולין {בבלי חולין צ"א:} שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל וזהו ויפגע במקום.[14] מה נורא – מה דחילו דאתרא הדין. דחילו שם דבר, כמו סוכלתנו וכסו למלבש. וזה שער השמים – מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש שלמעלן מכוון כנגד שלמטן.

{כ} אם יהיה[15] עמדי וגומ' – אם ישמור לי אבטחות הללו שהבטיחני למעלה ואילו הן, להיות עמדי, כמו שאמ' הנה[16] אנכי עמך {בראשית כ"ח:ט"ו}. ושמרני – ושמרתיך {בראשית כ"ח:ט"ו}. ונתן לי לחם – כמו שאמ' כי לא אעזבך {בראשית כ"ח:ט"ו}, והמבקש לחם הוא נעזב שנ' לא[17] ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם {תהלים ל"ז:כ"ה}.

{כא} ושבתי בשלום – והשיבותיך אל האדמה {בראשית כ"ח:ט"ו}. בשלום – שלם מן החטא, שלא אלמד דרכי לבן. והיה י"י לי לאלהים – שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעו,[18] כמו שאמ' את אשר דברתי לך {בראשית כ"ח:ט"ו} ואבטחה זו הבטיח לאברהם להיות לך לאלהים, ולזרעך אחרי' {בראשית י"ז:ז'}.

{כב} והאבן הזאת – כך תפרש ו'ו זו, (את) אם תעשה לי את אלה ואף אני אעשה זאת. האבן[19] הזאת וגומ' – כתרגומו, אהי פלח עלה קדם י"י וכן עשה בשובו מפדן ארם ונאמ' לו קום עלה בית אל {בראשית ל"ה:א'} מה נאמ' שם ויצב יעקב מצבה (וגומ') ויסך עליה נסך {בראשית ל"ה:י"ד}.

הערות
  1. ↑ בכ"י לייפציג 1 כתוב: "ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' {בראשית י"ז:ח'}, ממך יצא אותו זרע היורש את הארץ, לרשתך את ארץ מגוריך וגומ'". בכ"י מינכן 5, ויימר 651 במקום "ונתתי לך...מגוריך וגומ'" כתוב: "והתברכו בזרעך, יהו אותן הברכות אמורות בשבילך, ממך יצא אותו הגוי ואותו זרע המבורך." בכ"י ליידן 1 מובא כמו בכ"י לייפציג 1: "ונתתי... מגוריך וגומ'", ואז נוסף: "יהו אותן... המבורך". בכ"י פריס 155 מובא: "והתברכו... המבורך" ואז "מצ' ונתתי... מגוריך וגו'". בכ"י פירנצה III.3 מובא: "ונתתי לך לזרעך את ארץ מגוריך ממך יצא אותו היורש ואתו זרע המבור' והתברכו בזרעך".
  2. ↑ גיליון זה בכ"י לייפציג 1 אינו נמצא בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651. בכ"י ליידן 1, פריס 155 מובא: "אם יעקב ועשו – איני יודע מה מלמדנו" בתוך הטקסט. עיין ספר הגן שמביא תשובה של ר' מכיר לשאלה זו.
  3. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ"י פירנצה III.3 כתוב: "איני יודע".
  4. ↑ בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "י'ד' שנה היה גדול מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע". בכ"י ליידן 1 בא קטע זה בגיליון. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5 קטע זה חסר.
  5. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירצה III.3 נוסף כאן: "בבית עבר".
  6. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בדפוס אלקבץ נוסף כאן: "אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא עשרים ושנים דהיינו מי"ז עד ל"ט כנגד י"ד שפירש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה מזה הפסוק ששהה י"ח חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפירש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה".
  7. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף כאן: "את".
  8. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו". בכ"י ויימר 651 נוסף כאן: "כמו ופגע ביריחו, ופגע בדבשת, ורבו' פירש'". בכ"י פריס 155 נוסף בגיליון: "כמו ופגע ביריחו ורבותינו פרשוה".
  9. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף כאן: "עולים ויורדים בו – ".
  10. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651, פריס 155 חסר: "ומדר'... האלה". בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3 קטע זה נמצא.
  11. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "אמ' הק'".
  12. ↑ בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף: "יפטר בלא לינה". בכ"י מינכן 5 נוסף בגיליון: "יפטר בלא לינה".
  13. ↑ בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "אל". בכ"י מינכן 5, ליידן 1 נוסף בין השיטין: "אל".
  14. ↑ בכ"י ליידן 1, פריס 155 נוסף כאן: "וכשעבר יעק' אבינו על בית המקדש מדוע לא עכבו שם, איהו לא יהב דעתיה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו, ומן השמים יעכבוהו, איהו עד חרן אזל כדאמ' בפרק גיד הנשה, וקרא אסייע לו וילך חרנה, כי מטא לחרן אמר איפשר עברתי למקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו, יהב דעתיה למהדר וחזר עד בית אל קפצה ליה ארעא". בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651 קטע זה חסר.
  15. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "אלהים".
  16. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651. בכ"י פריס 155: "והנה".
  17. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בפסוק שלנו: "ולא".
  18. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 כתוב: "בזרעי".
  19. ↑ כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ"י פירנצה III.3: "והאבן".


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bereshit_28&oldid=75382&useskin=vector"