- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 3"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 15: | Line 15: | ||
{{צילום לייפציג|3}} | {{צילום לייפציג|3}} | ||
| − | {א} <b>והנחש היה ערום</b> – מה עניין זה {לכאן} היה לו לסמוך ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם {בראשית ג':כ"א}. אלא | + | {א} <b>והנחש היה ערום</b> – מה עניין זה {לכאן} היה לו לסמוך ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם {בראשית ג':כ"א}. אלא לימדך מאיזו עיצה קפץ הנחש עליהם {ראה} אותן ערומים ועסוקין בתש{מיש לעין} כל ונתאוה לה. |
<b>ערום מכל</b> – לפי {ערמתו} וגדולתו היה מפלתו. <b>ערום מכל</b> – {ארור} מכל. | <b>ערום מכל</b> – לפי {ערמתו} וגדולתו היה מפלתו. <b>ערום מכל</b> – {ארור} מכל. | ||
<b>אף כי אמר וגו'</b> – {שמא אמר לכם} <b>לא תאכלו מכל וגו'</b> – וא'ע'פ' {שראה אותם} אוכלים משאר הפרות {הרבה עליה} דברים כדי שתשיבנו ויבא {לדבר באותו} עץ. | <b>אף כי אמר וגו'</b> – {שמא אמר לכם} <b>לא תאכלו מכל וגו'</b> – וא'ע'פ' {שראה אותם} אוכלים משאר הפרות {הרבה עליה} דברים כדי שתשיבנו ויבא {לדבר באותו} עץ. | ||
| Line 33: | Line 33: | ||
<b>גם</b> – לרבות בהמה וחיה. | <b>גם</b> – לרבות בהמה וחיה. | ||
| − | {ז} <b>ותפקחנה וגומ'</b> – לעיניין החכמה דבר הכת' ולא לעיניין ראיה ממש {וסופו} מוכיח | + | {ז} <b>ותפקחנה וגומ'</b> – לעיניין החכמה דבר הכת' ולא לעיניין ראיה ממש {וסופו} מוכיח: <b>וידעו כי ערומים הם</b> – {אף ה}סומא יודע כשהוא ערום. |
| − | <b>וידעו כי ערומים הם</b> – {אף ה}סומא יודע כשהוא ערום. | ||
<b>וידעו כי ערומים הם</b> – מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה. | <b>וידעו כי ערומים הם</b> – מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה. | ||
<b>עלה תאנה</b> – הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו אבל שאר העצים מנעום מל{יטול} עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ שאין הק' {ברוך} הוא חפץ להונות בריי' שלא יכלי{מוהו ויאמרו זהו} שלקה העולם על ידו. מדר{ש רבי תנחומא {תנחומא וירא י"ד}. | <b>עלה תאנה</b> – הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו אבל שאר העצים מנעום מל{יטול} עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ שאין הק' {ברוך} הוא חפץ להונות בריי' שלא יכלי{מוהו ויאמרו זהו} שלקה העולם על ידו. מדר{ש רבי תנחומא {תנחומא וירא י"ד}. | ||
| − | {ח} <b>וישמעו</b> –} יש מדרשי אגדה רבים וכבר {סדרום רבותינו על מכונם} בבראשית רבה {י"ט:ז'-ח'} ושאר מד{רשות ואני לא באתי אלא} לפשוטו של מקרא לאג{דה | + | {ח} <b>וישמעו</b> –} יש מדרשי אגדה רבים וכבר {סדרום רבותינו על מכונם} בבראשית רבה {י"ט:ז'-ח'} ושאר מד{רשות ואני לא באתי אלא} לפשוטו של מקרא לאג{דה המיישבת דברי המקרא} ופשוטו ושמועתו<ref>בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181: "ושמועו".</ref> דב{ר דבור על אופניו. ומשמעו} שמעו את קול ה{קדוש ברוך הוא שהיה מתהלך בגן. |
<b>לרוח} היום</b> – לאותו {רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והם סרחו} בעשירית. | <b>לרוח} היום</b> – לאותו {רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והם סרחו} בעשירית. | ||
| − | {ט} <b>איכה</b> – יודע היה היכן<ref>כן בכ"י ליידן 1, פריס 155, פרמא די רוסי 181. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן "הוא" ובכ"י ויימר 651 נוסף כאן "היה".</ref> אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא {נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין אמר לו אי הבל אחיך {בראשית ד':ט'} וכן | + | {ט} <b>איכה</b> – יודע היה היכן<ref>כן בכ"י ליידן 1, פריס 155, פרמא די רוסי 181. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן "הוא" ובכ"י ויימר 651 נוסף כאן "היה".</ref> אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא {נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין אמר לו אי הבל אחיך {בראשית ד':ט'} וכן לבלעם מי האנשים האלה עמך {במדבר כ"ב:ט'} ליכנס עמו בדברים וכן לחזקיהו בשלוחי אויל מרודך {ישעיהו ל"ט:ג'}.<ref>בכ"י לייפציג כל הקטע אינו קרי. בכ"י פריס 155 מופיע "מרודך" כמו בנוסחאות שלנו, אך בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא די רוסי 181 מופיע "מדורך". במל"ב כ':י"ב מופיע "בראדך בלאדן". טעות דומה מופיעה ברשב"ם בראשית י"ח:ט'.</ref> |
| − | {יא} <b>מי הגיד לך</b> – מאין לך לדעת מה | + | {יא} <b>מי הגיד לך</b> – מאין לך לדעת מה בושת יש בעומד ערום. |
<b>המן העץ</b> – בתמיה. | <b>המן העץ</b> – בתמיה. | ||
| Line 50: | Line 49: | ||
{יג} <b>השיאני</b> – הטעני כמו אל ישיא אתכם חזקיהו {דברי הימים ב ל"ב:ט"ו}. | {יג} <b>השיאני</b> – הטעני כמו אל ישיא אתכם חזקיהו {דברי הימים ב ל"ב:ט"ו}. | ||
| − | {יד} <b>כי עשית זאת</b> – מכאן שאין | + | {יד} <b>כי עשית זאת</b> – מכאן שאין מהפכין בזכותו של מסית שאילו} שאלו למה עשית היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. |
<b>מכל ה{בהמה {{צילום לייפציג|4}}ומכל חית השדה</b> – אם מבהמה נתקלל מחיה} לא כל שכן העמ{ידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות {בבלי בכורות ח'.} ללמד} שימי ע{יבור}ו {של נחש שבע שנים. | <b>מכל ה{בהמה {{צילום לייפציג|4}}ומכל חית השדה</b> – אם מבהמה נתקלל מחיה} לא כל שכן העמ{ידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות {בבלי בכורות ח'.} ללמד} שימי ע{יבור}ו {של נחש שבע שנים. | ||
<b>על גחונך תלך</b> – רגלים ה}יו לו ונתקצצו. | <b>על גחונך תלך</b> – רגלים ה}יו לו ונתקצצו. | ||
| − | <b>{(טו) ואיבה אשית</b> – אתה לא נתכוונת אלא שימות} אדם שיאכל {הוא תחלה ותשא את חוה ולא | + | <b>{(טו) ואיבה אשית</b> – אתה לא נתכוונת אלא שימות} אדם שיאכל {הוא תחלה ותשא את חוה ולא בא לדבר} א{ל חו}ה תחלה {אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעו}ת לפתות {את בעליהן לפיכך ואיבה אשית. |
| − | <b>ישופך</b> – יכ}תתך כמו וא{כות | + | <b>ישופך</b> – יכ}תתך כמו וא{כות {דברים ט':כ"א} ושפית יתיה. |
<b>ואתה תשופנו עקב</b> – לא יהא} לך קומה {ותשכנו בעקבו ואף משם תמיתנו. ולשון} תשופנו כמו נשף {בהם {ישעיהו מ':כ"ד} שכשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין} שריקה ולפי שה{לשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה} בשניהם. | <b>ואתה תשופנו עקב</b> – לא יהא} לך קומה {ותשכנו בעקבו ואף משם תמיתנו. ולשון} תשופנו כמו נשף {בהם {ישעיהו מ':כ"ד} שכשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין} שריקה ולפי שה{לשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה} בשניהם. | ||
{טז} <b>עצ{בונך</b> – זה צער גידול בנים. | {טז} <b>עצ{בונך</b> – זה צער גידול בנים. | ||
| − | <b> | + | <b>והרונך</b> – זה צער} העיבור. |
| − | <b>בעצב {תלדי בנים</b> – | + | <b>בעצב {תלדי בנים</b> – צער הלידה. |
<b>ואל אישך} תשוקתך</b> – לתשמיש {ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו} בפה אלא {הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממ}ך. | <b>ואל אישך} תשוקתך</b> – לתשמיש {ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו} בפה אלא {הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממ}ך. | ||
<b>תשוק'</b> – {תאותך כמו ונפשו ש}וקקה {ישעיהו כ"ט:ח'}. | <b>תשוק'</b> – {תאותך כמו ונפשו ש}וקקה {ישעיהו כ"ט:ח'}. | ||
| − | {יז} <b>ארורה {האדמה בעבורך</b> – מעל}ה לך דברים ארורי' { | + | {יז} <b>ארורה {האדמה בעבורך</b> – מעל}ה לך דברים ארורי' {זבובים ופרעושים ונמל}ים משל ליוצא לתרבו' {רעה והבריות} מקללות שדים שינק מהם. |
| − | {יח} <b>וקוץ ודרדר תצמי{ח}</b> – הארץ לך כשתזרענה מין זרעים קוץ ודרדר קונדס ועכביות והן נאכלין על ידי תיקון.<ref>בכ"י ליידן 1, פריס 155 ועוד הרבה עדי נוסח מופיע כאן: "ואכלת את עשב השדה – מה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' {בראשית א':כ"ט}, אלא מה אמור כאן בראש העניין ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה וגו' {בראשית ג':י"ז}, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטנית או ירקות גנה, | + | {יח} <b>וקוץ ודרדר תצמי{ח}</b> – הארץ לך כשתזרענה מין זרעים קוץ ודרדר קונדס ועכביות והן נאכלין על ידי תיקון.<ref>בכ"י ליידן 1, פריס 155 ועוד הרבה עדי נוסח מופיע כאן: "ואכלת את עשב השדה – מה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' {בראשית א':כ"ט}, אלא מה אמור כאן בראש העניין ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה וגו' {בראשית ג':י"ז}, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטנית או ירקות גנה, תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם." הקטע חסר גם בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651.</ref> |
{יט} <b>בזיעת אפיך</b> – לאחר שתטרח בו הרבה. | {יט} <b>בזיעת אפיך</b> – לאחר שתטרח בו הרבה. | ||
Version as of 04:08, 26 September 2021
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
תורה
(א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.
(ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל.
(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן.
(ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן.
(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכׇלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע.
(ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל.
(ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
(ח) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.
(ט) וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה.
(י) וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.
(יא) וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכׇל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.
(יב) וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.
(יג) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.
(יד) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכׇּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כׇּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
(טו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.
(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשׇׁל בָּךְ.
(יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
(יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.
(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי.
(כא) וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.
(כב) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.
(כג) וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם.
(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
רש"י כ"י לייפציג 1
{א} והנחש היה ערום – מה עניין זה {לכאן} היה לו לסמוך ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם {בראשית ג':כ"א}. אלא לימדך מאיזו עיצה קפץ הנחש עליהם {ראה} אותן ערומים ועסוקין בתש{מיש לעין} כל ונתאוה לה. ערום מכל – לפי {ערמתו} וגדולתו היה מפלתו. ערום מכל – {ארור} מכל. אף כי אמר וגו' – {שמא אמר לכם} לא תאכלו מכל וגו' – וא'ע'פ' {שראה אותם} אוכלים משאר הפרות {הרבה עליה} דברים כדי שתשיבנו ויבא {לדבר באותו} עץ.
{ג} ולא תגעו בו – הוסיפה {על הצווי} לפיכך באת לידי גירוע שנ' אל תוסף על דבריו {משלי ל':ו'}.
{ד} לא מות תמותון – דחפה עד שנגעה בו אמ' לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה.
{ה} כי יודע וגומ' – וכל אומן שונא את בני אומנותו, מן העץ הזה אכל וברא את העולם. והייתם כאלהים – יוצרי עולמות.
{ו} ותרא האשה – ראתה דבריו של נחש והנאן[1] לה [2]האמינתו.[3] כי טוב העץ – להיות כאלהים. וכי תאוה הוא לעינים – ונפקחו עיניכם {בראשית ג':ה'}. ו{נחמ}ד להשכיל – יודעי טוב ורע {בראשית ג':ה'}. ותתן לאישה – שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אחרת. גם – לרבות בהמה וחיה.
{ז} ותפקחנה וגומ' – לעיניין החכמה דבר הכת' ולא לעיניין ראיה ממש {וסופו} מוכיח: וידעו כי ערומים הם – {אף ה}סומא יודע כשהוא ערום. וידעו כי ערומים הם – מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה. עלה תאנה – הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו אבל שאר העצים מנעום מל{יטול} עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ שאין הק' {ברוך} הוא חפץ להונות בריי' שלא יכלי{מוהו ויאמרו זהו} שלקה העולם על ידו. מדר{ש רבי תנחומא {תנחומא וירא י"ד}.
{ח} וישמעו –} יש מדרשי אגדה רבים וכבר {סדרום רבותינו על מכונם} בבראשית רבה {י"ט:ז'-ח'} ושאר מד{רשות ואני לא באתי אלא} לפשוטו של מקרא לאג{דה המיישבת דברי המקרא} ופשוטו ושמועתו[4] דב{ר דבור על אופניו. ומשמעו} שמעו את קול ה{קדוש ברוך הוא שהיה מתהלך בגן. לרוח} היום – לאותו {רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית שלפנות ערב חמה במערב והם סרחו} בעשירית.
{ט} איכה – יודע היה היכן[5] אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא {נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין אמר לו אי הבל אחיך {בראשית ד':ט'} וכן לבלעם מי האנשים האלה עמך {במדבר כ"ב:ט'} ליכנס עמו בדברים וכן לחזקיהו בשלוחי אויל מרודך {ישעיהו ל"ט:ג'}.[6]
{יא} מי הגיד לך – מאין לך לדעת מה בושת יש בעומד ערום. המן העץ – בתמיה.
{יב} אשר נתת עמדי – כאן כפר בטובה.
{יג} השיאני – הטעני כמו אל ישיא אתכם חזקיהו {דברי הימים ב ל"ב:ט"ו}.
{יד} כי עשית זאת – מכאן שאין מהפכין בזכותו של מסית שאילו} שאלו למה עשית היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין. מכל ה{בהמה ומכל חית השדה – אם מבהמה נתקלל מחיה} לא כל שכן העמ{ידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות {בבלי בכורות ח'.} ללמד} שימי ע{יבור}ו {של נחש שבע שנים. על גחונך תלך – רגלים ה}יו לו ונתקצצו. {(טו) ואיבה אשית – אתה לא נתכוונת אלא שימות} אדם שיאכל {הוא תחלה ותשא את חוה ולא בא לדבר} א{ל חו}ה תחלה {אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעו}ת לפתות {את בעליהן לפיכך ואיבה אשית. ישופך – יכ}תתך כמו וא{כות {דברים ט':כ"א} ושפית יתיה. ואתה תשופנו עקב – לא יהא} לך קומה {ותשכנו בעקבו ואף משם תמיתנו. ולשון} תשופנו כמו נשף {בהם {ישעיהו מ':כ"ד} שכשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין} שריקה ולפי שה{לשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה} בשניהם.
{טז} עצ{בונך – זה צער גידול בנים. והרונך – זה צער} העיבור. בעצב {תלדי בנים – צער הלידה. ואל אישך} תשוקתך – לתשמיש {ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו} בפה אלא {הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממ}ך. תשוק' – {תאותך כמו ונפשו ש}וקקה {ישעיהו כ"ט:ח'}.
{יז} ארורה {האדמה בעבורך – מעל}ה לך דברים ארורי' {זבובים ופרעושים ונמל}ים משל ליוצא לתרבו' {רעה והבריות} מקללות שדים שינק מהם.
{יח} וקוץ ודרדר תצמי{ח} – הארץ לך כשתזרענה מין זרעים קוץ ודרדר קונדס ועכביות והן נאכלין על ידי תיקון.[7]
{יט} בזיעת אפיך – לאחר שתטרח בו הרבה.
{כ} ויקרא האדם – חזר הכתוב לעיניינו הראשון ויקר' האד' שמות, ולא הפסיק אלא ללמד שעל ידי קרית שמות נזדווגה לו[8] חוה כמו שכת' ולאדם לא מצא עזר {בראשית ב':כ'}, לפיכך ויפל תרדימה ועל ידי שכת' ויהיו ערומים {בראשית ב':כ"ה} סמך לו פרש' הנחש, להודיעך שמתוך[9] שראה ערותה וראה אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עליה במחשבה. חוה – נופל על לשון חיה שמחיה את ולדותיה כאשר תאמר מה הוה לאדם {קהלת ב':כ"ב} בלשון היה.
{כא} כתנת עור – יש דברי אגדה או' חלקים כצפורן מדובקין על עורן. ויש אומ' דבר הבא מן העור צמר הארנבים שהוא רך וחם עשה להם כתנות ממנו.
{כב} היה כאחד ממנו – הרי הוא בתחתונים כמו שאני יחי' בעליונים ומה היא יחידותו לדעת טוב ורע שאין כן בבהמה ובחיה. ועתה פן ישלח וגו' – ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלקים. ויש מדרשי אגד' ואין מיושבין על פשוטו.
{כד} מקדם לגן עדן – במזרחו של גן חוץ לגן. את הכרובים – מלאכי חבל'. החרב המתהפכת – ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן. תרגום להט {שנ}ן והוא כמו שלף שננא בסנהדרין, ובלשון לעז {למא. ו}מדרשי אגדה יש ואני איני בא אלא לפשוטו.
הערות
- ↑ כן גם בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, פרמא די רוסי 181: "והנאו".
- ↑ כנראה צ"ל "והאמינתו", וכן בכ"י מינכן 5, פריס 155. בכ"י ליידן 1: "והאמינו", ובכ"י ברלין 1221: "והאמנתו".
- ↑ בכ"י לייפציג יש כאן נקודותיים. אולם, סביר שהפירוש מחובר להמשך דבריו, ושלפי פירוש רש"י האשה האמינה לנחש "כי טוב העץ..." (ולכן מפרש רש"י את ההמשך בהתאם לדברי הנחש).
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181: "ושמועו".
- ↑ כן בכ"י ליידן 1, פריס 155, פרמא די רוסי 181. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן "הוא" ובכ"י ויימר 651 נוסף כאן "היה".
- ↑ בכ"י לייפציג כל הקטע אינו קרי. בכ"י פריס 155 מופיע "מרודך" כמו בנוסחאות שלנו, אך בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא די רוסי 181 מופיע "מדורך". במל"ב כ':י"ב מופיע "בראדך בלאדן". טעות דומה מופיעה ברשב"ם בראשית י"ח:ט'.
- ↑ בכ"י ליידן 1, פריס 155 ועוד הרבה עדי נוסח מופיע כאן: "ואכלת את עשב השדה – מה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו' {בראשית א':כ"ט}, אלא מה אמור כאן בראש העניין ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה וגו' {בראשית ג':י"ז}, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטנית או ירקות גנה, תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם." הקטע חסר גם בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651.
- ↑ בכ"י לייפציג מופיעות כאן שתי אותיות שקשה לקרוא אותן.
- ↑ בכ"י לייפציג מופיעה כאן המלה "שמות", ונראה שיש עליה סימן מחיקה.
