- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Commentators:Rashi Leipzig 1/Shemot 3
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י שמות ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
(א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.
(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל.
(ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.
(ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
(ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא.
(ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.
(ז) וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.
(ח) וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
(ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם.
(י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.
(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.
(יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה.
(יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
(טו) וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.
(טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם.
(יז) וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
(יח) וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹהֵינוּ.
(יט) וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה.
(כ) וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.
(כא) וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.
(כב) וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.
{א} אחר המדבר – להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים. אל הר האלקים – על שם העתיד.
{ב} בלבת אש – בשלהבת אש, לבו של אש, כמו לב השמים {דברים ד':י"א}, לב האלה {שמואל ב י"ח:י"ד}, ואל תתמה על התי"ו יש לנו כיוצא בה מה אמולה לבתך {יחזקאל ט"ז:ל'}. מתוך הסנה – ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה {תהילים צ"א:ט"ו}. אֻכל – נֵאכל, כמו לא עֻבד בה {דברים כ"א:ג'}, אשר לֻקח משם {בראשית ג':כ"ג}.
{ג} אסרה – מכאן להתקרב שם.
{ה} של – שלוף והוצא, כמו ונשל הברזל {דברים י"ט:ה'}, כי ישל זיתך {דברים כ"ח:מ'}.
אדמת קדש הוא – המקום.[1]
{ז} כי ידעתי את מכאוביו – כמו וידע אלקים {שמות ב':כ"ה}, כלומ' כי שמתי לב להתבונן ולד' את מכאוביו ולא העלמתי עיניי לאטום אזני מצעק'.
{ח} וארד להצילו ולהעלותו – על מנת כן יצאו שיעלו מיד אלא שגרם החטא.
{ט} ועתה וגו', באה אלי – באה עד אלי, מתחילה שמעתי, ועתה נגעה אלי. וגם ראיתי הלחץ – כביכול ראיתי בעצמי.
{י} ועתה לכה – ר' יוחנ' אמ', לך הדבר מסור, לך הם מצפים גדולה יש לך בדבר. מכי ידעתי הע'[2] מהגהות רבנו שמעיה בשם רב' שלמה סביב פיר' מכת' ידו.
{י} ועתה לכה ואשלחך אל פ' – ואם תאמר מה תועיל, והוצא את עמי – יועילו דבריך ותוציאם.
{יא} מי אנכי – מה אני חשוב לדבר עם המלכים. וכי אוציא את בני ישר' – ואף אם חשוב אני, מה זכו ישר' שיֵעָשה להם נס, ואוציאם ממצר'.
{יב} ויאמר כי אהיה עמך, וגו' – השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון שאמר' מי אנכי כי אלך אל פרעה לא שלך היא כי משלי. [3]כי אהיה עמך – וזהפי' אחרון ועיקר שתצליח בשליחותיך לך האות על ההבטחה אחרת שאני מבטיחך שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה שתקבלו תורה עליו והיא הזכות העומדת לישר', ודוגמ' לשון זה מצינו בישעיה, וזה לך האות, אכול השנה ספיח וגו' {ישעיהו ל"ז:ל'}, מפל' סנחריב תהיה לך אות על ההבטחה אחרת שארצכם חרבה מפירות ואני אברך את הספחים.
{יד} אהיה אשר אהיה – אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות, אמ' לפניו רבונו של עולם מה אני מזכיר להם צרה אחרת דים בזו, אמ' לו יפה אמרת כה תאמר וגו'.
{טו} זה שמי לעלם – חסר וי"ו לומר העלימהו שלא יקרא ככתבו. וזה זכרי – למדו היאך נקרא, ת' וכן דוד הוא או' י"י שמך לע' י"י זכרך לד' וד' {תהלים קל"ה:י"ג}. ת' ר' שמעי'.
{טז} את זקני ישר' – זקנים מיוחדים לישיבה היו, ואם תאמר זקנים סתם, היאך איפשר לו לאסוף זקנים של ששים רבוא.
{יח} ושמעו לקולך – מכיון שתאמ' להם לשון זה ישמעו אליך, שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים, יעקב אמ' להם ואלקים פקד יפקד אתכם {בראשית נ':כ"ד}, יוסף אמר פקד יפקד אלקים אתכם {בראשית נ':כ"ה}. נקרה עלינו – לש' מקרה, וכן ויקר אלקים {במדבר כ"ג:ד'} וכן אקרה כה {במדבר כ"ג:ט"ו}, אהא נקרה מאתו הלום. ת' אלקי העבריים – יו"ד יתירה רמז לעשר מכות. ת'ר'ש'.
{יט} לא יתן אתכם מלך מצרים להלך – ואין אני מראה לו ידי חזקה, כלומ' כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכ' להלך. לא יתן – לא ישבוק כמו לא נתתיך לנגוע {בראשית כ':ו'}, ולא נתנו להרע עמדי {בראשית ל"א:ז'} וכולם לש' נתינה הם. ויש מפרש' ולא ביד חזקה – ולא בשביל שידו חזקה כי מאז אשלח את ידי והכיתי את מצרים, וגו', ומתרגמינן אותו ולא מן קד' דחיל' תקיף משמו של ר' מנחם נאמ' לי.
{כב} ומגרת ביתה – מאותה שהיא גרה אתה בבית. ונצלתם – כתרגומ' ותרוקנון, כמו וינצלו את מצרים {שמות י"ב:ל"ו}, וכן ויתנצלו בני ישר' את עדים {שמות ל"ג:ו'}, והנון בו יסוד ומנחם חברו במחבר' צדי, ויצל את מקנה אביכן {בראשית ל"א:ט'} אשר הציל מאביך {בראשית ל"א:ט"ז}, ולא יאמנו דבריו כי אם לא הית' הנון יסוד והיא נקודה בחרק לא תשמש בלשון ופעלתם, אלא בלש' ונפעלתם, כמו ונסחתם מעל האדמה {דברים כ"ח:ס"ג} ונגפתם לפני אויביכם {ויקרא כ"ו:י"ז}, ונתתם ביד אויב {ויקרא כ"ו:כ"ה}, ואמרת' נצלנו {ירמיהו ז':י'}, ל' נפעלנו וכל נון שהיא באה בתיבה לפרקים ונופלת ממנה כגון נון של נוגש נושא נוגף נושך נותן כשהיא מדברת ל' ופעלתם תנקד בשבא בחטף, כגון ונשאתם את אביכם {בראשית מ"ה:י"ט}, ונתתם להם את הגלעד {במדבר ל"ב:כ"ט}, ונמלתם את בשר ערלתכם {בראשית י"ז:י"א}, לכך אני אומ' שזו הנקדה בחרק מן היסוד הוא, ויסוד שם הדבר נִיצוּל והוא מן הלשונו' הכבדים כמו דבור כפור למוד שכשידבר בלשון ופַעלת ופְעַלְתֶם ינקד בחרק, כגון ודברתם אל הסלע {במדבר כ':ח'}, וכפרתם את הבית {יחזקאל מ"ה:כ'}, ולמדת' אתם את בניכם {דברים י"א:י"ט}.
- ↑ הפירושים בפסוקים ז'-י' המופיעים בגיליון כהוספות של ר' שמעיה מפי רש"י כולם חסרים בכ"י פרמא 181, מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 155, וינה 23, ברלין 1222, ברלין 121, פריס 156, פריס 157, וטיקן 94, פרנקפורט 19, וינה 24, פריס 159, פריס 158 ובדפוסים ראשונים. הפירוש על פסוק ז' בלבד מופיע ומסומן כתוספת בכ"י ויימר 651, והוא אף מופיע במקצת דפוסים מאוחרים. הפירוש על פסוק ה': "אדמת קדש הוא – המקום" מופיע באמצע הפירוש על "של" בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, וינה 23, וינה 24, ואפשר שאף הוא תוספת.
- ↑ ="העתקתי".
- ↑ לפי הערת הסופר בגיליון, כ"י לייפציג 1 משקף מהדורה בתרא של פירוש רש"י על "כי אהיה עמך" (ואפשר שעידכן את פירושו לאחר שכתב את פירושו על הפסוקים במלכים וישעיהו). פירוש זה מופיע (לבדו) גם בכ"י פריס 157. לעומת זה, ברוב כ"י הקדומים כמו כ"י פרמא די רוסי 181, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, וינה 23, ברלין 1222, ברלין 121, פרנקפורט 19, מופיע ניסוח חילופי:
"כי אהיה עמך – וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך, וכדאי אני להציל כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אוכל, כך תלך בשליחותי ואינך ניזוק. וששאלת מה זכות יש ביד ישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל את התורה על ההר הזה לסוף שלושה חדשים."
בכ"י מינכן 5, פריס 156, וטיקן 94, וינה 24, יש צירוף של הפירוש הראשון עם נוסח מקוצר (עם שינויים) של הפירוש השני. צירוף של ב' הפירושים השלמים מופיע בגיליון בכ"י מינכן 5, בגיליון בכ"י ברלין 121, בכ"י ברסלאו 102, פריס 159, ברסלאו 10, פרקפורט 152, פריס 158, בדפוס רומא, ובדפוס אלקבץ (שם לא צויין שהפירוש השני הוא "דבר אחר").