Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 8"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Devarim | book-he...")
 
 
(One intermediate revision by one other user not shown)
Line 17: Line 17:
 
{ב} <b>התשמר מצותיו</b> – שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו.
 
{ב} <b>התשמר מצותיו</b> – שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו.
  
{{צילום לייפציג|350}}{ד} <b>שמלתך לא בלתה</b> – ענני כבוד היו כופתין בכסותן ומגהיצין אותן כמין כלים מגוהצין<ref>בכ"י לייפציג חלקי הה' מחוברים ונראים כמו ח'.</ref> ואף קטניהם כמות שהם גדילים היה גדל לבושם עמם, כשהיה גדל כלבוש הזה של (חומש) חומט שגדל עמו.
+
{{צילום לייפציג|350}}{ד} <b>שמלתך לא בלתה</b> – ענני כבוד היו כופתין בכסותן ומגהצין אותן כמין כלים מגוחצין ואף קטניהם כמות שהם גדילים היה גדל לבושם עמם, כשהיה גדל כלבוש הזה של (חומש) חומט שגדל עמו.
 
<b>לא בצקה</b> – לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות.
 
<b>לא בצקה</b> – לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות.
  
 
{ח} <b>זית שמן</b> – זיתים העושים שמן.
 
{ח} <b>זית שמן</b> – זיתים העושים שמן.
 
}}
 
}}

Latest revision as of 04:44, 25 August 2020

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים ח' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם.

(ב) וְזָכַרְתָּ אֶת כׇּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֺתָו אִם לֹא.

(ג) וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כׇּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם.

(ד) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה.

(ה) וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ.

(ו) וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֺת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ.

(ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.

(ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

(ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.

(י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

(יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

(יב) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ.

(יג) וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה.

(יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

(טו) הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.

(טז) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.

(יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה.

(יח) וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.

(יט) וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.

(כ) כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1

  {א} כל המצוה – כפשוטו. ומדרש אגד' אם התחלתה במצוה גמור אותה לפי שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנ' ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישר' ממצרים, קברו בשכם {יהושע כ"ד:ל"ב}, והלא משה לבדו נתעסק בהן להעלותן, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישר'. (לפיכך נקראת על שמם)[1]

{ב} התשמר מצותיו – שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו.

 {ד} שמלתך לא בלתה – ענני כבוד היו כופתין בכסותן ומגהצין אותן כמין כלים מגוחצין ואף קטניהם כמות שהם גדילים היה גדל לבושם עמם, כשהיה גדל כלבוש הזה של (חומש) חומט שגדל עמו. לא בצקה – לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות.

{ח} זית שמן – זיתים העושים שמן.

הערות
  1. מילים אלו דהויות.