{א} שני – [1][ה]שלישי בא לבשר שרה, כיון שעשה שליחותו נסתלק לו.
המלאכים – ולהלן קראן אנשים, כשהיתה שכינה עמהן קראן אנשים. ד"א אצל אברהם שכחו גדול והיו מלאכים תדירין אצלו כאנשים קראן אנשים, אצל לוט קראן מלאכים.
בערב – וכי כל כך שהו מלאכים מחברון לסדום, אלא מלאכים[2] רחמים היו וממתינין שמא יוכל אברהם ללמד סניגוריא עליהם.
יושב – ישב כת', אותו היום מינוהו שופט על השופטים.
וירא לוט וגו' – מבית אברהם למד לחזר על האורחים.
{ב} הנה נא אדני – הנה נא אתם אדוני' לי אחרי שעברתם עלי. ד'א' הנ' נא צריכים אתם לתת לב על הרשעים הללו שלא יכירו בכם. וזוהי' עצה נכונה.
סורו נא וגומ' – עקמו את הדרך אל ביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נאמר סורו ברא' רבא {נ':ד'}.[3]
ויאמרו לא – לאברהם אמרו כן תעשה {בראשית י"ח:ה'}, מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול.
כי ברחוב נלין – [הרי] כי משמש בלשו' אלא שאמרו לא נסור אל ביתיך אלא ברחובה של עיר נלין.
{ג} ויסורו אליו – עיקמו את הדרך לצד ביתו.
ומצות אפה – פסח היה.
{ד} טרם ישכבו(ן) ואנשי העיר – [4]היו בפיהם של מלאכים שהיו שואלין ללוט מה טיבן ומעשיהם והוא אומ' להם שרובם רשעים. עודם מדבר' בהם ואנשי סדום נסבו וגו'.[5]
כל הע' מקצה – מקצה העיר עד הקצה, שאין אחד מוחה בידם, שאפילו צדיק אחד אין בהם.
{ה} ונדעה אתם – במשכב זכר כמו אשר לא ידעו איש {בראשית י"ט:ח'}.
{ח} האל – כמו האלה.
כי על כן וגו' – כי הטובה הזאת תעשו לכבודי על אשר באו בצל קורתי. בטלל שריתי, תרגום של קורה שריתא.
{ט} ויאמרו גש הלאה – [6]כמו התרחק מכאן וסור מעלינו, כל הלאה שבמקרא לשון הפרדה להלן, כמו זרה הלאה {במדבר י"ז:ב'}, ואל תתמה על לשון גישה האמור כאן שכן דרך מקראות לדבר כמו האומרים קרב אליך.[7] ועל שאתה מליץ על האורחים איך מלאך לבך.[8]
האחד בא לגור – אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור וישפט שפוט נעשית מוכיח אותנו.
דלת[9] – היא הסובבת לנעול ולפתוח.
{יא} פתח – הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין.
בסנוי' – מכת עורון.
מקטן ועד גדול – הקטנים התחילו בעבירה תחילה, שנ' מנער ועד זקן {בראשית י"ט:ד'}, לפיכך התחילה הפורענות מהם.
{יב} עוד מי לך פה – פשוטו של מקרא, מי משלך עוד בעיר הזאת, חוץ מאשתך ובנותיך שבבית.
חתן בניך[10] ובנותי' – אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום.
ובניך – בני בנות' הנשואות. ומדרש אגדה עוד מאחר שעושין נבלה זו מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, קרי ביה מי לך פה.
{יד} חתניו – שתי בנות נשואות היו לו בעיר.
לוקחי בנותיו – שאותן שבבית ארוסות להן.
{טו} ויאיצו – ודחיקו. מיהרוהו.
הנמצאות – המזומנות לך בבית להצילם. ומדרשי אגדה יש וזה יישובו של מקרא.
תספה – תהיה כלה. עד תום כל הדור {דברים ב':י"ד} מתרגמינן עד דסף.
{טז} ויתמהמה – כדי להציל את ממונו.
ויחזיקו האנשים – אחד מהם היה שליח להצילו, וחברו להפוך את סדום, לכך נאמ' ויאמר המלט {בראשית י"ט:י"ז} ולא נאמ' ויאמרו.
{יז} המלט על נפשך – דייך להציל נפשות, אל תחוס על הממון.
אל תבט אחריך – אתה הרשעת עמהם ובזכות אחרים אתה ניצול, אינך כדיי לראות בפורענותם ואתה ניצול.
בכל הככר – ככר הירדן.
ההרה המלט – אצל אברהם ברח. שהיה יושב בהר ויעתק משם ההרה {בראשית י"ב:ח'}. ואף עכשיו היה יושב שם שנ' {בראשית י"ג:ג'} עד המקום אשר היה שם אהלו. וא'ע'פ' שכת' ויאהל אברהם וגו' {בראשית י"ג:י"ח}, אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון.
המלט – לשון המלטה,[11] וכן כל מליטה שבמקר' אשמוצייר בלעז, וכן והמליטה זכר {ישעיה ס"ו:ז'} שנשמט העובר מן הרחם, כציפור נמלטה {תהלים קכ"ד:ז'}, ולא יכלו מלט משא וג' {ישעיה מ"ו:ב'} להשמיט משא הרעי שבנקביהם.
{יח} אל נא אדני – רבותי' אמרו שזה שם קדש שנא' בו להחיות את נפשי, מי שיש בידו להמית ולהחיות, ותרגומו בבעו כען י"י.
אל נא – אל תאמרו אלי להמלט ההרה.
נא – לש' בקשה.
{יט} פן תדבקני וגומ' – כשהייתי אצל אנשי סדום היה הק' רואה מעשיי ומעשה [בני] עירי והייתי נראה צדיק [וכדיי להנצל], וכשאבא אצל צדיק אני כרשע, וכן אמרה צרפית לאליהו כי באת אלי להזכיר את עוני {מ"א י"ז:י"ח} עד שלא באת אצלי היה הק' רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה.
{כ} קרובה – ישיבתה קרובה, ולא נתמלאת סאתה עדיין, ומה היא קרבתה מדור הפלגה נתפלגו האנשים והתחילו להתיישב איש איש במקומו והיא היתה בשנת מות פלג, ומשם עד כאן נ'ב' שנה, פלג מת בשנת מ'ח' לאברהם, כיצד פלג חי אחרי הוליד[12] רעו ר'ט' שנים, מהם כלו ל'ב' כשנולד שרוג, ומשרוג עד שנולד נחור ל', הרי ס'ב' ומנחור עד שנולד תרח כ'ט' הרי צ'א', ומשם עד שנולד אברהם ע', הרי ק'ס'א', תן עליהם מ'ח' הרי ר'ט, אותה שנה שנת הפלגה, וכשנחרבה סדום היה אברהם בן צ'ט', הרי מדור הפלגה עד כאן נ'ב' שנה, וצוער איחרה ישיבתה שנה אחר ישיבת סדום וחברותיה, הוא שנ' אמלטה נא, נ'א' בגימטריא.
הלא מצער – עוונותיה מועטין ויכול אתה להניחה. ותחי נפשי בה, מדרשו, ופשו' הלא עיר קטנה היא, ואנשים בה מעט אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה.
{כא} גם לדבר הזה – לא דייך שתהא ניצול אלא אף כל העיר אציל בגללך.
הפכי – הפוך[13] אני, כמו עד באי {בראשית מ"ח:ה'} אחרי ראי {בראשית ט"ז:י"ג} מדי דברי בו {ירמיה ל"א:י"ט}.
{כב} כי לא אוכל לעשות – זה עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו {בראשית י"ט:י"ג} ותלו הדבר בעצמן, לא זזו משם עד שהוזקקו לומ' שאין הדבר ברשותן.
כי לא אוכל – לשון יחיד מכאן את' למד שהאחד הופך והאחד מציל את לוט שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד.
על כן קרא שם העיר צער – על שם והִוא מצער {בראשית י"ט:כ'}.
{כד} וי"י המטיר – כל מקום שנ' וי"י הוא ובית דינו.
המטיר על סדום – מעלות השחר, כמו שנ' וכמו השחר עלה {בראשית י"ט:ט"ו} שעה שלבנה עומדת ברקיע עם החמה, לפי שהיו עובדים מהן לחמה מהן ללבנה, אמ' הק' אם אפרע מהן ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אילו לבנה מושלת לא היינו חריבין כו'.[14]
[15]מאת ה' – לא כת' מאתו[16] דרך מקראות לדבר כן, נשי למך {בראשית ד':כ"ג} ולא אמ' נשיי, בדוד קחו עמכם[17] עבדי אדונכם {מ"א א':ל"ג} ולא אמ' את עבדיי, באחשורוש כתבו בשם המלך {אסתר ח':ח'} ולא אמ' בשמי, אף כאן אמ' מאת י"י ולא אמ' מאתו.
מאת י"י מן השמים – ה'ש'ה' {=הוא שאמר הכתוב} כי בם ידין עמים {איוב ל"ו:ל"א}, ייסורין מן השמים, לחם מן השמים הנני ממטיר[18] לחם {שמות ט"ז:ד'}.
{כה} ויהפך את הערים וגומ' – ארבעתן יושבות בסלע אחד, הפכן מלמעל' למטה שנ' בחלמיש שלח ידו וגו' {איוב כ"ח:ט'}.
{כו} ותבט אשתו מאחריו – של לוט.
ותהי נציב מלח – במלח חטאה, אמ' לה תן[19] מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הזה הרע אתה בא להנהיג במקום הזה.
{כח} קיטור – תימור של עשן טורק"א בלע"ז.
הכבשן – חפירה ששורפין בה את האבנים לסיד וכן כל כבשן שבתורה.
{כט} ויזכור {אלהים את אברהם – מה} היא זכירתו של אברהם על לוט נזכר {שהיה} לוט יודע ששרה אשתו של אברהם {ושמע} שאמ' במצרים אחותי היא {בראשית י"ב:י"ט} ולא גילה הדבר שהיה חס עליו לפיכך חס הק'ב'ה' עליו.
{ל} כי ירא לשבת בצוער – לפי שהיתה קרובה לסדום.
{לא} אבינו זקן – ואם לא עכשיו אימתי שמא ימות או יפסוק מלידה.
ואיש אין בארץ – סבורות היו שכל העולם כולו נחרב כדור המבול, ברא' רבא.[20]
{לג} ותשקין וגו' – יין נזדמן להם במערה להוציא מהן שתי אומות.
ותשכב את אביה – ובצעירה נא' ותשכ' עמו {בראשית י"ט:ל"ה} צעירה [לפי ש]לא פתחה בזנות אלא אחותה לימדתה חיסך עליה הכת' ולא פירש גנותה, בכירה שפתחה בזנות פירסמה הכת' במפורש.
ובקומה – של בכירה נקוד הרי הוא כאילו לא נכתב, לומ' שבקומה ידע וא'ע'פכן לא נשמר ליל שיני מלשתות.[21]
{לו} ותהרין – א'ע'פ' שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה, אילו שלטו בעצמן והוציאו ערותן ועברו כמביאה שנייה.[22]
כ'כת' רבנו שמעיה ושמעתי מפי מורי אבי שיחיה עדותן בדל"ת שהבתולים נקראו עדות, ת', מני מכיר הכותב.
{לז} מואב – לא היתה צנועה ופירשה שמאביה היה, אבל צעירה קראתו לשון נקייה וקיבלו שכר בימי משה, שנ' בבני עמון אל תתגר בם {דברים ב':י"ט} מלחמ' כלל, ובמואב לא הזהירו שלא ילחם בם אבל לצערם התיר לו.