⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים ל"א – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל.

(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.

(ג) ה' אֱלֹהֶיךָ הוּאעֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.

(ד) וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם.

(ה) וּנְתָנָם ה' לִפְנֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם כְּכׇל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם.

(ו) חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּיה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.

(ז) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כׇל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם.

(ח) וַה' הוּאהַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת.

(ט) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְאֶל כׇּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(י) וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץשֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.

(יא) בְּבוֹא כׇל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּאׇזְנֵיהֶם.

(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

(יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

(יד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(טו) וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל.

(טז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָהאַחֲרֵיאֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.

(יז) וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.

(יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כׇּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

(יט) וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(כ) כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָהאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי.

(כא) וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.

(כב) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(כג) וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ.

(כד) וַיְהִיכְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם.

(כה) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר.

(כו) לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.

(כז) כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עׇרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה' וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי.

(כח) הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

(כט) כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.

(ל) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאׇזְנֵי כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם.

רש"י כ"י לייפציג 1

 [1]{ב} לא אוכל עוד לצאת – יכול שתשש כחו, ת'ל' לא כהתה עינו ולא נס לחה {דברים ל"ד:ז'}, אלא מהו לא אוכל, איני רשאי שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע. וי"י, אמר אלי – זהו הפירוש מלא אוכל[2] לצאת ולבא, לפי שאמ' י"י אלי, וגומ'. אנכי היום – היום מלאו ימיי ושנותיי, ביום זה נולדתי ביום זה אמות.[3] [ד"א] לצא', ולבו' בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו מסורות החכמה.[4]

[5](ו) לא ירפך – לא יתן רפיון להיות נעזב ממנו.

 {ז} כי אתה תבא את העם הזה – כתרגומו, ארי את תיעול עם עמא הדין, משה אמ' לו ליהושע זקנים שבדור עמהם[6], הכל לפי דעתם ועצתם, אבל הק' אמ' לו כי אתה תביא את בני ישר' אל הארץ אשר נשבעתי להם {דברים ל"א:כ"ג}, תביא – על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדם, דַבַר אחד לדור, ואין שני דַבַרים לדור.

{ט}[7]

{י} מקץ שבע שנים – בשנה ראשנה של שמיטה בשמינית, למה קורא אותה שנת שמיטה שעדיין שביעית נוהגת בה, בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית.

{יא} תקרא את התורה הזאת – המלך היה קורא מתחילה[8] אלה הדברים כדאמרינן במסכת סוטה, על בימה של עץ היו עושין לו בעזרה.

{יב} אנשים – ללמוד. ונשים – לשמוע. והטף – למה באים כדי לתת שכר למביאיהם.

{יד} ואצונו – ואזרזנו.[9]

{טז} נכר הארץ – גויי הארץ.

{יז} והסתרתי פני מהם – כמי שאיני רואה בצרתם.

{כ} ונאצוני – והכעסוני, וכן כל לשון ניאוץ, לשון כעס.[10]

{יט} את השיר' – האזינו השמים {דברים ל"ב:א'}, עד וכפר אדמתו עמו {דברים ל"ב:מ"ג}.

 {כא} וענתה השירה הזאת לפניו לעד – שהתריתי בו בתוכה על כל מוצאות אותה. כי לא תשכח מפי זרעו – הרי זו אבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי.

{כג} ויצו את יהושע בן נון – מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפורש אל הארץ אשר נשבעתי להם.

{כו} לקוח – כמו זכור שמור הלוך. מצד ארון ברית י"י – נחלקו בו חכמי ישר' בבבא בתרא יש מהם אומ' דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח, ויש אומ' מצד הלוחו' היה מונח [ב]תוך ארון.

{כח} הקהילו אלי – ולא תקע אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנ' עשה לך חצוצרות {במדבר י':ב'} ולא השליט יהושע עליהם, ואף בחייו נגנזו ביום מותו[11] לקיים מה שנ' אין שלטון ביום המות {קהלת ח':ח'}. ואעידה בם את השמי' וגו' – ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה העדותי בכם, וגו' {דברים ל':י"ט}, לישר' (העיד) [אמר], אבל לשמים וארץ לא אמר עכשיו בא לומר האזינו השמים וגו' {דברים ל"ב:א'}.

{כט} כי [ידעתי] אחרי מותי כי השחת תשחיתון, וגומ' – והלא כל ימי יהושע לא השחיתו שנ' ויעבדו העם את י"י כל ימי יהושע {שופטים ב':ז'}, מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, וכל זמן שיהוש' חי, נראה למשה כאילו הוא חי.

חסלת אתם נצבים

הערות
  1. בכ"י מינכן 5 מופיע כאן: "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישר' – לפי שרצה לומר חזקו ואמצו ואל תערצו מפניהם דיבר לכולן ביחד שנא' אל כל ישראל. אנכי היום – היום מלאו ימיי ושנותיי והיום אמות." הנוסח בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, פריס 154, פריס 155 דומה לכ"י לייפציג.
  2. קיצור הפסוק בהשמטת "עוד" שמופיעה בכ"י מינכן 5.
  3. עיין לעיל בהערה 1.
  4. מ"ד"א... החכמה" חסר בכ"י ברלין 1221, אך מופיע בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פריס 154, פריס 155.
  5. בכ"י מינכן 5 נוסף כאן: "חזקו ואמצו – חזקו בדברים, ואמצו בכח." פירוש זה לא מופיע בכ"י ליידן 1, ברלין 1221, פריס 154, פריס 155.
  6. מלת "עמהם" מופיעה גם בכ"י מינכן 5, ויימר 652, אך היא חסרה בכ"י ליידן 1, פריס 154, פריס 155.
  7. בכ"י פריס 158 נוסף כאן: "ויכתוב משה וגו', ויתנה – כשנגמרה כלה, כתבה ונתנה לבני שבטו." המשפט חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156.
  8. "מתחילת" או "מתחלת" בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, פריס 155.
  9. בדפוס ריגייו נוסף כאן: "לשון זירוז הוא, כמו צו את אהרן", אך הוא אינו מופיע בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, פריס 156, פריס 158, פריס 159, דפוס רומא.
  10. ד"ה "ונאצוני" מופיע במקומות שונים בעדי נוסח השונים. הוא קודם לד"ה "את השירה" גם בכ"י פריס 154, פריס 158, פריס 159, דפוס רומא. הוא מופיע לפני ד"ה "והסתרתי" בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 652, פריס 155. הוא חסר לגמרי בכ"י ברלין 1221.
  11. המלים "ביום מותו" חסרות בכ"י מינכן 5. בכ"י ליידן 1, ויימר 652: "יום מותו". בכ"י ברלין 1221: "לפני מותו". בכ"י פריס 154: "קודם יום מותו".


×