- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 39
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות ל"ט – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
(א) וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(ב) וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר.
(ג) וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.
(ד) כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ חֹבְרֹת עַל שְׁנֵי קצוותו קְצוֹתָיו חֻבָּר.
(ה) וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(ו) וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
(ז) וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(ח) וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר.
(ט) רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן זֶרֶת אׇרְכּוֹ וְזֶרֶת רׇחְבּוֹ כָּפוּל.
(י) וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד.
(יא) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם.
(יב) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.
(יג) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.
(יד) וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט.
(טו) וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר.
(טז) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן.
(יז) וַיִּתְּנוּ שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.
(יח) וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת וַיִּתְּנֻם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו.
(יט) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה.
(כ) וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנֻם עַל שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד.
(כא) וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(כב) וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת.
(כג) וּפִי הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ כְּפִי תַחְרָא שָׂפָה לְפִיו סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ.
(כד) וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מׇשְׁזָר.
(כה) וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים.
(כו) פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(כז) וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכׇּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
(כח) וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מׇשְׁזָר.
(כט) וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מׇשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מַעֲשֵׂה רֹקֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(ל) וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ זָהָב טָהוֹר וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה'.
(לא) וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
(לב) וַתֵּכֶל כׇּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ.
(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כׇּל כֵּלָיו קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו.
(לד) וְאֶת מִכְסֵה עוֹרֹת הָאֵילִם הַמְאׇדָּמִים וְאֶת מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ.
(לה) אֶת אֲרוֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת הַכַּפֹּרֶת.
(לו) אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כׇּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים.
(לז) אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה אֶת נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת כׇּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר.
(לח) וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל.
(לט) אֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כׇּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.
(מ) אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדֶיהָ וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר אֶת מֵיתָרָיו וִיתֵדֹתֶיהָ וְאֵת כׇּל כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מוֹעֵד.
(מא) אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.
(מב) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל הָעֲבֹדָה.
(מג) וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כׇּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה.
{א} ומן התכלת וארגמן[1] – שש לא נאמר כאן, ומכאן אני אומ', שאין בגדי שרד הללו בגדי כהונה, שבבגדי כהונה היה שש, אלא הם בגדים שמכסין בהן כלי הקדש בשעת סילוק מסעות, שלא היה בהן שש. ויריעות שנעשו בתכלת וארגמן לא הזכיר כאן שכבר נעשו בויקהל. ת' ר' שמעיה.
{ג} וירקעו – כמו לרוקע האר' {תהלים קל"ו:ו'}, כתרגו' ורדידו, טסין היו מרדדין מן הזהב, אישטאנדרא בל' טסין דקות, כאן מלמדך היאך היו טוין את הזהב עם החוטין מרדדין הטסין דקין וקוצצין מהן פתילין לאורך הטס לעשות אותן פתילין תערובת עם כל מין ומין בחשן ואפוד שנ' בהן זהב חוט אחד של זהב עם ששה חוטי תכלת, וכן עם כל מין ומין שכל המינין חוטן כפול ששה והזהב חוט שביעי עם כל אחד ואחד.
{כח} פארי המגבעות – תפארת המגבעות המפוארין.
{לא} לתת על המצנפת מלמעלה – שעל ידי הפתילים היה מושיבו על המצנפת כמין כתר, ואי איפשר לומ' הציץ על המצנפ' שהרי בשחיט' קדשים {זבחים י"ט.} שנינו שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין, והציץ היה נתון על המצח, הרי המצנפת למעלה והציץ למטה,[2] כאן הוא אומ' ויתנו עליו פתיל תכלת, ובעניין הצואה הוא אומ' ונתת[3] אותו על פתיל תכלת {שמות כ"ח:ל"ז},[4] שני חוטין היה בכל קצה וקצ' אחד ממעל ואחד מתחת לצד מצחו, וכן באמצע,[5] וקושר ראשיהם השניים כולם יחד מאחריו למול ערפו, ומושיבו על המצנפת, ואל תתמה שלא נאמ' פתילי תכלת הואיל ומרובין הן שהרי מצינו בחשן ואפוד, וירכסו את החשן וגו' {שמות כ"ח:כ"ח}, ועל כרחך פחות משנים לא היו שהרי בשתי קצות החשן היו שתי טבעות החשן, ובשתי כתפות האפוד היו טבעות האפוד שכנגדן, ולפי דרך קשירה ארבעה חוטין היו, ומכל מקום פחות משנים אי איפשר.
{לב} ויעשו בני ישר' – את המלאכ' ככל אשר צוה.
{לג} ויביאו את המשכן – שלא היו יכולין להקימו, לפי שלא עשה [משה] שום מלאכה במשכן הניח לו הק'[6] שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים אין כח באדם לזוקפן, ומש' העמידן, אמר משה לפני הק' איך איפשר הקמתן על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידיך נראה כמקימו והוא נזקף [וקם] מאיליו, וזהו שנ' הוקם המשכן {שמות מ':י"ז}, הוקם מאליו, תנחומ'.
{מג} ויברך אתם משה – אמ' להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם י"י וגו' {תהלים צ':י"ז}, והוא מאחד עשר מזמורים שבתפילה למשה.
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1: "והארגמן" כלשון הפסוק.
- ↑ בכ"י מינכן 5 מופיע כאן: "ומהו על המצנפת מלמעלה, ועוד הקשיתי בה". המלים חסרות גם בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155.
- ↑ כך הגרסה גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155. בנוסח שלנו: "ושמת".
- ↑ בכ"י מינכן 5 מופיע כאן: "ואומר אני פתיל תכלת זה של [חוטין] הוא לקושרו בהן במצנפת לפי שהציץ אינו אלא מאוזן לאוזן ובמה יקשרנו במצחו, והן קבועין בו חוטי תכלת לשני ראשיו ובאמצעיתו שבהן קושרו ותולהו במצנפת כשהיא בראשו". הקטע חסר גם בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155.
- ↑ בכ"י פריס 157 מופיע כאן: "שכך הוא נוח לקושרו, ואין דרך קשירה בפחות משני חוטין, לכך נאמ' על פתיל תכלת {שמות כ"ח:ל"ז}, ועליו פתיל תכלת". הקטע חסר גם בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155. בכ"י מינכן 5 חסר מ"שני חוטין היה... שכך הוא נוח לקשור"
- ↑ בגיליון מופיעה המילה "הקמתו" והיא גם מופיעה בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155. בכ"י ליידן 1 המלה חסרה.