{א} אחר הדברים האל' – לפי שהרגילה אותה ארור' את הצדיק בפי כולם לדבר בו, הביא להם הק'ב'ה' את סורחנן של אילו שיפנו אליהם ולא אליו. ועוד שתבא הרווחה לצדיק על ידיהם.ת', ולפי פשוטו שאנו אומרי' אחר[1] סמוך והוא ישב שם י'ב' שנה[2] יש לפרש הדברי' האלה השנים האלה של בית כלאו בתוכן ותכף להן חטאו. דע' ת'ר'ש'[3].
חטאו – זה נמצא זבוב בפיילי פושרין שלו וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו.
אופה – את הפת של מלך, אין לשון אפייה אלא בפת, ובלע"ז פישטרייר.פֵישְטֵר כתב ונקד רבינ' שמ'.
{ד} ויפקד שר הטבחים את יוסף – להיות אתם.
ויהיו ימים במשמר – שנים עשר חדש.
{ה} ויחלמו חלום שניהם – ויחלמו שניהם חלום, [זהו] (ו)פשוטו ומדרשו כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם חלומו ואת פתרון חלום חברו, וזהו שנ' וירא שר האופים כי טוב פתר {בראשית מ':ט"ז}.
איש כפתרון חלו' – כל אחד חלם חלום הדומה[4] לפתרון העתיד לבא (א)[ע]ליהם.
{ו} זעפים – עֲצֵבִים כמו סר וזעף {מלכים א כ':מ"ג}, זעף י"י אשא {מיכה ז':ט'}.
{י} שריגים – [זמורות] ארוכים שקו' וְויאַיְין.
והיא כפורחת – דומה כפורחת,על זה מצ' העברת קולמוס ומוגה פיר' זה שבפנים.[5] ודמית[6] לי בחלומי כאילו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה ועשו סמדר, אשפניר בלע"ז, ואחר כך הבשילו, והיא כִדאַפְרַחַת אפיקת לבלבין, עד כאן תרגום של פורחת. נץ גדול מפרח, כדכת' ובוסר גומל יהיה נצה {ישעיהו י"ח:ה'}, וכת' ויוצא פרח, והדר ויצץ ציץ {במדבר י"ז:כ"ג}.
{יא} ואשחט – כתרגו' ועצרית, והרבה יש בלשון משנה.
{יב} שלשת ימים הם – סימן הם לך לשלשת ימים, יש מדר' אגדה הרבה.
{יג} ישא פרעה את ראשך – ל' חשבון, כשיפקד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עמהם.
כנך – בסיס שלך ומושבך.
{יד} כי אם זכרתני – מאחר שייטיב [לך] כפתרוני.
ועשית נא עמי חסד – אין נא אלא ל' בקשה.אם זכרתני – הרי אתה עושה עמי חסד.[7] על זה הפי' ש' מצ' הע' קול' והר' מוגה.[8]
{טז} סלי חרי – כמו חריות של דקל, לשון משנה הוא,[9] סלים של נצרים, קלופים עשויים חורים חורים, ובמקומינו יש הרבה ודרך מוכרי פת כיסנין שקורין אובלידש, לתתן באותן סלים.
{כ} יום הלדת את פרעה – יום לידתו, וקורי' לו יום גינוסיא, ול' הלדת לפי שאין הוולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מיילדת את האשה ועל כן נקרית[10] היא נקראת מיילדת וכן ומולדותיך, ביום[11] הלדת אותך {יחזקאל ט"ז:ד'}, וכן אחרי הכבס את הנגע {ויקרא י"ג:נ"ה}, שכיבוסו על ידי אחרים.
וישא את ראש וגו' – מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה את המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אילו בתוכם, כמו שאו את ראש {במדבר א':ב'}, כמו מניין.
{כג} ולא זכר שר המשק' – בו ביום.
וישכחהו – לאחר כן, מפני שתלה בו יוסף לזוכרו, הוזקק להיות אסור עד שתי שנים, שנ' אשרי הגבר אשר שַם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים {תהלים מ':ה'}, לא בטח על מצרים הקרואים רהב {ישעיהו ל':ז'}.