Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 31

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 09:46, 5 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות ל"א – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.

(ג) וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכׇל מְלָאכָה.

(ד) לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת.

(ה) וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכׇל מְלָאכָה.

(ו) וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אׇהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כׇּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חׇכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כׇּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ.

(ז) אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כׇּל כְּלֵי הָאֹהֶל.

(ח) וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כׇּל כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

(ט) וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ.

(י) וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

(יא) וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ.

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם.

(יד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כׇּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.

(טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כׇּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.

(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.

(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

(יח) וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ב} קראתי בשם – לעשות מלאכתי. את בצלאל.

{ג} חכמה[1] – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה[2] – מבין דבר בלבו מתוך דברים שלמד. דעת[3] – רוח הקודש.

{ד} לחשב מחשבת – אריגת מעשה חשב.

{ה} חרשת[4] – לשון אומנות, כמו חרש חכם {ישעיהו מ':כ'}, ואונקלוס פירש ושינה בפירושו שאומן[5] אבנים קרוי אומן וחרש עצים קרוי נגר. למלאות – להושיבה במשבצת שלה במילואה, לעשות המשבצת, למדת מושב האבן ועובייה.

{ו} ובלב כל חכם לב, וגו' – ועוד כל שאר חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו כל אשר צויתיך.

{ז} ואת הארן לעדות – לצורך לוחות העדות.

{ח} הטהור' – על שם זהב טהור.

{י} ואת בגדי השרד – אומ' אני לפי פשוטו של מקרא אי איפשר לומ' שבבגדי כהונה מדבר, לפי שנ' אצלם ואת בג' הקד' לאה' הכה' ואת בגדי בניו, אלא אילו הן בגדי התכלת והארג' והתול' השני האמורין בפר' מסעות ונתנו אל בגד תכלת {במדבר ד':י"ב}, ונתנו[6] עליו בגד ארגמ' {במדבר ד':י"ג} ונתנו[7] עליו[8] בגד תולעת שני {במדבר ד':ח'}, ונראין דבריי שנא' ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי השרד לשרת בקדש וגו' {שמות ל"ט:א'}, ולא הוזכר שש עמהם, ואם בבגדי כהונה לא מצינו באחד מהן ארגמ' או תולעת שני בלא שש. בגדי השרד – יש מפרשי' לשון עבודה ושירות כתרגומ' לבושי ש[י]מ[ו]שא ואין לו דמיון במקרא, ואני אומ' שהוא לשון ארמית כמו תרגום של קלעים ותרגו' של מכבר, שהיו אורגין במחט עשויין נקבים נקבים לצֵדִיץ בלעז.

{יא} ואת קטרת הסמים לקדש – לצורך הקטרת היכל שהוא קדש.

 {יג} ואתה דבר אל בני ישר' – ואתה א'ע'פ' שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה. אך את שבתותי תשמרו – א'ע'פ' שתהיו רדופין בזריזות המלאכה שבת אל תדחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין הן למעט שבת ממלא' המשכן. כי אות היא ביני וביניכם – אות גדולה הוא בינינו שבחרתי בכם בהנחילי לכם את יום מנוחתי, למנוחה. לדעת – האומות בה כי אני י"י מקדשכם.

{יד} מות יומת – אם יש עדים והתרא'. ונכרתה – בלא התראה. מחלליה – הנוהג בה חול בקדושתה.

{טו} שבת שבתון היא – מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי.[9] קדש לי"י – שמירת קדושתה לשמי ובמצותיי.

{יז} וינפש – כתרגומ', וכל לשון נופש, הוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשמתו בהרגעו מטורח מלאכה, ומי שכתוב בו לא ייעף ולא ייגע {ישעיהו מ':כ"ח}, וכל פעלו במאמר הכתיב מנוחה בעצמו לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע.

{יח} ויתן אל מש' – אין מוקדם ומאוחר בתורה מעשה העגל קדם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים שהרי בשבעה עשר [בתמוז] נשתברו הלוחת וביום הכפורים נתרצה הק' לישר', ולמחרת התחיל בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן. ככלתו – כת' שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט זה, ד'א' מה כלה מתקשטת בעשרים וארבע' קישוטין הן האמורין בספר ישעיה {ישעיהו ג':י"ח-כ"ד}, אף תלמיד חכם צריך להיות בקי בעשרים וארבעה ספרים. לדבר אתו – החוק' והמשפטים שבאלה המשפטים. לדבר אתו – מלמד שהיה משה שומע מפי הגבו', וחוזרים ושונים את ההלכה שניהם יחד. לחת – כת' שהיו שתיהן שוות.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
  7. ↑
  8. ↑
  9. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Shemot_31&oldid=40112&useskin=vector"