Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 10"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Shemot | book-he =...")
 
 
(One intermediate revision by the same user not shown)
Line 16: Line 16:
 
{{צילום לייפציג|114}}{א} <b></b><ref>בכ"י פרנקפורט 19 מופיע כאן:  "ויאמר י"י אל משה בא פרע'  – והתרה בו", וכן בכ"י ברסלאו 102, ברסלאו 10, פריס 159, והשווה פריס 157.  אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י הקדומים יותר כמו לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24.</ref><b>שיתי</b> – שימי שאשית אני.
 
{{צילום לייפציג|114}}{א} <b></b><ref>בכ"י פרנקפורט 19 מופיע כאן:  "ויאמר י"י אל משה בא פרע'  – והתרה בו", וכן בכ"י ברסלאו 102, ברסלאו 10, פריס 159, והשווה פריס 157.  אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י הקדומים יותר כמו לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24.</ref><b>שיתי</b> – שימי שאשית אני.
  
−
{ב} <b></b><ref>במהדורת ברלינר נוסף כאן:  "ולמען תספר – בתורה להודיע לדורות", אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24, פריס 156, פריס 157, ובכל שאר כ"י ודפוסים ראשונים שבדקנו.  הפירוש כן מופיע בלקח טוב.</ref><b>התעללתי</b> – שיחקתי<ref>בכ"י לייפציג מופיעות כאן כמה מלים שקשה לפענחן.</ref> כמו כי התעַללת בי {במדבר כ"ב:כ"ט} הלא כאשר התעַלל בהם {שמואל א ו':ו'} האמור במצרים, ואינו ל' פועַל ומעללים שאם כן היה לכתוב עוללתי כמו ועולל למו כאשר עוללת {איכה א':כ"ב} אשר עולל לי {איכה א':י"ב}.
+
{ב} <b></b><ref>במהדורת ברלינר נוסף כאן:  "ולמען תספר – בתורה להודיע לדורות", אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24, פריס 156, פריס 157, ובכל שאר כ"י ודפוסים ראשונים שבדקנו.  הפירוש כן מופיע בלקח טוב.</ref><b>התעללתי</b> – שיחקתי, דייואה מוי איבנויי, כמו כי התעַללת בי {במדבר כ"ב:כ"ט} הלא כאשר התעַלל בהם {שמואל א ו':ו'} האמור במצרים, ואינו ל' פועַל ומעללים שאם כן היה לכתוב עוללתי כמו ועולל למו כאשר עוללת {איכה א':כ"ב} אשר עולל לי {איכה א':י"ב}.
  
 
{ג} <b>לענות</b> – כתרגו' לאתכנעא והוא מגזרת עני
 
{ג} <b>לענות</b> – כתרגו' לאתכנעא והוא מגזרת עני
Line 46: Line 46:
  
 
{כב} <b>שלשת ימים</b><ref>ד"ה "שלשת ימים" קודם לד"ה "ויהי חשך" בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ויימר 651, ברלין 1221 ובעוד הרבה עדי נוסח.</ref> – שילוש של ימים טיירצינא, ואין לפרש לשון שלשה לפי ששלשת ל' נקבה הוא,<ref>המלים "ואין לפרש... נקבה הוא" מופיעות רק בכ"י לייפציג ולא בעדי נוסח אחרים, ועיין בגיליון.</ref>{{גיליון|{{חתימה|בכמה פירו' פישפשתי ולא מצא' זה}} ואין לפרש וכן נר' שאינן לפי ששלש לשו' נקבה ושלשה לשון זכר כדמת' בשמע' קמייתא דקידושין. והא דתי"ו במקום ה"י כמו ? ? אך לא ? דבר. ונר' לי דשלשת ? היום אחד ולאחר מיכאן הרבה דלימים ? השלשי משלשת שייר ? משמ' רצופין נר' לי. {{חתימה|מכיר הכות'}}}} וכן שבעת ימים כל מקום שיטיינש של ימים.
 
{כב} <b>שלשת ימים</b><ref>ד"ה "שלשת ימים" קודם לד"ה "ויהי חשך" בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ויימר 651, ברלין 1221 ובעוד הרבה עדי נוסח.</ref> – שילוש של ימים טיירצינא, ואין לפרש לשון שלשה לפי ששלשת ל' נקבה הוא,<ref>המלים "ואין לפרש... נקבה הוא" מופיעות רק בכ"י לייפציג ולא בעדי נוסח אחרים, ועיין בגיליון.</ref>{{גיליון|{{חתימה|בכמה פירו' פישפשתי ולא מצא' זה}} ואין לפרש וכן נר' שאינן לפי ששלש לשו' נקבה ושלשה לשון זכר כדמת' בשמע' קמייתא דקידושין. והא דתי"ו במקום ה"י כמו ? ? אך לא ? דבר. ונר' לי דשלשת ? היום אחד ולאחר מיכאן הרבה דלימים ? השלשי משלשת שייר ? משמ' רצופין נר' לי. {{חתימה|מכיר הכות'}}}} וכן שבעת ימים כל מקום שיטיינש של ימים.
−
<b>ויהי חשך אפלה, שלשת ימים</b> – חשך של אפל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים, ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד עמוד<ref>צ"ל "עומד".</ref> אין יכול לישב, ולמה הביא עליהם חשך שהיו בישר' מאותו הדור פושעים שלא רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה, כדֵי שלא יראו במפלתם ויאמרו אף הם לוקים כמונו, ועוד שחפשו ישר' וראו כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהם, והיו אומרי' אין בידי אומ' לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא.
+
<b>ויהי חשך אפלה, שלשת ימים</b> – חשך של אפל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים, ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד עמוד<ref>צ"ל "עומד".</ref> אין יכול לישב, ולמה הביא עליהם חשך שהיו בישר' מאותו הדור פושעים שלא היו רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה, כדֵי שלא יראו במפלתם ויאמרו אף הם לוקים כמונו, ועוד שחפשו ישר' וראו כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהם, והיו אומרי' אין בידי אומ' לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא.
  
 
{כד} <b>יצג</b> – יהא מוצג במקומו.
 
{כד} <b>יצג</b> – יהא מוצג במקומו.

Latest revision as of 02:17, 31 January 2023

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות י' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.

(ב) וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאׇזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'.

(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.

(ד) כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ.

(ה) וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כׇּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה.

(ו) וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כׇל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כׇל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.

(ז) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.

(ח) וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים.

(ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ.

(י) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.

(יא) לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כׇּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כׇּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד.

(יג) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כׇּל הַיּוֹם הַהוּא וְכׇל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.

(יד) וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.

(טו) וַיְכַס אֶת עֵין כׇּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כׇּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כׇּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כׇּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(טז) וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.

(יז) וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.

(יח) וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה'.

(יט) וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם.

(כ) וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(כא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.

(כב) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

(כג) לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.

(כד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.

(כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַה' אֱלֹהֵינוּ.

(כו) וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת ה' עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה.

(כז) וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם.

(כח) וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת.

(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} [1]שיתי – שימי שאשית אני.

{ב} [2]התעללתי – שיחקתי, דייואה מוי איבנויי, כמו כי התעַללת בי {במדבר כ"ב:כ"ט} הלא כאשר התעַלל בהם {שמואל א ו':ו'} האמור במצרים, ואינו ל' פועַל ומעללים שאם כן היה לכתוב עוללתי כמו ועולל למו כאשר עוללת {איכה א':כ"ב} אשר עולל לי {איכה א':י"ב}.

{ג} לענות – כתרגו' לאתכנעא והוא מגזרת עני מאנת ­– להיות עני ושפל מפני.

 {ה} את עין הארץ – את מראה הארץ, ולא יוכל הרואה לראות את הארץ ולשון קצרה דבר.

{ז} הטרם תדע – העוד לא ידעת כי אבדה מצרים.

{ח} ויושב – הושבו על ידי שליח ששלחו אחריהם והשיבום אל פרעה.

{י} כאשר אשלח אתכם ואת טפכם – אף כי אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרת. ראו כי רעה נגד פניכם – כתרגומו, ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה, אמ' להם פרעה רואה אני באיצטגנונית שלי אותו כוכב עולה לקראתכם למדבר והוא סימ' דם והריגה, וכשחטאו ישר' בעגל ובקש הק' להורגן אמ' משה בתפילתו למ' יאמרו מצר' לאמר ברעה הוציאם {שמות ל"ב:י"ב} זו היא שאמרנו להם כי רעה נגד פניהם[3] מיד וינחם י"י על הרעה {שמות ל"ב:י"ד}, והפך את הדם לדם מילה שמל יהושע אותם וזהו שנ' היום גלותי את חרפת מצרים {יהושע ה':ט'}, שהיו אומ' לכם דם אנו רואים עליכ' במדבר.

{יא} לא כן – כאשר אמרת' להוליך הטף עמכם אלא לכו הגברים ועבדו. כי אתה אתם מבקשים – כי אתה בקשתם עד הנה, נזבחה לאלקינו {שמות ה':ח'} ואין דרך הטף לזבח. ויגרש אות' – הרי זה לשון קצר, לא פירש מי המגרש.

{יב} בארבה – בשביל מכת הארבה.

{יד} [4]ואחריו לא יהי' כן – ואותו שהיה בימי יואל שנ' בו כמוהו לא נהיה מן העולם {יואל ב':ב'}, לימדנו שהיה כבד משל משה על ידי מינין הרבה שהיו יחד ארבה חסיל ילק גזם אבל של משה מין אחד וכמוהו לא נהיה ולא יהיה.

 {טו} כל יֶרֶק – עלה ירוק וֵורדֻורְא.

{יט} [5]לא נשאר ארבה אחד – אף המלוחין שמלחו מהן.

{כא} וימש חשך – ויחשיך עליהם חשך יתר מחשכו של לילה, חשך של לילה יאמש ויחשך עוד. וימש – כמו ויאמש, יש לנו תיבות הרבה חסירות אלף, לפי שאין הברת האלף נכרת כל כך אין כתוב מקפיד על חסרונה כגון לא יהל שם ערבי {ישעיהו י"ג:כ'}, כמו לא יאהל לא יטה אהלו, וכן ותזרני חיל {שמואל ב כ"ב:מ'} כמו ותאזרני, ואונקלוס תירגמו לשון הסרה כמו לא ימוש {יהושע א':ח'}, בתר דיעידי קבל ליליא כשיגיע סמוך לאור היום, אבל אין הדיבור מיושב על הוי"ו של וימש לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך, ומדרש אגדה פותרו לשון ממשש בצהרים {דברים כ"ח:כ"ט} שהיה כפול ומוכפל עד שהיה בו ממש.

{כב} שלשת ימים[6] – שילוש של ימים טיירצינא, ואין לפרש לשון שלשה לפי ששלשת ל' נקבה הוא,[7]בכמה פירו' פישפשתי ולא מצא' זה ואין לפרש וכן נר' שאינן לפי ששלש לשו' נקבה ושלשה לשון זכר כדמת' בשמע' קמייתא דקידושין. והא דתי"ו במקום ה"י כמו ? ? אך לא ? דבר. ונר' לי דשלשת ? היום אחד ולאחר מיכאן הרבה דלימים ? השלשי משלשת שייר ? משמ' רצופין נר' לי. מכיר הכות' וכן שבעת ימים כל מקום שיטיינש של ימים. ויהי חשך אפלה, שלשת ימים – חשך של אפל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים, ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד עמוד[8] אין יכול לישב, ולמה הביא עליהם חשך שהיו בישר' מאותו הדור פושעים שלא היו רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה, כדֵי שלא יראו במפלתם ויאמרו אף הם לוקים כמונו, ועוד שחפשו ישר' וראו כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהם, והיו אומרי' אין בידי אומ' לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא.

{כד} יצג – יהא מוצג במקומו.

{כה} גם אתה תתן – לא דייך שמקננו ילך עמנו אלא אף משלך תתן.

{כו} פרסה – פרסת רגל פלנטא בלע"ז. לא נדע מה נעבד – כמה תכבד העבודה שמא ישאל יותר ממה ש[יש] בידינו.

{כט} כן דברת – יפה דברת ובזמנו דברת, אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך.

הערות
  1. ↑ בכ"י פרנקפורט 19 מופיע כאן: "ויאמר י"י אל משה בא פרע' – והתרה בו", וכן בכ"י ברסלאו 102, ברסלאו 10, פריס 159, והשווה פריס 157. אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י הקדומים יותר כמו לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24.
  2. ↑ במהדורת ברלינר נוסף כאן: "ולמען תספר – בתורה להודיע לדורות", אך מלים אלה אינן מופיעות בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, וינה 24, פריס 156, פריס 157, ובכל שאר כ"י ודפוסים ראשונים שבדקנו. הפירוש כן מופיע בלקח טוב.
  3. ↑ כן מופיע בכ"י לייפציג, וכן מתאים להקשר. בכ"י פרמא 181 וברלין 1221 כתוב "פניכם" כמו בפסוק.
  4. ↑ עיין להלן לגבי התוספת "ורוח הקדים... במקום אחר" שמופיע בדפוס רג'יו די קלבריה 1475 ודפוס ליסבון 1491.
  5. ↑ בדפוס ליסבון 1491 נוסף כאן: "ורוח הקדים – רוח מזרחי – נשא את הארבה, לפי שבא כנגדו שמצרים בדרומית מערבית היתה כמו שמפורש במקום אחר. רוח ים – רוח מערבי. ימה סוף – אומר אני שים סוף היה מקצת במערב כנגד כל רוח דרומי וגם במזרחה של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו. וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח, שנאמר מים סוף ועד ים פלשתים {שמות כ"ג:ל"א}, הוא מזרח ומערב, שים פלשתים במערב היה, שנאמר בפלשתים יושבי חבל הים גוי כרתים {צפניה ב':ה'}." החלק הראשון "ורוח הקדים... במקום אחר" מופיע גם בדפוס רג'יו די קלבריה 1475. אך הפסקאות חסרות בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ברלין 1221, פריס 155, וינה 23, וינה 24, פריס 156, פריס 157, וטיקן 94, פרנקפורט 19, פריס 49, וינה 23, וינה 24, פריס 159, ברסלאו 102, ברסלאו 10, פרנקפורט 152, פריס 158, ושאר דפוסים ראשונים.
  6. ↑ ד"ה "שלשת ימים" קודם לד"ה "ויהי חשך" בכ"י לייפציג 1, פרמא 181, ויימר 651, ברלין 1221 ובעוד הרבה עדי נוסח.
  7. ↑ המלים "ואין לפרש... נקבה הוא" מופיעות רק בכ"י לייפציג ולא בעדי נוסח אחרים, ועיין בגיליון.
  8. ↑ צ"ל "עומד".


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Shemot_10&oldid=76128&useskin=vector"