{א} וי"י פקד – סמך פרש' זו לכאן, ללמד שכל המבקש רחמים על חברו, והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה שנ' ויתפלל וגו' {בראשית כ':י"ז}.
וי"י פקד – שפקד כבר קודם שרפא את אבימלך.
פקד – בהריון.
כאשר דבר – בלידה. ומה היא אמירה, והיכן הוא דיבור, אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך {בראשית י"ז:י"ט} דבור היה דבר י"י אל אברהם[1] {בראשית ט"ו:א'} בברית בין הבתרים, שם נאמ' לא יירשך זה וגומ' {בראשית ט"ו:ד'} והביא היורש מן שרה.
ויעש[2] לשרה כאשר דבר – לאברה'.[3]
{ב} למועד אשר דבר אותו – דמליל יתיה. את המועד דבר וקבע כשאמ' לו למועד אשוב אליך {בראשית י"ח:י"ד}, סרט לו סירטא בכותל, אמ' לו כשתגיע חמה לסירטא זו בשנה האחרת תלד.
{ו} יצחק לי – ישמח עלי, ואגדה הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו[4] ורב שחוק בעולם.
{ז} מי מלל – לשון שבח וחשיבות ראו מי הוא ומה הוא גדול שומר אבטחה ומבטיח ועושה.
מלל – שינה הכת' ולא אמ' דבר גימטריא שלו מאה, לסוף ק' לאברהם.
הניקה שרה בנים[5] – בנים,[6] ביום המשתה, הביאו שרות בניהן עמן שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק והניקה אותם.
{ח} ויגמל – לכ"ד חודש.
משתה גדול – שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך.
{ט} מצחק – לשון ע"ז שנ' ויקומו לצחק {שמות ל"ב:ו'}, לשון רציח', יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו {שמואל ב ב':י"ד}, לשון גילוי עריות כמו לשחק[7] בי {בראשית ל"ט:י"ז}. [8]מריב עם יצחק על הירושה ואומ' אני בכור ונוטל פי שנים, ויוצאין לשדה נטל קשתו ויורה בו חצים כמדתמר כמתלהלה היורה זיקים[9] ונאמ' שם הלא מצחק אני {משלי כו:י"ח-י"ט}.
{י}עם בני עם יצחק – מכיון שהוא בני אפילו אינו הגון כיצחק או הגון כיצחק אפילו אינו בני קל וחומר ששתיהן בו.
{יא} על אודות בנו – שיצא לתרבות רעה, ופשוטו על שאומרת לו לשלחו.
{יב} שמ' בקולה – למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות.
{יד} לחם וחמת מים – ולא כסף וזהב, לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה.
ואת הילד – אף הילד שם על שכמה שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו.[10]
{טו} ויכלו המים – דרך חולים לשתות הרבה.
{טז} מנגד – מרחו'.
כמטחוי קשת – כשתי טיחות, והוא לש' ירית חץ בלשון משנה שהטיח באשתו, על שם שהזרע יורה כחץ, ואם תאמ' היה לו לכתוב כמטחי קשת, משפט הו"ו ליכנס לכאן כמו בחגוי הסלע {שיר השירים ב':י"ד} מגזרת והיתה אדמת יהודה למצרי' לחגה {ישעיהו י"ט:י"ז},[11] וכמו קצוי ארץ {ישעיהו כ"ו:ט"ו}, מגזרת קצה.
מנגד – כיון שקרב למות הוסיפה להתרחק.
{יז} את קול הנער – מכאן שתפילת החולה מתקבלת מתפילת אחרים עליו.
באשר הוא שם – לפי מעשים שהוא עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שעתיד לעשות לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגין ואומ' מי שעתיד להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר והוא משיבם עכשיו מהו צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמ' להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם, והיכן המית את ישר' בצמא כשהגלם נבוכדנאצר שנ' משא בערב וגומ' לקראת צמא התיו מים וג' {ישעיהו כ"א:י"ג-י"ד} כשהיו מוליכין אותן אצל ארץ ערביים היו ישר' אומ' לשבאים בבקשה מכם הוליכונו אצל בני דודינו ישמע' וירחמו עלינו שנ' ארחות דדנים {ישעיהו כ"א:י"ג}, ואילו יוצאים לקראתם ומביאין להם בשר מליח ונודות נפוחים, כסבורים ישר' שהן מלאים מים כשמכניסו לתוך פיו ופותחו הרוח נכנסת בגופו והוא מת.
{כ} רבה קשת – יורה חצים בקשת.
קַשָת – על שם האומנות, כמו חמר, גמל צייד, לפיכך השין מדגשת היה יושב במדבר ומלסטס את העוברים הוא שנ' ידו בכל וגומ' {בראשית ט"ז:י"ב}.
{כא} מארץ מצרים – ממקום גדוליה שנ' ולה שפחה מצרית[12] {בראשית ט"ז:א'}.
[13]{כב} אלקים עמך – לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום, ועם המלכים נלחם ונפלו בידו ונפקדה אשתו לזקוניו.
{כג} ולניני ולנכדי – עד כאן רחמי האב על הבן.
כחסד אשר עשיתי עמך – שאמרתי לך הנה ארצי לפניך {בראשית כ':ט"ו}.
{כה} והוכיח אברהם את אבימלך וגו' – נתווכח עמו כל[14] כך.
{ל} בעבור תהיה לי – זאת.
לעדה – לשון עדות של נקבה כמו ועדה המצבה {בראשית לא נב}.
כי חפרתי הבאר – מריבין היו עליה רועי אבימלך ואומרי' אנחנו חפרנוה אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו היא ועלו לקראת אברהם.
{לג} ויטע אשל – רב ושמואל חד אמ' פרדס להביא ממנו מיני פירות לאורחים בסעודה, וחד אמ' פונדוק לאכסניא ובו כל מיני מאכל. ומצינו לשון נטיעה באהלים שנ' ויטע אהלי אפדנו {דניאל י"א:מ"ה}.
ויקרא שם – על ידי אותו אשל היקרה שמו של הק' אלוק עולם, לאחר שאוכלים ושותים אומ' להם ברכו למי שאכלתם משלו,[15] סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמ' והיה העולם אכלתם.
{לד} ימים רבים – מרובים על של חברון, בחברון עשה עשרים וחמש שני', וכאן עשרים ושש שהרי בן ע"ה שנה היה בצאתו מחרן, ואותה שנה ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון {בראשית י"ג:י"ח} שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם שבכל מקומותיו היה כאורח חונה ונוסע ויעבר אברם בארץ {בראשית י"ב:ו'}, ויעתק משם ההרה {בראשית י"ב:ח'}, ויהי רעב וירד מצרימה[16] {בראשית י"ב:י'}, עשה שם שלשה חדשים, שהרי שילחו פרעה מיד וילך למסעיו כול' עד ויבא וישב באלוני ממרא {בראשית י"ג:י"ח} שם ישב עד שנהפכה סדום, מיד ויסע משם אברהם {בראשית כ':א'} מפני בושה של לוט ובא לארץ פלשתים ואותה שנה בן צ"ט שנה היה שהרי ליום שלישי למילתו באו אצלו המלאכים, הרי כ"ה שנה, וכאן כת' ימים רבים מרובים על הראשונים, ולא בא הכת' לסתום אלא לפרש ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם עכשיו שלא פירש כמה היו מרובים על כורחך אין יתירים יותר משנה הרי כ"ו שנים לסוף עשרים ושש, יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה היתה לפני עקידת יצחק שתים עשרה שנה, בסדר עולם {סדר עולם רבה א'}.