Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 25"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Devarim | book-he...")
 
 
Line 21: Line 21:
  
 
{ג} <b>לא יסיף</b> – מכאן אזהרה למכה את חבירו.
 
{ג} <b>לא יסיף</b> – מכאן אזהרה למכה את חבירו.
<b>ונקלה אחיך לעיניך </b> כל היום קורהו רשע, ומשלקה קורהו אחיך.
+
<b>ונקלה אחיך לעיניך</b> כל היום קורהו רשע, ומשלקה קורהו אחיך.
  
 
{ד} <b>לא תחסום שור</b> – דבר הכת' בהווה, הוא הדין לכל חיה ובהמה [ועוף] ולכל מלאכה שהי' בדבר מאכל, א'כ' למה נאמר שור, להוציא את האדם.
 
{ד} <b>לא תחסום שור</b> – דבר הכת' בהווה, הוא הדין לכל חיה ובהמה [ועוף] ולכל מלאכה שהי' בדבר מאכל, א'כ' למה נאמר שור, להוציא את האדם.
Line 52: Line 52:
  
 
{יד} <b>לא יהיה לך בכיסך</b> – אם עשית כן לא יהיה לך כלום.
 
{יד} <b>לא יהיה לך בכיסך</b> – אם עשית כן לא יהיה לך כלום.
<b>אבן ואבן </b> משקלות.
+
<b>אבן ואבן</b> משקלות.
  
 
{טו} <b>אבן שלימה וצדק, וגומ'</b> – אם עשית כן, יהיה לך הרבה.
 
{טו} <b>אבן שלימה וצדק, וגומ'</b> – אם עשית כן, יהיה לך הרבה.

Latest revision as of 22:28, 27 June 2020

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים כה – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע.

(ב) וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר.

(ג) אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.

(ד) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ.

(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ.

(ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.

(ז) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי.

(ח) וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְעָמַד וְאָמַר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ.

(ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו.

(י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל.

(יא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.

(יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ.

(יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.

(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.

(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

(טז) כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כׇּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל.

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כׇּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.

(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכׇּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} כי יהיה ריב – סופן להיות נגשים אל המשפט, אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה, מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק הוי או' זו מריבה. והרשיעו את הרש' – יכול כל המתחייבין בדין לוקין ת"ל והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה פעמים אינו לוק', ומי הלוקה למד מן העניין לא תחסום שור בדישו לאו שלא ניתק לעשה.

{ב} והפילו השופ' – מלמד שאין מלקין אותו לא עומד ולא יושב אלא מוטה. לפניו, כדי רשעתו – ולאחריו כדי שתים, מכאן אמרו, מלקין אותו שתי ידות מלאחריו ומלפניו של[י]ש. בְמספר – ואינו נקוד בַמספר לימד שהוא דבוק, לומר שהו' במספר ארבעים, ולא ארבעי' שלמות, אלא מניין שהוא סוכם הארבעים, והם ארבעי' חסר אחת.

{ג} לא יסיף – מכאן אזהרה למכה את חבירו. ונקלה אחיך לעיניך – כל היום קורהו רשע, ומשלקה קורהו אחיך.

{ד} לא תחסום שור – דבר הכת' בהווה, הוא הדין לכל חיה ובהמה [ועוף] ולכל מלאכה שהי' בדבר מאכל, א'כ' למה נאמר שור, להוציא את האדם. בדישו – יכול יחסמנו מבחוץ, ת"ל לא תחסום מכל מקום, ולמה נאמ' דיש, לומ' לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו וגידולו מן הארץ אף כל כיוצא בו, יצא החולב והמגבן שאין גידולו מן האר', יצא הלש והמקטף שנגמר' מלאכתו לחלה, יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר.

{ה} כי ישבו אחים יחדיו – שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. יחדיו – המיוחדים בנחלה, פרט לאחים מן האם. בן[1] אין לו – עיין עליו, בן או בת, או בת הבן, או בן הבן, או בן הבת, או בת הבת.

{ו} והי' הבכור – גדול האחין הוא ייבם אות'. אשר תלד – פרט לאיילונית. יקום על שם אחיו – זה שייבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו. ולא ימחה שמו – פרט לאשת סריס, ששמו מחוי.

{ז} השערה – כתרגומ' לתרע בית דינא.

{ח} ועמד – בעמידה. ואמר – בלשון הקדש, ואף היא דבריה בלש' הקדש.

{ט} וירקה בפניו – על גבי קרקע. אל[2] אשר לא יבנה – מכאן למי שחלץ שלא יחזור וייבם, דלא כת' אשר לא בנה אלא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה.

{י} ונקרא שמו בישר' – מצוה על כל העומדים לומר חלוץ הנעל.

{יא} כי ינצו אנשי' – סופן לבא לידי מכות, כמ' שנ' מיד מכהו, אין שלום יוצא מתחת ידי מצות.

{יב} וקצותה את כפה – ממון דמי בושתו, הכל לפי המבייש והמתבייש, או אינו אלא ממש, נאמ' כאן לא תחוס, ונאמ' להלן[3] לא תחוס {דברים י"ט:כ"א} בעדים זוממין, מה להלן ממון, אף כאן ממון.

{יג} גדולה וקטנה[4] – גדולה שמכחשת את הקטנה, שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה.

{יד} לא יהיה לך בכיסך – אם עשית כן לא יהיה לך כלום. אבן ואבן – משקלות.

{טו} אבן שלימה וצדק, וגומ' – אם עשית כן, יהיה לך הרבה.

{יז} זכור את אשר עשה[5] עמלק, וגו' – אם שקרת במדות הללו, ובמשקלות הוי דואג מן הגירוי[6] האויב, שנ' מאזני מרמה תועבת י"י {משלי י"א:א'}, וכת' בתריה בא זדון ויבא קלון {משלי י"א:ב'}.

{יח} אשר קרך בדרך – לשון מקרה, ד"א לשון קרי וטומאה שהיה מטמאן במשכב זכור, ד"א לשון קר וחם, ציננך והפשירך[7]  שיהו כל האומו' יריאים להלחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים, משל לאמבטי רותחת שאין כל בריא' יכולה לירד לתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ [ו]ירד לתוכה, וא'ע'פ' שנכווה, הקרהו בפני אחרים. ויזנב בך – מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה. כל הנחשלים אחריך – חסירי כח, מחמת חטאם שהיה הענן פולטם. ואתה עייף[8] ויגע – עייף בצמא, דכת' ויצמא שם העם {שמות י"ז:ג'}, וכת' אחריו ויבא עמלק {שמות י"ז:ח'}. ויגע – בדרך. ולא ירא – עמלק אלהים מלהרע לך.

{יט} תמחה את זכר עמלק – מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק, משור וע' שה שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה לומ' בהמה זו משל עמלק הייתה.

חסלת

הערות
  1. בפסוק כתוב "ובן", וכן בכ"י פרמא 181, ויימר 652.
  2. המלה "אל" אינה מופיעה בפסוק ואינה מופיעה בכ"י פרמא 181, ויימר 652.
  3. הגרסה "להלן" מופיעה בכ"י לייפציג גם פה וגם בהמשך המשפט "מה להלן... אף כאן", וכן היא מופיעה גם בכ"י פרמא 181, ויימר 652, ואף בדפוסי רש"י השונים, למרות שהפסוק בעדים זוממין מופיע לעיל בדברים י"ט:כ"א. לשון רש"י שאובה מדברי הספרי דברים רצ"ג (והשווה גם ספרי ק"צ שם לשון "להלן" אכן מוסבת על פסוק שבא לאחריו) על הפסוק שלנו, ו"להלן" בלשון חז"ל מוסב על כל מקום אחר, ולא רק על מה שמופיע לאחר מכן.
  4. ד"ה זה מופיע כאן גם בכ"י פרמא 181, ויימר 652, למרות שבפסוק מלים אלה מופיעות רק אחרי המלים "אבן ואבן".
  5. בפסוק מופיע כאן "לך" וכן בכ"י ויימר 652. בכ"י פרמא 181: "את אשר וגו'.
  6. האות ה' מיותרת. בכ"י פרמא 181: "מן האויב", בכ"י ויימר 652: "מן גרוי האויב", ובכ"י פריס 154: "מגירוי האויב".
  7. בגיליון נתווספה כאן המלה "מרתיחתך", והיא מופיעה גם בכ"י פרמא 181, ויימר 652, פריס 154.
  8. בפסוק כתוב "עיף" עם יו"ד אחת בלבד.