{א} עשה – כינס, כמו ויעש חיל ויך את עמלק {שמואל א' י"ד:מ"ח}.
{ג} שוב אל ארץ אבותיך – ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחובר לטמא אי איפשי להשרות שכינתי עליך.
{ד} ויקרא לרחל – תחילה ואחר כך ללאה שהיא היתה עיקר הבית שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן ואף בניה של לאה מודים בדבר, שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומ' כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן וגו' {רות ד':י"א}, הקדימו רחל ללאה.
{ז} עשרת מנים – אין מנים פחות מעשרה.
מנים – לשון סכום כלל חשבון והן עשריות, למדנו שהחליף תנאו ק' פעמים.
{י} והנה העתודים – א'ע'פ' שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן, דוגמתן היו מלאכי השרת מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר המסור ביד יעקב.
וברדים – כתרגומו פציחין, פיישיד, חוט של לבן מקיף את גופו סביב חברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן, ואין לי להביא לו עד מן המקרא.
{יג} הא' בית א' – [1]כמו כי אתם באים אל הארץ כנען {במדבר ל"ד:ב'}.
משחת שם – לשון ריבוי וגדולה כנמשח למלכות, כך ויצק שמן על ראשה {בראשית כ"ח:י"ח} להיות משוחה למזבח.
אשר נדרת לי – וצריך אתה לשלמו, שאמרת יהיה בית אלהים {בראשית כ"ח:כ"ב}, שתקריב שם קרבנות.
{יד} העוד לנו חלק וגומ' – למה נעכב על ידך מלשוב כלום אנו מייחלות לירש מנכסי אבינו בין הזכרים.
{טו} הלוא נכריות נחש' – אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נישואין נהג עמנו כנכריות. כי מכרנו [שעבדת אותו י'ד' שנה ונתנו][2] לך בשכר פעולה.
את כספנו – שעיכב דמי שכר פעולתך.
{טז} כי כל העושר – [כי משמש בלשון אלא][3] כלומ' משל אבינו אין לנו כלום אלא מה שהציל הק' מאבינו שלנו הוא.
הציל – לשון הפרשה, וכן כל הצלה שבמקרא לשו' הפרשה, שמפרישו מן הרעה ומן האויב.
{יז} את בניו ואת נשיו – הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים, שנ' ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגומ' {בראשית ל"ו:ו'}.
{יח} מקנה קניינו – מה שקנה מצאנו, עבדים ושפחות וגמלים וחמורים.
{יט} לגזז את צאנו – שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב.
ותגנוב – להפריש את אביה מע'ז' נתכוונה.[4]
{כב} ביום השלישי – שהרי דרך שלשה ימים היה ביניהם.
{כג} אחיו – קרוביו.
דרך שבעת ימים – כל אותן שלשת ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו, נמצא רחוק מלבן ו' ימים, ובשביעי השיגו לבן, למדנו כל מה שהלך יעקב לז' ימים הלך לבן ביום אחד, שאינו אומ' כאן וירדף אחריו שבעת ימים, אלא דרך שבעת ימים ביום אחד רדפו מהלך שבעת ימים.[5]
{כד} מטוב עד[6] רע – (למדנו) כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים.
{כו} כשבויות חרב – כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב.
{כז} ותגנוב אותי – גנבת את דעתי.
{כט} יש לאל ידי – יש לחיל ולכח ידי לעשות עמכם רע, וכל אל שהוא קודש על שם ע[ו]זו ורב אונים הוא.
{ל} (נכסף) נכספת[7] – חמדת והרבה יש במקרא נכספה וגם כלתה נפשי {תהלים פ"ד:ג'}, למעשה ידיך תכסף {איוב י"ד:ט"ו}.
{לא} כי יראתי וגומ' – השיבו על ראשון ראשון, שאמ' לו ותנהג את בנותי וגומ' {בראשית ל"א:כ"ו}.
{לב} לא יחיה – ומאותה קללה מתה רחל בדרך.
מה עמדי – משלך.
{לג} באהל יעקב – הוא אהל רחל שהיה יעקב תדיר אצלה וכן הוא או' בני רחל אשת יעקב {בראשית מ"ו:י"ט}, ובכולן לא נאמ' אשת יעקב.
ויבא באהל רחל – כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחיפש באהל האמהות וכל כך למה שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית.
{לד} בכר הגמל – [8]כתרגומו בעביטא דגמלא, והיא מרדעת שעשויה כמין כר, ובעירובין שנינו והקיפוה בעביטין {בבלי עירובין ט"ו:-ט"ז.} והן עביטי הגמלים בשטיל בלעז.
{לו} דלקת – רדפת, כמו על ההרים דלקונו {איכה ד':י"ט} מדלק אחרי פלשתים {שמואל א' י"ז:נ"ג}.
{לז} ויוכיחו – יבררו עם מי הדין, אפרוביר בלעז.
{לח} לא שכלו – לא הפילו עוברן, כמו רחם משכיל {הושע ט':י"ד} תפלט פרתו ולא תשכל {איוב כ"א:י'}.
ואילי – מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל, שאם לא כן מה שבחו אילים לא אכל הכבשים אכל, אם כן גזלן הוא.
{לט} טרפה – על ידי ארי או זאב.
אנכי אחטנה – לשון אל השערה ולא יחטיא {שופטים כ':ט"ז}, אני ובני שלמה חטאים {מלכים א' א':כ"א} חסירים אנכי אחסרנה, אם חסרה חסרה לי שמידי תבקשנה.[9]
גנובתי יום [וגנובתי לילה – גנובת יום וגנובת לילה הכל שילמתי.
גנובתי][10] – כמו רבתי עם, רבתי בגוים, שרתי במדינו' {איכה א':א'}, מלאתי משפט {ישעיהו א':כ"א} אוהבתי לדוש {הושע י':י"א}.
{מ} אכלני חרב – לשון אש אכלה {דברים ד':כ"ד}.
קרח[11] – כמו משליך קרחו {תהלים קמ"ז:י"ז}, גלידא.[12]
שנתי – לשון שינה.
{מא} ותחליף[13] את משכורתי – הייתה משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא לעקדים לברדים.
{מב} ופחד יצחק – לא רצה לומ' אלהי יצחק שאין הק'ב'ה' מייחד שמו, על הצדיקים בחייהם, וא'ע'פ' שאמ' לו בצאתו מבאר שבע, אני[14] אלהי אב'[15] אלהי[16] יצחק {בראשית כ"ח:י"ג}, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומ'.
ויוכח אמש – לשו' תוכחה ולא לשון הוכחה.
{מג} מה אעשה לאלה – איך תעלה לבי להרע להן.
{מד} והיה לעד – הק'.
{מו} לאחיו – הם בניו, שהיו לו אחים נגשים לצרה ולמלחמה עליו.
{מז} יגר – תרגום של גל.
גלעֵד – גלעַד.
{מט} והמצפה אשר אמר וגו' – והמצפה אשר בהר הגלעד, כמו שכת' ויעבר את מצפה גלעד {שופטים י"א:כ"ט}, למה נקראת מצפה אשר אמר כל אחד מהם לחברו, יצף י"י ביני ובינך אם תעבר את הברית.
כי נסתר – ולא נראה איש את רעהו.
{נ} בנתי בנתי – שני פעמים שאף בלהה וזלפה בנותיו היו מפילגש.[17]
{נא} יריתי – כמו ירה בים {שמות ט"ו:ד'}, כזה שהוא יורה חנית.[18]
{נב} אם אני – הרי אם משמש בלש' אשר, כמו עד אם דברתי דברי {בראשית כ"ד:ל"ג}.
לרעה – אי אתה עובר, אבל אתה עובר בפרקמטיא.
{נג} אלהי אברהם – קודש.
אלהי[19] נחור – חול.
אלהי אביהם – חול.
{נד} ויזבח יעקב זבח – שחט בהמות למשתה.
לאחיו – לאוהביו שעם לבן.
לאכל לחם – כל דבר מאכל קרוי לחם, כמו עבד לחם רב {דניאל ה':א'}, (נשב) נשחיתה עץ בלחמו {ירמיהו י"א:י"ט}.