Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 1"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | not reviewed = | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Shemot | book-he =...")
 
 
Line 52: Line 52:
 
{יט} <b>כי חיות הנה</b> – בקיאות כמילדות, תרגו' מילדת, חיתא, ורבו' דרשו הרי הן משולות כחיות השדה שאינן צריכות מילדת.{{גיליון|ד'א' חיות – כחיות שאין להם צער לידה. {{חתימה|יוסף ב"ר יצחק.}}}}  גור אריה {בראשית מ"ט:ט'}, זאב יטרף {בראשית מ"ט:כ"ז}, בכור שורו {דברים ל"ג:י"ז}, איילה שלוחה {בראשית מ"ט:כ"א}, ומי שלא נכתב בו הרי הכת' כוללו, מה אמך לביא וגו' {יחזקאל י"ט:ב'}.
 
{יט} <b>כי חיות הנה</b> – בקיאות כמילדות, תרגו' מילדת, חיתא, ורבו' דרשו הרי הן משולות כחיות השדה שאינן צריכות מילדת.{{גיליון|ד'א' חיות – כחיות שאין להם צער לידה. {{חתימה|יוסף ב"ר יצחק.}}}}  גור אריה {בראשית מ"ט:ט'}, זאב יטרף {בראשית מ"ט:כ"ז}, בכור שורו {דברים ל"ג:י"ז}, איילה שלוחה {בראשית מ"ט:כ"א}, ומי שלא נכתב בו הרי הכת' כוללו, מה אמך לביא וגו' {יחזקאל י"ט:ב'}.
  
−
{כ} <b>וייֵטב</b> – היטב להן וזהו חילוק בתיבה שיסודה ש(ני)[תי] אותיות ונתן לך וי"ו יוד בראשה, כשהי' באה לדבר ל' וַיפְעֵל הוא נוקד את היוד בצרי שהוא קמץ קטן כגון וייטב למילדות ויֵירב בבת יהודה {איכה ב':ה'}, הִרְבה תאניה וכן ויֵגל את השארי' {דברי הימים ב ל"ו:כ'}, דנבוזארן<ref>צ"ל "דנבוזראדן".</ref> הגלה את השארית, ויֵפן זנב אל זנב {שופטים ט"ו:ד'} הפנה הזנבות זו לזו, כל אלה לש' הִפעִיל את אחרים, וכשהוא מדבר בלש' ויִפְעַל הוא נקוד בחירק כגון ויִיטב בעיניו {ויקרא י':כ'}, לשון פעל, ויִירֶב העם {שמות א':כ'} רָבָה העם, ויִגֶל יהודה {מלכים ב כ"ה:כ"א} גלָה יהודה, ויפן כה וכה {שמות ב':י"ב}, פנָה לכאן ולכאן, ואל תשיבנ' וילך וישב וירד ויצא לפי שאינן מגזרתן של אילו שהרי היו"ד יסוד בהן ישב ?<ref>בכ"י לייפציג 1 נמחקה כאן מלה והמלה "הלך" נוספה בין השיטין, ואפשר ש"ילך" תוקן ל"הלך".  בכ"י פרמא 181:  "יצא ישב ילך הי' אות שלישית בו", וכן בכ"י מינכן 5 אך שם תוקן "ילך" ל"הלך".  בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651:  "יצא ישב הלך".</ref> הי' אות שלישית בו.
+
{כ} <b>וייֵטב</b> – היטב להן וזהו חילוק בתיבה שיסודה ש(ני)[תי] אותיות ונתן לך וי"ו יוד בראשה, כשהי' באה לדבר ל' ויַפְעֵל הוא נוקד את היוד בצרי שהוא קמץ קטן כגון וייטב למילדות ויֵירב בבת יהודה {איכה ב':ה'}, הִרְבה תאניה וכן ויֵגל את השארי' {דברי הימים ב ל"ו:כ'}, דנבוזארן<ref>צ"ל "דנבוזראדן".</ref> הגלה את השארית, ויֵפן זנב אל זנב {שופטים ט"ו:ד'} הפנה הזנבות זו לזו, כל אלה לש' הִפעִיל את אחרים, וכשהוא מדבר בלש' ויִפְעַל הוא נקוד בחירק כגון ויִיטב בעיניו {ויקרא י':כ'}, לשון פעל, ויִירֶב העם {שמות א':כ'} רָבָה העם, ויִגֶל יהודה {מלכים ב כ"ה:כ"א} גלָה יהודה, ויפן כה וכה {שמות ב':י"ב}, פנָה לכאן ולכאן, ואל תשיבנ' וילך וישב וירד ויצא לפי שאינן מגזרתן של אילו שהרי היו"ד יסוד בהן ישב ?<ref>בכ"י לייפציג 1 נמחקה כאן מלה והמלה "הלך" נוספה בין השיטין, ואפשר ש"ילך" תוקן ל"הלך".  בכ"י פרמא 181:  "יצא ישב ילך הי' אות שלישית בו", וכן בכ"י מינכן 5 אך שם תוקן "ילך" ל"הלך".  בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651:  "יצא ישב הלך".</ref> הי' אות שלישית בו.
 
<b>וייטב למילדות</b> – מה היא הטובה, ויעש להם בתים, בתי כהונה ולויה ומלכות, שקרויין בתים, ויבן את בית י"י ואת בית המלך {מלכים א ט':א'}, כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים, כדאית' במסכ' סוטה {בבלי סוטה י"א:}.
 
<b>וייטב למילדות</b> – מה היא הטובה, ויעש להם בתים, בתי כהונה ולויה ומלכות, שקרויין בתים, ויבן את בית י"י ואת בית המלך {מלכים א ט':א'}, כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים, כדאית' במסכ' סוטה {בבלי סוטה י"א:}.
  

Latest revision as of 03:43, 10 January 2024

כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות א' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.

(ב) רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה.

(ג) יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן.

(ד) דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר.

(ה) וַיְהִי כׇּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם.

(ו) וַיָּמׇת יוֹסֵף וְכׇל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.

(ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.

(ח) וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.

(ט) וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.

(י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

(יא) וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.

(יב) וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(יג) וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.

(יד) וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכׇל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.

(טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.

(טז) וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאׇבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.

(יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.

(יח) וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.

(יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ.

(כ) וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד.

(כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

(כב) וַיְצַו פַּרְעֹה לְכׇל עַמּוֹ לֵאמֹר כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכׇל הַבַּת תְּחַיּוּן.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ואלה שמות בני ישר' – אע"פ שמנאן בחייהם בשמות' חזר ומנאן אחר מיתתן, להודיע חיבתן שנימשל' ככוכבים, שמוציאן במס' ומכניסן במספר ובשמות' שנ' המוציא במספר צבא' לכולם בשם יקרא {ישעיהו מ':כ"ו}.

{ה} ויוסף היה במצרים – והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים אלא להודיעך צדקתו של יוסף הוא יוס' הרועה צאן אביו הו' יוסף כשהיה במצרים ונעשה מלך עומד בצדקו.

{ז}[1]וישר'[2] – שהיו יולדות ששה ששה[3] בכרס אחד.

{ח} ויקם מלך חד' – רב ושמואל חד אמ' חדש ממש וחד אמ' שנתחדשו גזירותיו. אשר לא ידע – עשה עצמו כאילו לא היה ידעו.

{י} הבה נתחכמה (לו) – כל הבה לשון הכנה והזמנה לדבר הוא, הכינו עצמיכם לכך. לו – לעם, נתחכם מה לעשות לו, ורבותינו דרשו נתחכם למושיען. נדונם במים שכבר נשבע שאינ' מביא מבול לעולם.[4] ועלה מן הארץ – על כרחינו, ורבותינו דרשו כאדם שמקלל עצמו ותולה קללת' בחברו והרי הוא כאילו כת' ועלינו מן הארץ והם יירשו'.

{יא} עליו – על העם. מסים – לשון מס, שרים שגובים מהם המס, ומהו המס שיבנו ערי מסכנות. בסבלותם – בסבלות מצרים. ערי מסכנות – כתרגו', ערים חזקות לאוצר,[5] וכן לך בא אל הסוכן {ישעיהו כ"ב:ט"ו} הלז, גיזבר הממונה על האוצרות. את פתם וא' רע' – שלא היו ראויות מתחילה לכך ועשאום חזקות ובצורות לאוצר.[6]

{יב} וכאשר יענו אתו – בכל[7] מה שהיו נותנין לב לענות, כן לב הקב"ה להרבות ולהפרוץ. כן ירבה – כן רבה וכן פורץ זה פשוטו ומדרשו רוח הקודש אומר' אתם אומר' פן ירבה ואני אומ' כן ירבה. ויקוצו – קצו בחייהם, ורבות' דרשוהו היו כקוצים ב(פ)[עֵ]ניהם.

{יג} בפרך – עבודה קשה המפרכת ומשברת את הגוף, קונבריומנט בלע"ז.[8]

{טו} מיילדות – הוא לשון מולידות, אלא שיש לשון קל ויש לשון כבד, כמו שובר ומשבר, דובר ומדבר, כן מוליד ומיילד. שפרה – יוכבד על שם שמשפרת את הוולד. פועה – מרים, שפועה ומדברת והוגה לוולד כדרך הנשים לפייס תינוק הבוכה, פועה, ל' צעקה כמו כיולדה אפעה {ישעיהו מ"ב:י"ד}.

{טז} בילדכן – כמו בהוליד'. על האובנים – מושב האשה היולדת.לפיכך קורהו ל' אובני' שבשעה שכורעת לילד מצננת כאבנים, ואובנים של כלי יוצר לפי שעושה עפר הארץ כלי קשה כאבנים, יוסף ב'ר' יצחק ובמקום אח' קורהו משבר, וכמוהו עושה מלאכה על האובנים {ירמיהו י"ח:ג'}, מושב כלי אומנות יוצר חרש. אם בן  הוא וגו' – לא היה מקפיד אלא על הזכרים שאמר' לו איצטגניניו שעתידו' לילד בן המושיע אותם. וחיה – ותחיה.

{יז} ותחיין את הילדים – מספקות להם מזון, תרגום הראשון וקיימא, והשיני וקיימתין לפי של' עברי לנקיבות רבות תיבה זו וכיוצא בה משמשות לשו' פַעַלו. ולש' פעלתן, כגון ותאמרן איש מצרי {שמות ב':י"ט} לש' עבר כגון ויאמרו לזכר' ותדברנה בפיכם {ירמיהו מ"ד:כ"ה} ל' דברתם כמו ותאמרו לזכרים וכן ותחללנה אותי אל עמי {יחזקאל י"ג:י"ט} ל' חיללתן כמו ותחללו לזכרים.

{יט} כי חיות הנה – בקיאות כמילדות, תרגו' מילדת, חיתא, ורבו' דרשו הרי הן משולות כחיות השדה שאינן צריכות מילדת.ד'א' חיות – כחיות שאין להם צער לידה. יוסף ב"ר יצחק. גור אריה {בראשית מ"ט:ט'}, זאב יטרף {בראשית מ"ט:כ"ז}, בכור שורו {דברים ל"ג:י"ז}, איילה שלוחה {בראשית מ"ט:כ"א}, ומי שלא נכתב בו הרי הכת' כוללו, מה אמך לביא וגו' {יחזקאל י"ט:ב'}.

{כ} וייֵטב – היטב להן וזהו חילוק בתיבה שיסודה ש(ני)[תי] אותיות ונתן לך וי"ו יוד בראשה, כשהי' באה לדבר ל' ויַפְעֵל הוא נוקד את היוד בצרי שהוא קמץ קטן כגון וייטב למילדות ויֵירב בבת יהודה {איכה ב':ה'}, הִרְבה תאניה וכן ויֵגל את השארי' {דברי הימים ב ל"ו:כ'}, דנבוזארן[9] הגלה את השארית, ויֵפן זנב אל זנב {שופטים ט"ו:ד'} הפנה הזנבות זו לזו, כל אלה לש' הִפעִיל את אחרים, וכשהוא מדבר בלש' ויִפְעַל הוא נקוד בחירק כגון ויִיטב בעיניו {ויקרא י':כ'}, לשון פעל, ויִירֶב העם {שמות א':כ'} רָבָה העם, ויִגֶל יהודה {מלכים ב כ"ה:כ"א} גלָה יהודה, ויפן כה וכה {שמות ב':י"ב}, פנָה לכאן ולכאן, ואל תשיבנ' וילך וישב וירד ויצא לפי שאינן מגזרתן של אילו שהרי היו"ד יסוד בהן ישב ?[10] הי' אות שלישית בו. וייטב למילדות – מה היא הטובה, ויעש להם בתים, בתי כהונה ולויה ומלכות, שקרויין בתים, ויבן את בית י"י ואת בית המלך {מלכים א ט':א'}, כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים, כדאית' במסכ' סוטה {בבלי סוטה י"א:}.

{כב} לכל עמו – אף עליהם גזר יום שנולד משה אמרו לו איסטגניניו היום נולד ואין אנו יודעין אם ממצרית אם מישראלית ורואין אנו שסופו ללקות במים לפיכך גזר אותו היו' אף על המצרים שנ' כל הבן הילוד, ולא נאמ' הילוד לעברים, והן לא היו יודעין שסופו ללקות על מי מריבה.

הערות
  1. ↑ בכ"י ירושלים 2009 ודפוס אלקבץ (עם שינויים קלים) נוסף כאן: "ובני ישראל פרו – שלא הפילו נשותיהם ושלא היו מתים קטנים." תוספת זו אינה מופיעה בכ"י לייפציג 1 ובכ"י הקדומים כפרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, וטיקן 94, וגם לא ברוב כ"י המאוחרים כברסלאו 11, פריס 159, ברסלאו 102, ברסלאו 10, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228. ועיין בהערה להלן לגבי כ"י פריס 157.
  2. ↑ = "וישרצו".
  3. ↑ כפילות "ששה" מופיעה גם בכ"י פריס 155. בכ"י פרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, מופיע המלה "ששה" רק פעם אחת. בכ"י פריס 157 יש נוסח אחר לחלוטין הדורש כל מלה של הפסוק מ"פרו" עד "מאד" כשתיים ומסיים ב"הרי יולדות י"ב בכרס אחד" (והוא אולי צירוף של "ששה ששה"). והשווה לדפוס אלקבץ שמוסיף אחרי "כרס אחד": "שנאמר פרו וישרצו וירבו, כל אחד ואחד שנים, הרי ששה".
  4. ↑ בכ"י פריס 155 נוסף כאן: "והם לא הבינו שעל כל העולם אינו מביא, אבל מביא הוא על אומה אחת". התוספת אינה מופיעה בכ"י פרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651.
  5. ↑ המלים "ערים חזקות לאוצר" אינן מופיעות בכ"י פרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 159, אך כן מופיעות בכ"י פריס 157, פרנקפורט 152, פריס 158, ובגיליון בכ"י פריס 156. בכ"י פריס 155 מופיע "לשון אוצר' כתרגומו".
  6. ↑ כל ד"ה "את פתם" חסר בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155. הוא מופיע בכ"י פרמא די רוסי 181, ליידן 1, וכן בדפוס רומא ואלקבץ.
  7. ↑ אפשר שבכ"י לייפציג כתוב "ככל".
  8. ↑ הלעז חסר בכ"י פרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 155, אך מופיע בכ"י ויימר 651.
  9. ↑ צ"ל "דנבוזראדן".
  10. ↑ בכ"י לייפציג 1 נמחקה כאן מלה והמלה "הלך" נוספה בין השיטין, ואפשר ש"ילך" תוקן ל"הלך". בכ"י פרמא 181: "יצא ישב ילך הי' אות שלישית בו", וכן בכ"י מינכן 5 אך שם תוקן "ילך" ל"הלך". בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651: "יצא ישב הלך".


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Shemot_1&oldid=82678&useskin=vector"