{א} מאה שנה ועשרים שנה, ושבע שנים – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך, שכל אחד נדרש לעצמו בת מאה כבת עשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאת,[1] שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי.
שני חיי שרה – כולן שוין לטובה.
{ב} בקרית ארבע – על שם ד' ענקים, אחימן ששי ותלמי ואביהם. ד"א על שם ד' זוגות שנקברו בה איש ואשתו אדם וחוה, אבר' ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.
ויבא אברהם – מבאר שבע.
לספד לשרה – ונסמכה מיתתה לעקידה שעל ידי בשורת עקידה שנזדמן בנה לשחיטה, וכמעט לא נשחט, פרחה רוחה ומתה.
{ד} גר ותוש' – מארץ אחרת אני ואין לי נחלו' בכאן, ת'.[2] גר ותושב אנכי עמכ' – גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם, ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אטלנה מן הדין, שאמ' לי הק' לזרעך אתן א' הא' הזא' {בראשית י"ב:ז'}.
אחזת קבר – אחז' קרקע לבית הקברות.
{ו} לא יכלה – [3]לשון לא תכלה[4] רחמיך {תהלים מ':י"ב}, ויכלא הגשם {בראשית ח':ב'}.
{ח} נפשכם – רצונכם.
ופגעו – ל' בקשה.[5]
{ט} המכפלה – בית ועליה על גביו, ד"א שכפולה בזוגות.
בכסף מלא – [6]כל שויה.[7]גם דוד כן אמ' לארנן[8] בכסף מלא תנהו לי {דברי הימים א כ"א:כ"ד} ת'.
{י} ישב – חסר, אותו היום מינוהו שוטר עליהם מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו, עלה לגדולה.
לכל באי שער עיר' – שכולן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה.
{יא} לא אדני – לא תקנה אותה בדמים.
נתתי לך – הרי היא כמו שנתתיה לך.אני או' נתתי נותן אני, כמו הרימותי ידי בי נשבעתי לשון הווה כלם. ת'.[9]
{יג} [אך אם אתה לו שמעני אתה או' לי לשמו' לך וליקח חנם אני אי איפשי בכך.
אך אם אתה][10] לו שמעני – הלואי ותשמעני.
נתתי – מוכן הוא אצלי והלואי נתתיו כבר, דונשי בלע"ז.
{טו} ביני ובינך – בין שני אוהבים כגוננו[11] מה היא חשובה לכלום אלא הנח המכר ואת מתך קבור.
{טז} וישקל[12] לעפרן – חסר[13], לפי שאמ' הרבה ואפילו מעט לא עשה, שנטל הימנו שקלים גדולים שהן קינטירין שנ' עבר לסוחר שמתקבלין בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהם גדולים שהן קינטירין צינטניירש.
{יז} ויקם – תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך, ופשוטו של מקרא ויקם השדה והמערה וכל העץ לאברהם למקנה[14] וגו'.
{יח} בכל באי שער עירו – בקרב כלם, במעמד כולם הקנהו לו.
{יט-כ} [15]ואחרי כן קבר, וגו' – ויקם לו לאחזת קברים, ומתחילה קודם שקברה לא קם אלא למקנה.