⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית י"ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה.

(ב) וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.

(ג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אׇהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי.

(ד) אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה'.

(ה) וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים.

(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.

(ז) וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.

(ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.

(ט) הֲלֹא כׇל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.

(י) וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.

(יא) וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו.

(יב) אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם.

(יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד.

(יד) וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה.

(טו) כִּי אֶת כׇּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

(טז) וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.

(יז) קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה.

(יח) וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.

רש"י כ"י לייפציג 1

 [1]{ב} כבד מאד – טעון משאות.

{א} ויעל אברם וגומ' הנגבה – לבא לדרומה של ארץ ישר' כמו שאמור למעלה הלוך ונסוע הנגבה {בראשית י"ב:ט'} להר המוריה, ומכל מקום כשהוא הולך ממצרי' לארץ כנען מדרום לצפון הוא מהלך, שארץ מצרים בדרומה של ארץ ישר', כמו שהוכיח במסעות ובגבולי הארץ.

{ג} וילך למסעיו – כשחזר היה לן באכסניות שלן בהן כשהלך לשם למד דרך ארץ שלא ישנה אדם מאכסניא שלו, ד"א בחזרתו פרע אקפותיו. מנגב – ארץ מצרים בדרומה של ארץ כנען.

{ד} אשר עשה שם בראשנה – ואשר קרא שם אברם בשם י"י. וגם יש לומ' ויקרא שם עכשיו בשם י"י.

{ה} ההלך את אברם – מי גרם לו שהיה לו זאת הילוכו עם אברם.

{ו} ולא נשא – לא היתה יכולה להספיק מרעה למקניהם, ולא נשא אותם – לשון קצר, וצריך להוסיף עליו כמו ולא נשא אותם מרעת הארץ, לפיכך כתב ולא נשא בלשון זכר.

{ז} ויהי ריב – לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעין בהמתן בשדות אחרים, ורועי אבר מוכיחין אותן על הגזל והן אומ' נתנה הארץ לאבר' ולו אין יורש ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכת' או' והכנע' אז בארץ[2] ולא זכה בה אברהם עדיין.

{ח} אנשים אחי' – קרובים. ומדרש אגד' ודומין בקלסתר פנים.

{ט} אם השמאל ואימנה – בכל אשר תשב אני לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר וסוף דבר הוצרך לו וישמ' אברם כי נשבה וגו' {בראשית י"ד:י"ד}. ואימינ' – איימין את עצמי, כמו ואשמאילה, אשמאיל את עצמי, ואם תאמר היה לו לינקד איימינה,[3] כן מצינו במקום אחר אם איש[4] להֵימין[5] ולהשמאיל[6] ואין נקוד להַיְימין.

{י} כי כלה משקה – ארץ נחלי מים. לפני שחת י"י[7] סדום [8]ועמורה – היה אותו מישור כגן י"י – לאילנות כארץ מצרים – לזרעים [9]עד צוער. ומדר' אגד' דורשו לגנאי, על שהיו שטופי זימה בחר לוט בשכונתם, במסכ' הוריות {בבלי הוריות י':}.

{יא} ככר – מישור, כתרגומו. מקדם – נסע מאצל אברהם והלך לו למערבו של אברהם. נמצא נוסע ממזרח למערב, למערבו של עולם אי איפשר לומ' שהרי [10] המלח במזרח של ארץ ישר' היא,[11] ומדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם, אמ' אי איפשי לא באברהם ולא באלקותו.

{יב} ויאהל – נטה אהלים לרועיו ולמקנהו עד סדום.

{יג} ואנשי סדם רעים וחטאים – וא'ע'פ' כן לא נמנע לוט מלשכן עמהם, ורבותינו למדו מכאן שם רשעים לרקבון {בבלי יומא ל"ח:}.[12] לי"י מאוד – יודעים רבונם ומתכוונין למרוד בו.

{יד} אחרי הפרד – וכל זמן שהרשע עמו היה הדיבר פורש הימנו.

 {טז} אשר אם יוכל איש – כשם שאי איפשר לעפר לימנות, כך זרעך לא ימנה, כתרגומו.[13]

{יח} ממרא – שם אדם.

הערות
  1. ד"ה "כבד" קודם ל"ויעל" גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 155, פרמא די רוסי 181, וכן בדפוס רומא ואלקבץ. בכ"י ויימר 651 וכן בדפוס ריגייו הוא מופיע כסדר הפסוקים.
  2. כך הנוסח גם בכ"י ליידן 1 ובדפוס ריגייו (ואלקבץ באופן משובש). בכ"י מינכן 5 (בקיצור), ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181 ובדפוס רומא מופיע כלשון הפסוק: "והכנעני והפרזי אז יושב בארץ".
  3. כן גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פריס 155. בכ"י ברלין 1221, ויימר 651: "ואימינה" עם י' אחת, אך הכוונה לקריאה עם פתח תחת הא' (בכ"י ויימר אף מופיע ניקוד).
  4. כך גם בכ"י ליידן 1, ויימר 651, דפוס ריגייו, ובמספר כ"י של המקרא (עיין קניקוט). בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, דפוס רומא, וכן גם בכ"י של המקרא (עיין קניקוט): "יש".
  5. כך גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651, ובמספר כ"י של המקרא (עיין קניקוט). בכ"י ברלין 1221: "להמין" כנוסח המקרא בתנ"כים שלנו, ובכ"י פריס 155: "להאמין" המופיע במספר כ"י של המקרא (עיין קניקוט).
  6. כך גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, ובמספר כ"י של המקרא (עיין קניקוט). נוסח המקרא בתנ"כים שלנו הוא: "להשמיל".
  7. צריך להוסיף "את" כלשון הפסוק.
  8. צריך לומר "ואת עמרה" כלשון הפסוק.
  9. כך הגרסה בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 155, פרמא די רוסי 181. בדפוס רומא: "בואכה צוער – עד צוער".
  10. צריך להוסיף כאן "ים".
  11. מ"למערבו של עולם... ארץ ישר' הוא" אינו מופיע בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181. ועיין א' טויטו בתרביץ ס"א:א' עמ' 95 שהעיר שיש במשפט זה סתירה לדברי רש"י שקדמו לו, ושברור שאין אלו דברי רש"י עצמו.
  12. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, פריס 155, פרמא די רוסי 181 מופיע כאן: "רעים – בגופם. וחטאים – בממונם." בדפוס ריגייו הוא חסר כמו בכ"י לייפציג.
  13. מלת "כתרגומו" אינה מופיעה בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, פרמא די רוסי 181.

×