⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית ז' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכׇל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה.

(ב) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.

(ג) גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ.

(ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

(ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.

(ו) וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ.

(ז) וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל.

(ח) מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה.

(ט) שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

(י) וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ.

(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנֹת‏ תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.

(יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.

(יג) בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה.

(יד) הֵמָּה וְכׇל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכׇל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכׇל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כׇּל כָּנָף.

(טו) וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכׇּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

(טז) וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכׇּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ.

(יז) וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ.

(יח) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

(יט) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.

(כ) חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.

(כא) וַיִּגְוַע כׇּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם.

(כב) כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ.

(כג) וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה.

(כד) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ראיתי צדיק – ולא נאמר צדיק, תמים, מיכן שאומרין מקצת שבחו שלאדם בפניו וכולו שלא בפניו.

{ב} הטהורה – העתידה להיות טהורה לישר' למדנו שלמד נח תורה. שבע' שבעה – כדי שיקריב בהם קרבנות בצאתו.

 {ג} גם מעוף וגומ' – בטהורים דבר הכת', ולמד סתום מן המפורש.

{ד} כי לימים עוד שבעה – אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדי' שחס הק' על כבודו ועיכב את הפורענות, צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לנח. כי לימים עוד – מהו עוד, זמן אחר זמן זה נוסף על מאה ועשרים שנה. ארבעים [יום] – כנגד יצירת הוולד שקילקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים.

{ה} וי[עש](בא) נח – זה ביאתו לתיבה.

{ז} נח ובניו וגו' – האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המיטה, מפני שהעולם שרוי בצער. מפני מי המבו' – אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא מבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.

{ט} באו אל נח – מאיליהם. שנים שנים – כולם הושוו במניין זה מן הפחות היו שנים.

{יא} בחדש השני – ר' אליע' אומ' זה מרחשוון, ור' יהושע אומ' זה אייר. נבקעו – להוציא מימיהם. תהום רבה – מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבת רעת האדם {בראשית ו':ה'}, ולקו בתהום רבה.

{יב} ויהי הגשם, וגו' – ולהלן הוא אומ' ויהי המבול {בראשית ז':י"ז}, אלא כשהורידן הורידן ברחמים, שאם יחזרו, יהיו גשמי ברכה, כשלא חזרו היו למבול. ארבעים יום וגו' – אין יום ראשון מן המניין, לפי שאין לילו עמו, שהרי כתוב ביום הזה נבקעו [כל] מעיינות תהום [(כל)], נמצאו ארבעים יום כלים בעשרים ושמנה בכסליו, לר' אליעזר שחדשים נמנין כסידרן אחד מלא ואחד חסר הרי י'ב' ממרחשוון וכ'ח' מכסליו.

{יג} בעצם היום הזה – לימדך, הכתו' שהיו בני דורו אומ' אילו אנו רואין אותו נכנס לתיבה א{נ}ו שוברין אותה והורגין אותו אמ' ה'קב'ה אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום.

{יד} צפור כל כנף – דבוק הוא, צפור של כל מין כנף, לרבות חגבים. וכנף זה לשון נוצ{ה} הוא כמו ושסע אותו בכנפיו {ויקרא א':י"ז}, שאינו נוטל נוצתו הימנו, אף כאן ציפור של כל מין (כנף) מראית נוצה.[1]

{טז} ויסגר[2] בעדו – הגין עליו שלא ישברוה, הקיף את התיבה דובים ואריות  [3]והיו הורגין בהם, ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים, וכן כל בעד בשבמקרא לשון כנגד הוא, בעד כל רחם {בראשית כ':י"ח}, בעדך ובעד בניך {מלכים ב ד':ד'}, עור בעד עור {איוב ב':ד'}, מגן בעדי {תהלים ג':ד'}, התפלל בעד עבדיך {שמואל א י"ב:י"ט} – כנגד עבדיך.

{יז} ותרם מעל הארץ – ששוקעת במים אחת עשרה אמה כספינה טעונה שמשוקעת מקצתה במים, ומקראות שלפניו יוכיחו.

{יח} ויגברו – מאיליהן.

{כ} חמש עשרה אמה מלמעלה – למעלה של גובה כל ההרים, לאחר שהושוו המים לראשי ההרים.

{כב} נשמת רוח חיים – נשמה של רוח חיים, אליינא דבונט דביאה.[4] אשר בחרבה – ולא דגים שבים.

{כג} וימח – לשון ויפעל, ואינו לשון ויפעל, והוא מגזרת ויפן ויבן, כל תיבה שסופה ה'י' כמו פנה בנה מחה קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשו נקוד בחירק תחת היוד. אך נח – לבד נח, זהו פשוטו, ומדרש אגדה, גונח וכוחה[5] דם מטורח הבהמות והחיות, ויש אומ' שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמ' הן צדיק בארץ ישולם {משלי י"א:ל"א}. דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בשלשים ושתים מידות איתה,[6] אך נח – מה תלמוד[7] מלמד שכוחה[8] דם היה נח מפני הצינה, כך מצ' מכי"ר[9].

הערות
  1. מ"וכנף זה... מראית נוצה" חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651. הפירוש מופיע גם בפריס 155, פרמא די רוסי 181.
  2. צריך להשלים "י"י" כלשון הפסוק.
  3. כאן נכפל בטעות (עם סימני מחיקה) חלק מהפירוש לפסוקים י"ג-י"ד: "אמ' הק' אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום. כל צפור כל כנף – דבוק הוא צפו'".
  4. הלעז מופיע גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181.
  5. כן גם בכ"י ויימר 651, פריס 155.
  6. צ"ע בפירוש מלה זו.
  7. אולי צריך להוסיף "לומר".
  8. עיין בהערה לעיל על מלה זו.
  9. = כך מצאתי מכיר (הסופר).


×