Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 24

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות כ"ד – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק.

(ב) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.

(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כׇּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כׇּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כׇּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כׇּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה.

(ד) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כׇּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

(ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים.

(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ.

(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.

(ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

(ט) וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(י) וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

(יא) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.

(יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.

(יג) וַיָּקׇם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים.

(יד) וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.

(טו) וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר.

(טז) וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן.

(יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} ואל משה אמר – פרשה זו קודם עשרת הדברות בארבעה בסיון נאמר לו עלה.

{ב} ונגש משה לבדו – אל הערפל.

{ג} ויבא משה ויספר לעם – בו ביום.  את כל דברי י"י – מצות פרישה והגבלה. ואת כל המשפ' – שנצטוו בני נח ושבת וכיבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שנתנו לו במרה.

{ד} ויכתב משה – מבראשית עד מתן תורה וכתב מצות שנצטוה במרה. וישכ' בבקר – בחמשה בסיון.

{ה} את נערי – הבכורות.

{ו} [1]באגנות – שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה, אחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם, מיכאן סמכו רבותי' שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה.

{ז} ספר הברית – מבראשית עד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה.

{ח} ויזרק – עניין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבח' לכפר' על עמ'.

{י} ויראו את אלקי ישר' – נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הק' לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנכת המשכן, ולזקנים, עד ויהי העם כמתאננים[2] ותבער בם אש[3] ותאכל בקצה המחנה {במדבר י"א:א'}, בקצינים שבהם. כמעשה לבנת הספיר – היא היתה לפניו בעת השיעבוד לזכור צרתן של ישר' שהיו משועבדים במעשה לבנים. וכעצם השמים לטהר – משנגאלו היה אור וחדווה לפניו. וכעצם – כתרגומו, לשון מראה. לטוהר – לשון ברור וצלול.

{יא} ואל אצילי – הם נדב ואביהוא והזקנים. לא שלח ידו – מכאן שהיו ראויין להשלחת יד. ויחזו את האלקים – היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומ', ואונקלוס לא תרגם כן. אצילי – לשון גדולים כמו ומאציליה קראתיך {ישעיהו מ"א:ט'}, ויאצל מן הרוח {במדבר י"א:כ"ה} שש אמות אצילה {יחזקאל מ"א:ח'}.

{יב} ויאמר[4] אל מש' – לאחר מתן תורה. עלה אלי וגו' והיה שם – ימים[5] ארבע' יום. את לוחת הא' והתו' והמצ' אשר כתבתי – בתוכם[6]. להורתם – כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורב סעדיה פירשם באזהרות שייסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו.

{יג} ויקם משה ויהושע משרתו – לא ידעתי מה טיבו של יהושע לכאן. ואומ' אני שהיה התלמיד מלוה את הרב עד מקום הגבלת תחומי ההר שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האלקים, ויהושע נטה אהלו שם ונתעכב שם כל ארבעים יום שכן מצינו כשירד משה וישמע יהושע את קול העם ברעה {שמות ל"ב:י"ז} למדנו שלא היה יהושע עמהם.

{יד} ואל הזקנים אמר – בצאתו מן המחנה. שבו לנו בזה – התעכבו שם עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט העם לכל איש ריבו. חור – בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה שנ' ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור {דברי הימים א ב':י"ט}, אפרת זו מרים, כדאית' בסוטה {בבלי סוטה י"א:}. מי בעל דברים – מי שיש לו דין.

{טז} ויכסהו הענן – רבותינו חולקין בדבר, יש מהן אומ' אילו ששת ימים שמראש חדש. ויכסהו הענן – להר. ויקרא אל מש' ביום השביעי – לומ' עשרת הדברות, ומש' וכל ישר' עומדין, אלא שחלק הכת' כבוד למשה, ויש מהן אומ' ויכסהו הענן למשה, ששת ימים לאחר עשרת הדברות היו בתחילת ארבעים יום שעלה לקבל לוחות, לימדך, שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישת ששה.

{יח} בתוך הענן – ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל בתוכו.

חסלת וא'

הערות
  1. ↑ בכ"י פריס 157, פרקפורט 152, פריס 158 ובכמה דפוסים ראשונים יש כאן תוספת: "ויקח משה חצי הדם – מי חלקו, מלאך בא וחלקו". התוספת אינה מופיעה בכ"י פרמא די רוסי 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, וטיקן 94, פרנקפורט 19, וינה 23, וינה 24.
  2. ↑ חסר כאן "וגו'".
  3. ↑ חסר כאן מלת "ה'".
  4. ↑ חסר כאן מלת "ה'".
  5. ↑ מלה "ימים" מיותרת.
  6. ↑ מלת "בתוכם" מופיעה גם בכ"י פרמא 181, ויימר 651, פריס 155. היא חסרה בכ"י מינכן 5, ברלין 1221.


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Shemot_24&oldid=40104&useskin=vector"