Difference between revisions of "Commentators:Rashi Leipzig 1/Vayikra 13"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Created page with "{{manuscript chapter | commentator = Rashi | commentator-he = רש"י | manuscript = Leipzig 1 | manuscript-he = לייפציג 1 | book = Vayikra | book-he = ויקרא | cha...")
 
Line 132: Line 132:
 
{נח} <b>וסר מהם הנגע</b> – אם כשכיבסוהו מתחילה על פי כהן, סר ממנו הנגע לגמרי.
 
{נח} <b>וסר מהם הנגע</b> – אם כשכיבסוהו מתחילה על פי כהן, סר ממנו הנגע לגמרי.
 
<b>וכבס שנית</b> – לשם<ref>כן מופיע גם מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121 ("לשום"), וינה 24 ("לשום").  בכ"י ויימר 651, פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228, מופיע "לשון" במקום "לשם".  בכ"י פריס 49 מופיע "לשון" שתוקן ל"לשם".  בכ"י פריס 156 מופיע "לש'".</ref> טבילה. תרגו' של כיבוסין של פרשה זו לשון ליבון דאיתחור חוץ מזה שאינו לליבון אלא לטבול, לפיכך תרגומו ויצטבע, וכן כל כיבוס בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצבע.
 
<b>וכבס שנית</b> – לשם<ref>כן מופיע גם מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121 ("לשום"), וינה 24 ("לשום").  בכ"י ויימר 651, פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228, מופיע "לשון" במקום "לשם".  בכ"י פריס 49 מופיע "לשון" שתוקן ל"לשם".  בכ"י פריס 156 מופיע "לש'".</ref> טבילה. תרגו' של כיבוסין של פרשה זו לשון ליבון דאיתחור חוץ מזה שאינו לליבון אלא לטבול, לפיכך תרגומו ויצטבע, וכן כל כיבוס בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצבע.
 +
<b>חסלת תזריע</b>
 
}}
 
}}
  

Version as of 05:32, 17 January 2019

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י ויקרא י"ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.

(ב) אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.

(ג) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ.

(ד) וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.

(ה) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.

(ו) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע וְלֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן מִסְפַּחַת הִוא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר.

(ז) וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אֶל הַכֹּהֵן לְטׇהֳרָתוֹ וְנִרְאָה שֵׁנִית אֶל הַכֹּהֵן.

(ח) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא.

(ט) נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן.

(י) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת.

(יא) צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי טָמֵא הוּא.

(יב) וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כׇּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן.

(יג) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כׇּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא.

(יד) וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָא.

(טו) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא צָרַעַת הוּא.

(טז) אוֹ כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן וּבָא אֶל הַכֹּהֵן.

(יז) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע טָהוֹר הוּא.

(יח) וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא.

(יט) וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן.

(כ) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה.

(כא) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים.

(כב) וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא.

(כג) וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.

(כד) אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה.

(כה) וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא.

(כו) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִוא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים.

(כז) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע צָרַעַת הִוא.

(כח) וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הַמִּכְוָה הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן כִּי צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִוא.

(כט) וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן.

(ל) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.

(לא) וְכִי יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים.

(לב) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב וּמַרְאֵה הַנֶּתֶק אֵין עָמֹק מִן הָעוֹר.

(לג) וְהִתְגַּלָּח וְאֶת הַנֶּתֶק לֹא יְגַלֵּחַ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.

(לד) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר וּמַרְאֵהוּ אֵינֶנּוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְטִהַר אֹתוֹ הַכֹּהֵן וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר.

(לה) וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר אַחֲרֵי טׇהֳרָתוֹ.

(לו) וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר לֹא יְבַקֵּר הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב טָמֵא הוּא.

(לז) וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן.

(לח) וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת בֶּהָרֹת לְבָנֹת.

(לט) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא.

(מ) וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא.

(מא) וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא.

(מב) וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

(מג) וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר.

(מד) אִישׁ צָרוּעַ הוּא טָמֵא הוּא טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן בְּרֹאשׁוֹ נִגְעוֹ.

(מה) וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.

(מו) כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.

(מז) וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.

(מח) אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר אוֹ בְעוֹר אוֹ בְּכׇל מְלֶאכֶת עוֹר.

(מט) וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכׇל כְּלִי עוֹר נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהׇרְאָה אֶת הַכֹּהֵן.

(נ) וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.

(נא) וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע טָמֵא הוּא.

(נב) וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים אוֹ אֶת כׇּל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע כִּי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.

(נג) וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכׇל כְּלִי עוֹר.

(נד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.

(נה) וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ.

(נו) וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה הַנֶּגַע אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ וְקָרַע אֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב.

(נז) וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכׇל כְּלִי עוֹר פֹּרַחַת הִוא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע.

(נח) וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כׇל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר.

(נט) זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כׇּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} שאת או ספחת וגו' – שמות נגעים הם ולבנות זו מזו. בהרת – חברבורות טיי"א, וכת' בהיר הוא בשחקים {איוב ל"ז:כ"א}. אל אהרן וגומ' – גזירת הכת' היא שאין טומא' נגעים וטהרתן אלא על פי כהן.

{ג} הפך לבן – מת(ו)חילה שחור והפך לבן בתוך הנגע, ומיעוט שיער שנים.  עמוק מעור בשרו – כל מראה לבן עמוק הוא, כמראה חמה עמוקה מן הצל. וטמא אתו – יאמר לו טמא אתה ששער לבן סימן טומאה גזירת הכת' הוא.

{ד} ועמוק אין מראה מן העור – לא ידעתי פירושו. והסגיר – יסגירנו בבית אחד ולא יראה עד סוף שבוע ואז יוכיחו סימניו עליו.

{ה} בעיניו – במראהו ובשיעורו הראשון. והסגיר שנית – הא אם פשה בשבוע הראשון טמא מוחלט.

{ו} כהה – הוכהה ממראיתו הא אם עמד במראיתו או פשה טמא. מספחת – שם נגע טהור. וכבס בגדיו וטהר – הואיל ונזקק להסגר נקרא טמא וצריך טבילה.

{ח} וטמאו הכהן – ומשמטמאו הרי הוא מוחלט, וזקוק לצפרים ולתגלחת ולקרבן האמור בפר' זאת תהיה. צרעת היא – המספחת הזאת. צרעת – לשון נקבה. נגע – לשון זכר.

{י} ומחיית – שניימט בלע', שנהפך מקצת הלובן שבתוך השאת למראה בשר, אף הוא סימן טומאה. סער לבן – בלא מחיה, ומחיה בלא שער לבן, ואע"פ שלא נאמר' מחיה אלא בשאת, אף בכל המראות ותולדותיהן היא סימן ט[ו]מאה.

{יא} צרע' נושנת – מכה ישנה היא תחת המחיה בחבורה זו מליאה לחה תחתיה[1] ולמעלה נראית בריאה שלא תאמר הואיל ונעשת מחיה ובריאה אטהרנה.

{יב} מראשו – של אדם ועד רגליו, לכל מ[ר]אה עיני הכהן – פרט לכהן שחשך מאורו.

{יד} וביום – מה תלמוד[2], יש יום שאתה רואה, ויש יום שאין אתה רואה, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעה, לו ולאיצטליתו לו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו כל שבעת ימי הרגל.[3] וביום הראות בו בשר חי[4] – אם צמ[5]ה בו ביו"א מחיה, הרי כבר פירש שהצמה[6] סימן טומא', אלא הרי שהיה הנגע באחד מעשרים ואר[ב]עה ראשי  איברים שאין מטמאין משום מחיה לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופעין הילך והילך וחזר ראש האבר ונתגלה שיפועו על ידי שומן כגון שהבריא ונעשה רחב' ונראית בו המחיה לימדנו הכת' שתטמא.

{טו} צרעת הוא – הבשר ההוא. בשר – לשון זכר.

{יח} שחין – לשון חימום, שנתחמם הבשר בליקוי הבא לו מחמת מכה שלא מחמת האור. ונרפא – השחין העלה ארוכה ובמקומו עלה נגע אחר.[7]

{יט} או בהרת לבנה אדמדמת – שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואדום.

{כ} מראה שפל – אין ממשה שפל, אלא מתוך לבנוניתו [הוא נראה] שפל ועמוק כמראה חמה עמוק' מן הצל.

{כב} נגע היא – השאת הזאת או הבהרת.

{כג} תחתיה – במקומה. צרבת השחין – כתרגומו, רושם שיחנא, אינו אלא רושם החימום הניכר בבשר, כל צרבת, לשו' רגיעת עור הנרגע מחמת חימום, כמו ונצרבו בה כל פנים {יחזקאל כ"א:ג'} רַיְיטְרִי"ר בלעז. צרבת – רייטרישמנט בלעז.[8]

{כד} מחית המכוה – שַנִימֵנט (ב)ל' כשחיתה המכוה נהפכה לבהרת פתוכה, או לבנה חֲלַקה. ת' וסימני מכוה וסימני שחין שוין הן ולמה חלקן הכת' לומ' שאין מצטרפין זה עם זה נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונם כבגריס. מ"ר תר"ש.[9]

 {כט} בראש או בזקן – בא הכת' לחלק בין נגע שבמקום שער לנגע שבמקום בשר, שזה סימנו בשער לבן, וזה בשער צהוב.

{ל} ובו שער צהוב – שנהפך שער שחור שבה לצהוב. נתק הוא – כך שמו של נגע שבמקום שער.

{לא} ושער שחור אין בו – הא אם היה בו שער שחור טהור, ואינו צריך להסגיר שהשער שחור סימן טהרה הוא בנתקים, כמה שנ' שער שחור צמח בו {ויקרא י"ג:ל"ז}.

{לב} והנה לא פשה וגומ' – הא אם פשה או היה בו שער צהוב טמא.

{לג} והתגלח – סביבות הנתק. ואת הנתק לא יגלח – מניח שתי שערות סמוך לו סביב כדי שיהא ניכר אם פשה[10] שאם יפשה יעבר[11] השערות ויצא למקום הגילוח[12].

{לה} אחרי טהרתו – אין לי אלא פושה אחר הפטור, מנין אף בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שיני, ת"ל פשה יפשה.

{לז} שער שחור – מניין אף הירוק (והצהוב) והאדום שאינן צהוב, ת"ל ושער, ולמה צהוב דומה לתבנית הזהב. צהוב – כמו זהוב, אורבלא בלעז. מ"ר ת' ר"ש.[13] וטהרו הכהן – הא טמא שטיהרו הכהן לא יטהר.

{לח} בהרת – חברבורות.

{לט} כהות לבנת – שאין לובן שלהן עז אלא כוהה. בהק – כמין לובן הנראה בבשר אדם אדום שקורין רוש בין חברבורות, אדמומיתו קרוי בוהק.[14]

{מ} קרח הוא טהור הוא – מטומאת נתקין, שאין נידון בסימני ראש וזקן שהן מקום שער אלא בסימני נגעי עור בשר מחייה ופסיון.

{מא} ואם מפא' פניו – משיפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת, ואף הצדעין שמכאן ומכאן בכלל. ומשיפוע קדקד כלפי אחוריו, קרוי קרחת.

{מב} נגע לבן אדמדם – פתוך, מניין שאר המראות, ת"ל נגע.

{מג} כמראה צרעת עור בשר – כמראה הצרעת האמור בפרש'  עור בשר אדם, כי יהיה בעור {ויקרא י"ג:ב'}, ומה אמור בו, שמטמא בארבע מראות, ונידון בשני שבועות ולא כמראה צרעת האמו' בשחין ומכוה שהוא נידון בשבוע אחד, ולא כמראה נתקין של מקום שער שאין מטמאין בארבע מראות[15].

{מד} בראשו נגעו – אין לי אלא נתקין, מנין לרבות שאר המנוגע, ת"ל טמא יטמאנו, לרבות את כולן, על כולן הוא אומ' בגדיו יהיו פרומים וגו',

{מה} פרומים – קרועים. פרוע – מגודל פרע. ועל שפם יעטה – כאבל. שפם – שער השפתים גרנון בלע"ז. וטמא טמא יקרא – משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו.

{מו} בדד ישב – שלא יהיו[16] טמאים יושבים עמו, ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד, הוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו בין איש לרעהו, אף הוא יבדל. מחוץ למחנה – חוץ לשלש מחנות.

{מח} לפשתים ולצמר – של פשתים או של צמר. או בעור – עור שלא נעשה בו מלאכה.[17]

{מט} ירקרק – ירוק שבירוקין. אדמדם – אדום שבאדומים.

{נא} צרעת ממארת – לשון סילון ממאיר {יחזקאל כ"ח:כ"ד}, פוייאנונט בלעז, ומדרשו תן בו מאירה, שלא תהנה ממנו.

{נב} בצמר או בפשתים – של צמר או של פשתים, זהו פשוטו, ומדרשו יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמו ת"ל היא באש תשרף, אינה צריכה דבר אחר עמה, אם כן מה ת"ל בצמר או בפשתים, להוציא את האומריות שבו, שהן ממין אחר, אומריות לשון שפה, כמו אימרא.

{נד} את אשר בו הנגע – יכול מקום הנגע בלבד ת"ל את אשר בו הנגע, יכול כל הבגד כולו יטען כיבוס, תל' לו' הנגע, הא כיצד, יכבס מן הבגד עמו.

{נה} אחרי הכבס – לשון העשות. לא הפך הנגע את עינו – לא כהה ממראיתו.  והנגע לא פשה – שמענו שאם לא הפך ולא פשה, טמא, ואין צריך לומ' לא הפך ופשה הפך ולא פשה, איני יודע מה יעשה לו, ת"ל והסגיר את הנגע מכל מקום דברי ר' יהודה. וחכמים א' וכו', כדאית' בתורת כהנים, ורמזתיה כאן לישב [דבר] המקרא על אופניו. פחתת היא – לשון גומא, כמו באחת הפחתים {שמואל ב י"ז:ט'}, כלומ' שפלה היא נגע, שמראיו שוקעין. בקרחתו או בגבחתו – כתרגומו בשחיקותיה או בחדתותיה. קרחתו – שחקים ישנים, ומפני המדרש שהוצרך לגזירה שוה מנין לפריחה בבגד שהיא טהורה, נאמר' קרחת [וגבחת] באדם, ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים, מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור, לכך אחז הכת' לשון קרחת וגבחת, ולעניין פירושו ותרגומו זהו משמעו, קרחת לשון ישנים וגבחת לש' חדשים, כאילו נכתב או באחריתו או בקדמותו, ש[ה]קרחת לשון אחורים, והגבחת לשון פנים כמו שכת' ואם מפאת פניו וגומ' {ויקרא י"ג:מ"א}, והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחוריו, כך מפורש בתור' כהנים.

{נו} וקרע אותו – יקרע מקום הנגע מן הבגד וישרפנו.

{נז} פרחת היא – דבר החוזר וצומח. באש תשרפנו – את כל הבגד.

{נח} וסר מהם הנגע – אם כשכיבסוהו מתחילה על פי כהן, סר ממנו הנגע לגמרי. וכבס שנית – לשם[18] טבילה. תרגו' של כיבוסין של פרשה זו לשון ליבון דאיתחור חוץ מזה שאינו לליבון אלא לטבול, לפיכך תרגומו ויצטבע, וכן כל כיבוס בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצבע. חסלת תזריע

הערות
  1. ↑ יש סימון מעל מלה זו להיפוך סדר המלים. סדר המלים אכן הפוך ("ונעשית בריאה מלמעלה ותחתיה מלאה ליחה") בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228. כסדר המקורי בלייפציג מופיע בכ"י מינכן 5, פריס 49, וינה 24. הפירוש לפסוק כולו אינו מופיע כלל בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, ברלין 1222, ברלין 121. הפירוש מופיע בגיליון (בהיפוך הסדר) בכ"י פריס 155, פריס 156.
  2. ↑ חסרה כאן המלה "לומר" שמופיעה בכ"י האחרים.
  3. ↑ פירוש זה ("וביום... הרגל") מופיע כאן גם בכ"י מינכן 5, פריס 155, פריס 49. הוא חסר בכ"י ברלין 1221, ברלין 1222, ברלין 121, וינה 24. בכ"י ויימר 651 הוא מופיע אך מצויין כתוספת. בכ"י פריס 156 הוא מופיע רק בגיליון. בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228 הוא מופיע, אך רק אחרי הפירוש בד"ה "וביום הראות בו בשר חי".
  4. ↑ עיין בהערה הקודמת.
  5. ↑ חסרה כאן האות ח'.
  6. ↑ צריך לומר "מחיה".
  7. ↑ מ"ונרפא... אחר" מופיע גם בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228. אך הוא חסר בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 49, וינה 24. הוא מופיע בגיליון בכ"י פריס 156.
  8. ↑ בכ"י לייפציג מופיעים כאן שני לעזים, וכן בכ"י ברלין 121, פריס 157, וינה 24, ירושלים 228. שני הלעזים חסרים בכ"י ברלין 1222, פרנקפורט 19, פריס 49, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158. רק הלעז הראשון מופיע בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, פריס 156. בכ"י מינכן 5, הלעז הראשון חסר והלעז השני מופיע רק בסוף הפירוש לפסוק כ"ד.
  9. ↑ ההוספה נמצאת בכ"י מינכן 5 (בשינויים קלים, ובסוף מסומן "ת'"), פריס 157, פרנקפורט 19, וינה 24 (בסוף מסומן "מ"ר", וכן גם בכ"י בודליאנה 21, בודליאנה 2440 לפי מאמר פנקובר), פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158 (בסוף מסומן "מפי ר'"), ירושלים 228. ההוספה נמצאת בגיליון בכ"י פריס 156. ההוספה חסרה בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 49.
  10. ↑ "שאם יפשה... הגילוח" חסר בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, פריס 49. הוא מופיע בפריס 157, פרנקפורט 19, וינה 24, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228.
  11. ↑ בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, מופיע "יפשה ויעבור". בכ"י ירושלים 2009, פריס 158, מופיע "יפשה יעבור". בכ"י פריס 159, פרנקפורט 152, מופיע "יפשה ועבר". בוינה 24 מופיע "פשה ויעבור". בכ"י ירושלים 228 מופיע "פשה ועבר".
  12. ↑ בכ"י פריס 157, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, מופיעה כאן המלה "טמא".
  13. ↑ ההוספה מופיעה בכ"י מינכן 5, פריס 157, ירושלים 2009, ירושלים 228. בפרנקפורט 19, וינה 24, פריס 159, פרנקפורט 152, כתוב רק "צהוב כמו זהוב". בפריס 158 כתוב רק "צהוב זהוב". בכ"י ברלין 1222 כתוב "צהוב כמו זהוב, צד"י מתחלף בזיין" אך הלעז אינו מופיע. ההוספה חסרה בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 121, פריס 156, פריס 49.
  14. ↑ בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, וינה 24, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228, מופיע כאן: "כאיש עדשן שבין עדשה לעדשה מבהיק הבשר בלובן צח.". הוא אינו מופיע בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, פריס 49.
  15. ↑ המלים "שאת ותולדתה, בהרת ותולדתה" מופיעות כאן בכ"י פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159 (רק "שאת ותולדתה"), ירושלים 2009, פרנקפורט 152 (רק "שאת ותולדתה"), פריס 158, ירושלים 228. בכ"י פריס 155, הן מופיעות בגיליון. הן אינן מופיעות בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, פריס 49, וינה 24.
  16. ↑ בכ"י פריס 156, פריס 157, פרנקפורט 19, נתווספה כאן המלה "שאר". בכ"י פריס 159, פרנקפורט 152, ירושלים 2009, נתווספה המלה "אחרים" אחרי המלה "טמאים".
  17. ↑ בכ"י מינכן 5, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 49, וינה 24, פריס 159, פריס 158, מופיע כאן: "או בכל מלאכת עור – זה עור שנעשה בו מלאכה.". המלים חסרות בכ"י ברלין 1221, פריס 156, פריס 157, פרנקפורט 152, ירושלים 228, ואפשר שיש כאן השמטה ע"י הדומות קדומה. המלים מופיעות בגיליון בכ"י ירושלים 2009. [בכ"י פרנקפורט 19 חסר כל הקטע.]
  18. ↑ כן מופיע גם מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121 ("לשום"), וינה 24 ("לשום"). בכ"י ויימר 651, פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 159, ירושלים 2009, פרנקפורט 152, פריס 158, ירושלים 228, מופיע "לשון" במקום "לשם". בכ"י פריס 49 מופיע "לשון" שתוקן ל"לשם". בכ"י פריס 156 מופיע "לש'".


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Vayikra_13&oldid=50383&useskin=vector"