Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 10

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים י' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ.

(ב) וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן.

(ג) וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי.

(ד) וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי.

(ה) וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'.

(ו) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

(ז) מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יׇטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.

(ח) בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(ט) עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֶיךָ לוֹ.

(י) וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ.

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.

(יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

(יג) לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ.

(יד) הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ.

(טו) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה.

(טז) וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.

(יז) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.

(יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.

(יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(כ) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.

(כא) הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.

(כב) בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} בעת ההיא – לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר אלי פסל לך, ואחר כך ועשית ארון ואני עשיתי ארון תחילה שכשאבא והלוחות בידי היכן אתנם, ולא זהו הארן שעשה בצלאל שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר, צוה להם על מלאכת המשכן ובצלאל עשה משכן תחילה ואחר כך ארון וכלים נמצא זה ארון אחר וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי ונענשו עליו ונשבה.

{ו} ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסר' – מה עניין זה לכאן ועוד, וכי מבארות בני יעקן למוסרה נסעו, והלא ממוסירות באו לבני יעקן, שנאמ' ויסעו ממוסרות [ויחנו בבני יעקן] וגו' {במדבר ל"ג:ל"א}, ועוד שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, וצא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר אלא אף זה מן התוכיחה עוד עשיתם את זאת כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד יראתם לכם מן מלחמת מלך ערד ונתתם לב לחזור למצרים וחזרתם לאחוריהם שמונה מסע' עד בני יעקן ומשם למוסירה שם נלחמו לכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם ומשם חזרתם  הגדגדה, הוא חר הגדגד.

{ז} ומן הגדגדה [יטבתה] וגומ' – ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת ונדמה לכם כאילו מת שם, וסמך משה תוכיחה זו לשיבור הלוחות לומ' שקשה מיתתן של צדיקים לפני הק' כיום שנשתברו הלוחות ולהודיעך שהוקשה לו מה שנתנו ראש לפרוש הימנו כיום שעשו בו את העגל.

{ח} בעת ההיא הבדיל וגומ' – מוסב לעיניין ראשון. בעת ההיא – בשנה ראשונה לצאתם ממצרי' ותעיתם בעגל, ובני לוי לא טעו, הבדילם המקום מכם, וסמך את מקרא זה לחזרת בני יעקן [לומ'] שאף בזו לא טעו בה בני לוי אלא עמדו באמונתם. לשאת את ארון – הלוים. לעמד ולשרת ולברך[1] – הכהנים, והוא נשיאות כפים.

{ט} על כן לא היה ללוי חלק – לפי שהובדלו לעבודת המזבח ואינו פנוי לחרוש ולזרוע [2] ונוטל פתו מזומן מבית המלך.

{י} ואנכי עמדתי בהר – לקבל לוחות האחרו' ולפי שלא פירש למעלה כמה עמד בה בעלייה אחרונה זו חזר והתחיל בה. כימים הראשנים – של לוחות הראשונות, ומה הם ברצון, אף אילו ברצון אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליהם היו בכעס.

{יא} ויאמר י"י אלי וגו' – אע"פ שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל אמ' לי לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וגומ' {שמות ל"ב:ל"ד}.

{יב} ועתה ישר' – אע"פ שעשית' כל זאת עודנו רחמיו וחיבתו עליכם ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגומ'. [3] ודרשו רבותינו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

{יג} לשמור את מצות י"י – ואף היא לא לחינם אלא לטוב לך שתקבלו שכר.

{יד} הן לי"י אלקיך – הכל, ואע"פ רק באבותיך חשק מן הכל. [4]? ? ? ? ? ? כך נלמד מכיום, ת', ?.

{טו} בכם – כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היום הזה.

{טז} ערלת לבבכם – אוטם לבבכם וכיסויו.

{יז} ואדוני האדונים – לא יוכל שום אדון להצילכם מידו. לא ישא פנים – אם תפרקו עולו. ולא יקח שוחד – לפייסו בממון.

{יח} עושה משפט גר יתום ואלמנה – הרי גבורתו ואצל גבורתו ענוותנותו. ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו נתפלל על זה ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש {בראשית כ"ח:כ'}.

{יט} כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך.

 {כ} את י"י תירא – ותעבוד (בו) ותדבק בו ולאחר שיהו בך כל המדות הללו, אז בשמו תשבע.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑ יש כאן תוספת אך קשה לקרוא אותה.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Devarim_10&oldid=40281&useskin=vector"