{א} ראיתי צדיק – ולא נאמר צדיק, תמים, מיכן שאומרין מקצת שבחו שלאדם בפניו וכולו שלא בפניו.
{ב} הטהורה – העתידה להיות טהורה לישר' למדנו שלמד נח תורה.
שבע' שבעה – כדי שיקריב בהם קרבנות בצאתו.
{ג} גם מעוף וגומ' – בטהורים דבר הכת', ולמד סתום מן המפורש.
{ד} כי לימים עוד שבעה – אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדי' שחס הק' על כבודו ועיכב את הפורענות, צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לנח.
כי לימים עוד – מהו עוד, זמן אחר זמן זה נוסף על מאה ועשרים שנה.
ארבעים [יום] – כנגד יצירת הוולד שקילקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים.
{ה} וי[עש](בא) נח – זה ביאתו לתיבה.
{ז} נח ובניו וגו' – האנשים לבד והנשים לבד, לפי שנאסרו בתשמיש המיטה, מפני שהעולם שרוי בצער.
מפני מי המבו' – אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא מבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.
{ט} באו אל נח – מאיליהם.
שנים שנים – כולם הושוו במניין זה מן הפחות היו שנים.
{יא} בחדש השני – ר' אליע' אומ' זה מרחשוון, ור' יהושע אומ' זה אייר.
נבקעו – להוציא מימיהם.
תהום רבה – מדה כנגד מדה, הם חטאו ברבת רעת האדם {בראשית ו':ה'}, ולקו בתהום רבה.
{יב} ויהי הגשם, וגו' – ולהלן הוא אומ' ויהי המבול {בראשית ז':י"ז}, אלא כשהורידן הורידן ברחמים, שאם יחזרו, יהיו גשמי ברכה, כשלא חזרו היו למבול.
ארבעים יום וגו' – אין יום ראשון מן המניין, לפי שאין לילו עמו, שהרי כתוב ביום הזה נבקעו [כל] מעיינות תהום [(כל)], נמצאו ארבעים יום כלים בעשרים ושמנה בכסליו, לר' אליעזר שחדשים נמנין כסידרן אחד מלא ואחד חסר הרי י'ב' ממרחשוון וכ'ח' מכסליו.
{יג} בעצם היום הזה – לימדך, הכתו' שהיו בני דורו אומ' אילו אנו רואין אותו נכנס לתיבה א{נ}ו שוברין אותה והורגין אותו אמ' ה'קב'ה אני מכניסו לעיני כולם ונראה דבר מי יקום.
{יד} צפור כל כנף – דבוק הוא, צפור של כל מין כנף, לרבות חגבים.
וכנף זה לשון נוצ{ה} הוא כמו ושסע אותו בכנפיו {ויקרא א':י"ז}, שאינו נוטל נוצתו הימנו, אף כאן ציפור של כל מין (כנף) מראית נוצה.[1]
{טז} ויסגר[2] בעדו – הגין עליו שלא ישברוה, הקיף את התיבה דובים ואריות
[3]והיו הורגין בהם, ופשוטו של מקרא סגר כנגדו מן המים, וכן כל בעד שבמקרא לשון כנגד הוא, בעד כל רחם {בראשית כ':י"ח}, בעדך ובעד בניך {מלכים ב ד':ד'}, עור בעד עור {איוב ב':ד'}, מגן בעדי {תהלים ג':ד'}, התפלל בעד עבדיך {שמואל א י"ב:י"ט} – כנגד עבדיך.
{יז} ותרם מעל הארץ – ששוקעת במים אחת עשרה אמה כספינה טעונה שמשוקעת מקצתה במים, ומקראות שלפניו יוכיחו.
{יח} ויגברו – מאיליהן.
{כ} חמש עשרה אמה מלמעלה – למעלה של גובה כל ההרים, לאחר שהושוו המים לראשי ההרים.
{כב} נשמת רוח חיים – נשמה של רוח חיים, אליינא דבונט דביאה.[4]
אשר בחרבה – ולא דגים שבים.
{כג} וימח – לשון ויפעל, ואינו לשון ויפעל, והוא מגזרת ויפן ויבן, כל תיבה שסופה ה'י' כמו פנה בנה מחה קנה, כשהוא נותן וי"ו יו"ד בראשו נקוד בחירק תחת היוד.
אך נח – לבד נח, זהו פשוטו, ומדרש אגדה, גונח וכוחה[5] דם מטורח הבהמות והחיות, ויש אומ' שאיחר מזונות לארי והכישו, ועליו נאמ' הן צדיק בארץ ישולם {משלי י"א:ל"א}.
דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בשלשים ושתים מידות איתה,[6] אך נח – מה תלמוד[7] מלמד שכוחה[8] דם היה נח מפני הצינה, כך מצ' מכי"ר[9].