{א} נתתיך אלקים לפרעה – שופט ורוד' לרדותו במכות ויסורין.
יהיה נביאך – כתרגומו מתרגמנך, וכן כל לש' נבוא' אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והיא מגיזרת ניב שפתים {ישעיהו נ"ז:י"ט}, ינוב חכמה {משלי י':ל"א}, ויכל מהתנבאות {שמואל א' י':י"ג} דשמואל, בלע"ז קורין לו פריקייר.
{ב} אתה תדבר – פעם אחת כל[1] שליחות ושליחות, לפי[2] ששמעת מפי ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה.
{ג} ואני אקשה – מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו אתם גבורותיי וכן מידתו של הק' מביא פורענות על האומות כדי שישמעו ישר' ויראו, שנ' הכיתי גוים נשמו פנותם {צפניה ג':ו'}[3] אמרתי אך תראי אותי תקחי מוסר {צפניה ג':ז'}, וא'ע'פ' כן בחמש מכות ראשונות לא נאמר ויחזק י"י את לב פרעה אלא ויחזק לב פרעה.
{ה} את ידי – ידי ממש להכות בהם.
{ט} מופת – אות להודיע שיש צורך במי ששולח אתכם.
לתנין – נחש.
{יא} בלהטיהם – בלחשיהוןכך כתב רבנו שמעיה מידו[4] ואין לו דמיון במקר', ויש לדמות לו להט החרב המתהפכת {בראשית ג':כ"ד}, דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש.
{יב} ויבל' מטה אהרן – מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולם.
{יד} כבד – תרגומו יקיר ולא אתיקר מפני שהוא שם דבר כמו כי כבד ממך הדבר {שמות י"ח:י"ח}.
{טו} הנה יצא המימה – לנקביו, שהיה עוש' את עצמו אלוקי' ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו.
{טז} עד כה – עד הנה. ומדרשו עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה בכה אמר י"י כחצות הלי' וגו' {שמות י"א:ד'}.
{יז} ונהפכו לדם – לפי שאין גשמי' יורדים למצרים ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרי' עובדים לנילוס לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם.
{יח} ונלאו מצרים – לבקש רפואה למי היאר שיהו ראויין לשתות.
{יט} אמר אל אהרן – לפי שהגין היאר על משה כשנשלך לתוכו לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן.
נהרתם – הם הנהרות המושכין כעין נהרות שלנו.
יארים – הם נגרים ובריכות העשוים בידי אדם משפת הנהרות לשדות, ונילוס מימיו מתברכים ועולה היאורים ומשקה השדות.
אגמיהם – קבוצת מים שאינן נובעין ואין מושכין אלא עומדין במקום אחד וקורין להן אֵשְטַנְקות.ועל כל מקוה – בור שיח ומערה. ת'ר'ש'.
בכל ארץ מצרים – אף במרחצא' ואמבטאות שבבתים.
ובעצ' ובאבנים – מים שבכלי עץ וכלי אבנים.
{כב} בלטיהם – לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי, רבותינו אמרו בלטיהם – מעל'[5] שדים, בלהטיהם – מעשה כשפים.
ויחזק לב פרעה – לומ' על ידי מכשפות אתם עושים כן, תבן אתם מכניסין לעפריים, עיר שכולה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים.
{כג} גם לזאת – למופת המטה שנהפך לתנין ולא לזה של דם.
{כה} וימלא – מניין שבעת ימים שלא שב היאר לקדמתו שהיתה המכה משמשת רביע החדש ושלשת החלקים היה מעיד ומתרה בו.
{כז} ואם מאן אתה – ואם סרבן אתה, ואין[6] מאן כמו ממאן מסרב, אלא כינוי האדם על שם המפעל כמו שָלֵיו {איוב ט"ז:י"ב}, שָקֵט {ירמיהו מ"ח:י"א}, סר וזַעֵף {מלכים א כ':מ"ג}.
נוגף את כל גבולך – מכה וכן כל לשון מגפה, אינו ל' מיתה אלא ל' מכה, וכן ונגפו אשה הרה {שמות כ"א:כ"ב}, אינו מיתה, וכן בטרם יתנגפו רגליכם {ירמיהו י"ג:ט"ז}, פן תגף באבן רגליך {תהילים צ"א:י"ב}. ולאבן נגף {ישעיהו ח':י"ד}.
{כח} ועלו – מן היאר.
בביתך – ואחר כך בבית עבדיך, הוא התחיל בעצה תחילה ויאמר אל עמו, וגו' {שמות א':ט'}, ממנו התחילה המכה.
{כט} ובכה ובעמך – בתוך מעיהם נכנסים ומקרקרים.