{א} שפחה מצרית – בת פרעה היתה, כשראה ניסים שנעשו לשרה אמ' מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר.
{ב} אבנה – לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס.
ממנה – בזכות שאכניס צרתי לביתי.
לקול שרי – לרוח הקו' שבה.
{ג} ותקח שרי וגו' – לקחתה בדברים אשריך שזכית לידבק בגוף הקדוש הזה.
מקץ י' שנים – מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת.
לשבת אברם וגומ' – מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לה[1] מן המניין לפי שלא נאמ' לו ואעשך לגוי גדול {בראשית י"ב:ב'} עד שיבא לארץ ישר'.
{ד} ותהר – מביאה ראשונה.
ותקל – אמרה שרה זו אין סתרה כִגְלַיַיה מראה עצמה צדקת ואינה צדקת שלא זכת להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה.
{ה} חמסי עליך – חמס העשוי לי, עליך אני מטילה העונש, כשהתפללת מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא נתפללת אלא עליך, אילו נתפללת[2] על שנינו הייתי נפקדת עמך, ועוד דבריך אתה חומס הימני, שאתה שומע בזיוני ושותק.
אנכי נתתי שפחתי וגומ'.
ביני ובניך – כל וביניך שבמקרא חסירין וזה מלא, קרי ביה ובַניך, מלמד, שהכניסה עין [הרע] בעיבורה של הגר והפילה, הוא שהמלאך אמ' לה הנך הרה היא מעוברת והוא מבשר לה שתהר אלא מלמד שהפילה הריון הראשון.והנך הרה – לעתיד נמי משמ' כמו ויאמר לי הנך הרה {שופטים י"ג:ז'} דאשת מנוח, והוא אמ' לה והרית וילדת בן {שופטים י"ג:ג'}, ואף הנה העלמה הרה {ישעיהו ז':י"ד}, מפרש ר' כן תהי[3] הרה. כ'כ' רב' שמעי' סביב פירושו.
{ו} ותענה שרה – היתה משעבדת בה בקושי.
{ח} אי מזה באת – מהיכן באת, יודע היה, אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים, ולשון אי מזה, אי המקום שתאמרי עליו מזה אני באה.
{ט} ויאמר לה מלאך, וגו' – על כל אמירה היה שולח לה מלאך אחר מלאך לכך נאמ' מלאך מלאך בכל אמירה ואמיר'.
{יא} הנך הרה – כשתשובי תהרי, כמו כי הנך הרה דאשת מנוח.
וילדְתְ בן – כמו וילֶדֶת. ודומה לו ישבְתְ בלבנון מקונֶנְתְ בארזים {ירמיהו כ"ב:כ"ג}.
וקראת שמו – ציווי הוא כמו שאומר לזכר, וקרַאַת את שמו יצחק {בראשית י"ז:י"ט}.
{יב} פרא אדם – אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכת' וישב במדבר ויהי רבה קש' {בראשית כ"א:כ'}.
ידו בכל – ליסטס.
ויד כל בו – הכל שונאין ומתגרין בו.
על פני כל אחיו ישכן – שיהא זרעו גדול.
{יג} אתה אל ראי – נקוד חטף קמץ, מפני שהוא שם דבר, אלוה הראייה שרואה בעלבון עלובים.
הגם הלום – לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום.
אחרי רואי – אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים, ותדע שהיתה רגילה לראו' שהרי מנוח ראה המלאך פעם אחת ואמ' מות נמות {שופטים י"ג:כ"ב}, וזו ראת ארבעה זה אחר זה ולא חרדה.
{יד} באר לחי ראי – כתרגומו, דמלאך קיימא איתחזי עלה.
{טו} ויקר' אברם שם וגומ' – א'ע'פ' שלא שמע אברהם דברי המלאך שאמ' וקראת שמו ישמעאל {בראשית ט"ז:י"א} שרתה עליו רוח הקודש וקראו ישמעא'.
{טז} ואבר' בן שמנים שנה וגו' – לשבחו של ישמעא' נכתב להודיע שהיה בן שלש עשרה שנה כשמל ולא עיכב.