{ב} פדנה – כמו לפדן.
ביתה בתואל – (כמו) לבית בתואל. כל תיבה שצריכה למד בתחילתה הטל לה הי' בסופה.
{ג} ואל שדי – מי שדיי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך.
{ד} את ברכת אברהם – ואעשך לגוי גדול {בראשית י"ב:ב'}, ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' {בראשית י"ז:ח'}, ממך יצא אותו זרע היורש את הארץ, לרשתך את ארץ מגוריך וגומ'.[1]
{ה} [2] אם יעק' ועשו – איני יודע מה בה זה ללמדנו. כ'כ רבנו שמעיה.
{ז} וישמע יעקב – מחובר לעניין שלמעלה, וירא עשו כי ברך וכי שלח אותו פדנה, וכי שמע יעק' אל אביו והלך פדנה ארם, וכי רעות בנו' כנען, והלך גם הוא אל ישמע'.
{ט} אחות נביות – ממשמע שנ' בת ישמע' יודע אני[3] שהיא [אחות] נביות אלא למדנו שמת ישמע', משייעדה לעשו קודם נישואין והישיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו פרק בן ס'ג' שהרי ישמע' היה בן ע'ד' כשנולד יעקב[4] ושנותיו ק'ל'ז' שנ' ואלה [שני] חיי ישמע' וגו' {בראשית כ"ה:י"ז}, נמצא יעקב כשמת ישמע', בן ס'ג' היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י'ד' שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא י'ד' שנה שנ' עבדתיך י'ד' שנה בשתי בנות ושש שנים בצאנך {בראשית ל"א:מ"א}, ושכר הצאן משנולד יוסף היה שנ' ויהי כאש' ילדה רחל וגו' {בראשית ל':כ"ה}, וכת' ויוסף בן ל' שנה כשמלך ומשם עד שירד יעק' למצרים ט' שנים ז' של שובע ושנתים של רעב, ויעקב אמ' לפרעה ימי שני מגורי ק'ל' {בראשית מ"ז:ט'}. צא וחשוב י'ד' שלפני לידת יוסף, ול' של יוסף וט' משמלך, עד שבא יעקב הרי נ'ג', וכשפרש מאביו היה בן ס'ג' הרי ק'י'ו', והוא אמר ק'ל' הא למדת שלאחר שקיבל הברכות נטמן[5] י'ד' שנה.[6]
על נשיו – הוסיף רשעה על רשעה שלא גירש את הראשונות.
חסלת ואלה
{י} ויצא יעקב מבאר שבע – על ידי שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק הלך עשו אל ישמע' הפסיק העניין בפרשתו של יעקב, וכת' וירא עשו כי ברך יע' {בראשית כ"ח:ו'} משגמר חוזר לעניין הראשון.
ויצא – לא היה צריך לכתוב אלא וילך (ו)יעקב חרנה למה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק עושה רוש' שבזמן שהצדיק בעיר היא הודה היא זיווה היא הדרה, יצא משם, פינה זיווה פינה הדרה, וכן ותצא מן המקום {רות א':ז'} האמור בנעמי ורות.
וילך חרנה – יצא ללכת לחרן.
{יא} ויפגע במקום – לא הזכיר הכתוב {באי}זה מקום אלא בַמקום הנזכר במקום אחר וזה הר המוריה, שנ' בו וירא[7] המקום מרחוק {בראשית כ"ב:ד'}.
ויפגע – [8]לשון תפלה כמו אל תפגע {בי} {ירמיהו ז':ט"ז} למדנו שתיקן תפילת ערבית. ושינה הכת' ולא כת' ויתפלל ללמדך שקפצה לו הארץ בפרק גיד הנשה {בבלי חולין צ"א:}.
כי בא השמש – היה לו לכתוב ויבא השמש וילן. כי בא השמש משמע ששקעה עליו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם.
וישם מראשותיו – עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות. התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומ' עלי יניח צדיק ראשו וכן זאת, עשאן הק' אבן אחת, וזהו שנ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו {בראשית כ"ח:י"ח}.
במקום ההוא – לשו' מיעוט, כאן שכב אבל י'ד' שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה.
{יב} [9]עולים תחילה ואחר כך יורדים, מלאכים שליווהו בארץ אין יוצאין בחוצה לארץ ועלו לרקיע וירדו מלאכי חוצה לארץ ללותו.
{יג} נצב עליו – לשמרו.
ואלהי יצחק – א'ע'פ' שלא מצינו במקרא שייחד הק' שמו על הצדיקים בחייהם לכתוב {אלהי} פלוני משום שנ' בקדושיו לא יאמין {איוב ט"ו:ט"ו} כאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו עיניו וכלוא בבית, והרי הוא כמת ויצר הרע פסק הימנו, תנחומ'.
שכב עליה – קיפל הק' כל ארץ ישר' תחתיו כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו.
{יד} ופרצת – וחזקת כמו וכן יפרץ {שמות א':י"ב}.
{טו} אנכי עמך – לפי שירא מעשו ומלבן.
עד אשר אם עשיתי – אם משמש בלשון כי. ומדר' אגד' אמ' לו אשר אש' שני פעמים כביכול דבר קשה אשריי ואשריך כשאעשה לך הדברים האלה.[10]
דברתי לך – לצרכך ועליך, מה שהבטחתי לאברהם על זרעו, לך הבטחתי ולא לעשו שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא לך זרע, אלא כי ביצחק ולא כל יצחק. וכן כל לי ולך ולהם ולו הסמוכין לדיבור {משמש}ין לשון על ומתורגמין על. וזה יורה שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן.
{טז} ואנכי לא ידעתי – שאם ידעתי לא ישנתי במקום קדוש זה.
{יז} כי אם בית אלהים – אמ' ר' אלע' בשם ר' יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע, ושיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומו של יהודה וירושלם בצפונו בגבול שבין יהודה ובנימן ובית אל היה בצפון של נחלת בנימן בגבול שבין בנימן ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלם, ושאמרו רבותינו[11] צדיק זה בא לבית מלוני,[12] ועוד אמרו יעקב קראו בית[13] וזו לוז היא ולא ירושלם, ומהיכן למדו לומר כן, אני אומ' שנעקר הר המוריה ובא לכאן וזו היא קפיצת הארץ האמו' בשחיטת חולין {בבלי חולין צ"א:} שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל וזהו ויפגע במקום.[14]
מה נורא – מה דחילו דאתרא הדין. דחילו שם דבר, כמו סוכלתנו וכסו למלבש.
וזה שער השמים – מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה. ומדרשו שבית המקדש שלמעלן מכוון כנגד שלמטן.
{כ} אם יהיה[15] עמדי וגומ' – אם ישמור לי אבטחות הללו שהבטיחני למעלה ואילו הן, להיות עמדי, כמו שאמ' הנה[16] אנכי עמך {בראשית כ"ח:ט"ו}.
ושמרני – ושמרתיך {בראשית כ"ח:ט"ו}.
ונתן לי לחם – כמו שאמ' כי לא אעזבך {בראשית כ"ח:ט"ו}, והמבקש לחם הוא נעזב שנ' לא[17] ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם {תהלים ל"ז:כ"ה}.
{כא} ושבתי בשלום – והשיבותיך אל האדמה {בראשית כ"ח:ט"ו}.
בשלום – שלם מן החטא, שלא אלמד דרכי לבן.
והיה י"י לי לאלהים – שיחול שמו עלי מתחילה ועד סוף שלא ימצא פסול בזרעו,[18] כמו שאמ' את אשר דברתי לך {בראשית כ"ח:ט"ו} ואבטחה זו הבטיח לאברהם להיות לך לאלהים, ולזרעך אחרי' {בראשית י"ז:ז'}.
{כב} והאבן הזאת – כך תפרש ו'ו זו, (את) אם תעשה לי את אלה ואף אני אעשה זאת.
האבן[19] הזאת וגומ' – כתרגומו, אהי פלח עלה קדם י"י וכן עשה בשובו מפדן ארם ונאמ' לו קום עלה בית אל {בראשית ל"ה:א'} מה נאמ' שם ויצב יעקב מצבה (וגומ') ויסך עליה נסך {בראשית ל"ה:י"ד}.