Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 24"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Devarim | book-he...")
 
 
Line 69: Line 69:
 
<b>למען יברכך</b> – א'ע'פ' שבאת לידו שלא במתכוין, קל וחומר לעושה ומתכוון, אמור מעתה נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה.
 
<b>למען יברכך</b> – א'ע'פ' שבאת לידו שלא במתכוין, קל וחומר לעושה ומתכוון, אמור מעתה נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה.
  
−
{כ} <b>לא תפאר אחריך</b> –ולא תטול תפארתו ממנו, מכאן אמרו שמניחין פאה באילן.
+
{כ} <b>לא תפאר אחריך</b> – ולא תטול תפארתו ממנו, מכאן אמרו שמניחין פאה באילן.
 
<b>אחריך</b> – זו שכחה.
 
<b>אחריך</b> – זו שכחה.
  

Latest revision as of 15:11, 19 May 2020

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים כד – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

(ב) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר.

(ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

(ד) לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה' וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

(ה) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכׇל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

(ו) לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל.

(ז) כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

(ח) הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.

(ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

(י) כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ.

(יא) בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.

(יב) וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ.

(יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.

(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.

(טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

(טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ.

(יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה.

(יח) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

(יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.

(כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

(כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

(כב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} כי מצא בה ערות דבר – מצוה עליו שלא תמצא חן בעיניו.

{ב} לאיש אחר – א[י]ן זו בן זוגו של ראשון הוא הוציא רשעה מתוך ביתו, וזו הכניסה.

{ג} ושנאה האיש האחרון – הכת' מבשרו שסופו לשנאותה, ואם לאו קוברתו, שנ' או כי ימות.

{ד} אחרי אשר הוטמאה – לרבות סוטה נסתרה.

{ה} אשה חדשה – שהיא חדש' לו, אפילו היא אלמנה, פרט למחזי' גרושתו. ולא יעבר עליו לכל דבר – שהוא צורך הצבא, לא לספק המים ומזון, ולא לתקן דרכים, אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית ולא חנכו, ארש אשה ולא לקחה, מספיקין מים ומזון ומתקנים את הדרכים. יהיה לביתו – אף בשביל ביתו, אם בנה וחנכו, נטע כרם וחללו, אינו זז מביתו בשביל צרכי המלחמה. לביתו – זו ביתו. יהיה – לרבות את כרמו. ושמח – ישמ' את אשתו אשר לקח, ותרגומו ויחדי ית אתתיה די נסיב, והמתרגם ויחדי עם איתתיה, טועה שאין זה תרגומו של ושִמח אלא של ושַמח.

{ו} ריחים – היא התחתונה. רכב – היא העליונה. לא יחבל[1] – אם בא למשכנו על חובו בב"ד, לא ימשכנו בדברים שעושין בהן אוכל נפש.

{ז} כי ימצא – בעדים ובהתראה, וכן כל (אשר) [כי] ימצא שבתורה. והתעמר בו ומכרו – אינו חייב עד שישתמש בו.

{ח} השמר בנגע הצרעת – שלא תתלוש סימני טומאה, ולא תקוץ את הבהרת. ככל אשר יורו אתכם – אם להחלט אם להסגיר אם לטהר.

 {ט} זכור את אשר עשה – אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת אל תספר לשון הרע, זכור העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים.

{י} כי תשה ברעך – כי תחוב בחברך. משאת מאומה – חוב של כלום.

{יב} לא תשכב בעבוטו – לא תשכב ועבוטו אצלך.

{יג} כבא השמש – אם כסות לילה, ואם כסות יום החזירהו בבקר, וכבר כתוב בואלה המשפטים עד בא השמש תשיבנו לו {שמות כ"ב:כ"ה}, כל היום תשיבנו לו, וכבא השמש תקחנו. וברכך – ואם אינו מברכך מכל מקום ולך תהיה צדקה.

{יד} לא תעשק שכר[2] שכיר – והרי כבר כתוב אלא לעבור על האביון בשני לאוין, שכיר הוא שהוא שכיר[3] עני ואביון, ועל העשיר כבר הוזהר לא תעשק את רעך {ויקרא י"ט:י"ג}. אביון – התאב לכל דבר. מגרך – זה גר צדק. בשעריך – זה גר תושב אוכל נבלות. אשר בארצך – לרבות [שכר] בהמה וכלים.

{טו} ואליו הוא נשא את נפשו – אל השכר הזה נשא נפשו למות, עלה בכבש ונתלה באִ[י]לן. והיה בך חט' – מכל מקום, אלא שממהרין ליפרע על ידי הקורא.

{טז} לא יומתו אבות על בנים – בעדות בנים, ואם תאמ' בעון בנים כבר אמור איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש מת בעון אביו הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים.

{יז} לא תטה משפ' גר יתו' ואלמ' – ועל העשיר כבר הוזהר לא תט' משפט וגו' {דברים ט"ז:י"ט}, ושנה בעני כדי לעבור עליו בשני לאוין, לפי שקל[4] להטות משפט גר ועני, יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו. ולא תחבל – שלא בשעת הלואה.

{יח} וזכרת – על מנת כן פדיתיך לשמר חקתי, ואפילו יש חסרון בדבר.

{יט} ושכחת עומר – ולא גדיש,[5] מכאן אמרו העומר יש בו סאתים, ושכחו אינו שכחה. בשדה – לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור. לא תשו' לקחתו – מכאן אמרו שלאחריו שכחה, ושלפניו אינו שכחה, שאינו בבל תשוב. למען יברכך – א'ע'פ' שבאת לידו שלא במתכוין, קל וחומר לעושה ומתכוון, אמור מעתה נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה.

{כ} לא תפאר אחריך – ולא תטול תפארתו ממנו, מכאן אמרו שמניחין פאה באילן. אחריך – זו שכחה.

{כא} לא תעלל אחריך – מצאת בה עוללת לא תקחנה, ואיזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף, יש לה אחד מהם הרי היא לבעל הבית, וראיתי בתלמו' ירושלמי איזוהי כתף, פתיגין זה על גבי זה, נטף, אילו התלויות בשדרה ויורדות.

הערות
  1. ↑ ד"ה "לא יחבל" מופיע כאן (שלא כסדר הפסוק) גם בכ"י פרמא 181, ויימר 652, פריס 154.
  2. ↑ המלה "שכר" מופיע בכ"י לייפציג 1 (אולי עם סימני מחיקה מעליה), פרמא 181, ויימר 652, פריס 154.
  3. ↑ הלשון "שכיר הוא שהוא שכיר" קצת מעורפל. בכ"י פרמא 181 "לא תעשק שכר שכיר", ובכ"י ויימר 652, פריס 154 "לא תעשוק שכיר".
  4. ↑ בכ"י לייפציג יש ריווח של מחיקה בין אותיות ש' וק', וכנראה האות נ' נמחקה. בכ"י ויימר 652, פריס 154, מופיע "שנקל".
  5. ↑ בכ"י לייפציג 1 יש כאן שורה שנתווספה (כפילות של המשך הפירוש) בטעות ונמחקה על ידי הסופר.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Devarim_24&oldid=69829&useskin=vector"