Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 4

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 06:27, 29 July 2020 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים ד' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם.

(ב) לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.

(ג) עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כׇל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ.

(ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

(ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.

(ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו.

(ח) וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.

(ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.

(י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן.

(יא) וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל.

(יב) וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.

(יג) וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.

(יד) וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

(טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

(טז) פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כׇּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה.

(יז) תַּבְנִית כׇּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כׇּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.

(יח) תַּבְנִית כׇּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כׇּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.

(יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.

(כ) וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.

(כא) וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עׇבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

(כב) כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.

(כג) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.

(כד) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא.

(כה) כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ.

(כו) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן.

(כז) וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה.

(כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן.

(כט) וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

(ל) בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.

(לא) כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.

(לב) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.

(לג) הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי.

(לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.

(לה) אַתָּה הׇרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

(לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

(לז) וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם.

(לח) לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.

(לט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.

(מ) וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כׇּל הַיָּמִים.

(מא) אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ.

(מב) לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי.

(מג) אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.

(מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(מה) אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.

(מו) בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.

(מז) וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ.

(מח) מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן.

(מט) וְכׇל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} לא תוסיפו – כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, חמש ציציות, וכן לא תגרעו.

{ו}  ושמרתם – זו משנה. ועשית' – כמשמעו. כי היא חכמתכם ובינתכם וגומ' – בזאת תחשבו חכמי' ונבונים לעיני העמים.

{ח} חקים ומשפ' צדיקים – הגונים ומקובלים.

{ט} רק השמר לך, פן תשכח את הדברים האלה – אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתת' תחשבו חכמים ונבונים, שאם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים. ושמר נפשך – ת', בתי בתך ובתך בתי, א'ר' תנחום, אמ' הק'ב'ה' לישר' בתי בידך ובתך בידי, בתי בידך, זו התורה, ובתך בידי, אשר בידו נפש כל חי. את?תה שומר את בתי אני שומר את בתך. ת'.

{י} יום אשר עמדת – מוסב על המקר' אשר למעלה ההימנו אשר ראו עיניך, יום אשר עמד' בחרב אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים. ילְמְדון – יֵילפון לעצמם, ילַמדון – יַלפון אשיינינט בלע', ר' תר'ש.

{יד} ואתי צוה[1] – תורה שבעל פה.

{טז}  סמל – צורה.

{יט} ופן תשא עיניך – להסתכל בדבר, ולתת לב לטעות אחריהם. אשר חלק – לאלקות, להאיר להם. ד"א לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקן בדברי הבליהם לטורדם, וכן הו' אומ' כי החליק אליו בעיניו למצו' עונו לשנוא {תהלים ל"ו:ג'}.

{כ} ואת' לקח – להם חלק אותם ולא לך כי הבדילך. ר' ת'ר'ש'. כור – הוא כלי שמזקקין בו זהב.

{כא} התאנף – נתמלא רוגז. על דבריכם – על אודותיכם, על עסקיכם.

{כב} כי אנכי מת וגומ' אינני עבר – מאחר שמת מהיכן יעבר, אלא אף עצמותיי אינם עוברים.

{כג} תמונת כל – תמונת כל דבר. אשר צוך י"י – אשר ציוך עליו שלא לעשות.

{כד} אל קנא – מקנא לנקום, אנפרטררא בלע', מתחרה על רוגזו להתפרע מעובדי ע'ז'.

{כה} ונושנתם – רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמנה מאות וחמשים ושתים כמניין ו'נ'ו'ש'נ'ת'ם', והוא הקדים והגלם לסוף שמנה מאות וחמשים, והקדים שתים שנה לונושנתם כדי שלא יתקיים בהם כי אבד תאבדון, וזהו שנאמ' וישקוד [וימהר] י"י על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק י"י אלהינו {דניאל ט':י"ד} צדקה עשה עמנו שמיהר להביאה שתי שנים לפני זמנה.

{כו}  העדותי – הנני {מ}זמינם להיות עדים שהתרי{תי} בכם.

{כח} ועבדתם שם אלקים – כתרגומו, משאתם עובדים לעובדיהם אתם עבדים להם.

{לא} לא ירפך – מלהחזיק בך בידיו, ולשון לא ירפך. לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו, וכן אחזתיו ולא אַרפנו {שיר השירים ג':ד'} שלא ננקד אֶרפנו, כל לשו' רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כגון הרפה לה {מלכים ב ד':כ"ז}, תן לה רפיון, הרף ממני {דברים ט':י"ד}, התרפה ממני.

{לב} לימים הראשונים[2] – על ימים הראשונים. ולמקצה השמים – וגם שאל לכל הברואים מקצה אל קצה, זה פשוטו. ומדרשו מלמד על קומתו[3] שהיתה מן הארץ ועד לשמים, והוא שיעור עצמו אשר מקצה אל קצה. הנהיה כדבר הגדול – ומהו הדבר הגדול, השמע עם וגומ'.

{לד} הנסה אלקים – הכי עשה ניסים שום אלוק' לבוא לקחת וגו', כל ההי"ן הללו תומהי[ו]ת הן לכך נקודות בחטף פתח, הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע. במסות – על ידי נסיונות, הודיעם גבורותיו כגון התפאר עלי {שמות ח':ה'} אם אוכל לעשו' כן הרי ניסיון. באתות – בסימנין להראות[4] שהוא שלוחו של מקום כגון מזה בידך {שמות ד':ב'}. מופתים – הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות. ובמלחמה – בים שנ' כי י"י נלחם להם {שמות י"ד:כ"ה}.

{לה}  הראת – כתרגומו אתחזיתא, כשנתן הק' את התורה פתח להם שבעה רקיעים וכשם שקרע את העליונים קרע את התחתונים, וראו שהוא יחידי לכך נאמ' אתה הראית לדעת.

{לז} ותחת כי אהב – וכל זה תחת כי אהב וגו'. וי[ו]ציאך בפניו – כאדם המנהיג את בנו לפניו[5] ויסע מלאך ההלך, וגו', וילך מאחריהם {שמות י"ד:י"ט}. ד'א' בפניו – בפני אבותיו כעניין שנ' נגד אבותם עשה פלא {תהלים ע"ח:י"ב} ואל תתמ' על שהזכירם בלשון יחיד שהרי כבר כתב בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו.

{לח} ממך מפניך – סרסיהו ודרשיהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך. כיום הזה – כאשר אתה [רואה] היום.

{מא} אז יבדיל – נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם וא'ע'פ' שאינם קולטות עד שיובדלו אותן שבארץ כנען, אמ' מצוה שאיפשר לקיים אקיימנה. בעבר הירדן מזרחה שמש – באותו עבר שבמזרחו של ירדן. מזרחה שמש – לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף מזרח של שמש מקום זריחת השמש.

{מד} וזאת התורה – זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו.

{מה} אלה העדת אשר דבר וגו' – הם הם שדבר בצאתם ממצרים דיבר להם בערבות מואב. ת', העדות – התראות, כמו העדותי בכם, אזהרות שמזהירם. חקים – גזירות עול בלא טעם. משפט – הראויות לבא לפי השורה, ר', כך הגיה רבנו שמעיה ז"ל. ת'. {מז}  אשר בעבר הירדן – שהו' במזרח, שהעבר השיני היה במערב, בעבר הירד' חזר ושנאה להם.[6]

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Devarim_4&oldid=70345&useskin=vector"