{ג}
תכין לך הדרך – מקלט מקלט היה כתוב על פרשת הדרכים.
ושלשת את גבול ארצך – שיהא מתחילת הגבול עד עיר הראשונה של מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השנייה, וכן משנייה לשלישית, וכן מן השליש' עד הגבול השיני של ארץ ישראל.
{ה}
ונדחה ידו – כשבא להפיל הגרזן על העץ. ותתמריג כ'כ' רבנו שמעיה ידיה, לשון ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ, כי שמטו הבקר {שמואל ב ו':ו'}, תירגם יונתן בן עוזיאל ארי מרגוהי תוריא.
ונשל הברזל מן העץ – יש מרבותינו אומ' נשמט הברזל מקתו, ויש מהן אומ' שישל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע והיא נתזה והרגה.
{ו}
פן ירדף גאל הדם – לכך אני אומ' להכין לך הדרך וערי מקלט רבים.
{ח}
ואם ירח' – כי תשמר אם תזכה, ירחיב, ואז ויספת, הם חטאו, והם חסרו, ר' ת'ר'ש'.
ואם ירחיב – כאשר נשבע לתת לך, ארץ קיני וקנזי וקדמני.
{ט}
ויספת לך עוד שלש – הרי תשע, שלש שבעבר הירדן, ושלש בארץ כנען, ושלש לעתיד לבא.
{יא}
וכי יהיה איש שונא לרעהו – ועל ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו, מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה, לפי שעבר על לא תשנא סופו לבא לידי שפיכות דמים, לכך נאמ' וכי יהיה איש שונא, וגו', שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש.
והכהו נפש – מכת נפש, שאיבדה נפש.
ונתנו אתו ביד גאל הדם – לא שיתנוהו בידו אלא גאל הדם יתנוהו, בפגעו בו שנגמר דינו הוא ימיתנו.
דם הנקי – רצח הנקי, כמו והיה עליך דמים. ר' ת'ר'ש'.
{יג}
לא תחוס עינך – שלא תאמר הראשון כבר נהרג, מה אנו הורגין את זה ונמצאו שני ישר' הרוגים.
{יד}
לא תסיג גבול – לשו' נסוגו אחור {ישעיהו מ"ב:י"ז}, שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חבירו למען הרחיב את שלו, והלא כבר נאמ' לא תגזול מה ת'ל' לא תסיג לימד על העוקר תחום חבירו שעובר בשני לאוין, יכול אף בחוצה לארץ ת'ל' בנחלתך אשר תנחל, וגומ', בארץ ישר' עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לא תגזול וגו'.
{טו}
עד אחד – זה בנה אב, כל עד שבתורה שנים, אלא אם כן פרט לך בו אחד.
כי יקום עד – כל מקום שנ' עד, בשנים הכת' מדבר.[1]
לכל עון ולכל חטאת – להיות חבירו נענש על עדותו, לא עונש גוף ולא עונש ממון, אבל קם הוא לשבועה, אמ' לחבירו תן לו מנה שהלויתיך, אמ' לו אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב לישבע.
על פי שנים עדים – ולא שיכתבו עדותן באיגרת וישליכו לבית דין, ולא שיעמד תורגמן בין העדים ובין הדיינים.
{טז}
לענות בו סרה – דבר שאינו, שהוסר העד הזה מכל העדות הזו כיצד שאמרו להם והלא עמנו הייתם אותו היום במקום פלוני.
{יז}
ועמדו שני האנשים – בעדים הכת' מדבר, ולימד שאין עדות בנשים ולימד שצריכין להעיד עדותן מעומד.
אשר להם הריב – אילו בעלי הדין.
לפני י"י – יהי דומה להם כאילו עומדים לפני המקום, שנ' בקרב אלהים ישפט {תהלים פ"ב:א'}.
אשר יהיו בימים הה' – יפתח בדורו, כשמואל בדורו, צרך אתה לנהוג בו כבוד.
{יח}
והנה עד שקר – כל מקום שנ' עד בשנים הכת' מדבר.[2]
ודרשו היטב – על פי המזימים אותם ובודקין וחוקרין את הבאים להזימם בדרישה ובחקירה.
{יט}
כאש' זמם – ולא כאשר עשה, מכאן אמרו הרגו אין נהרגין.
לעשות לאחיו – מה ת'ל' לאחיו, לימד על זוממי בת כהן נשואה שאינן בשריפה, אלא במיתת הבועל, שהיא חנק, שנ' באש תשרף {ויקרא כ"א:ט'}, היא ולא בועלה, לכך נאמ' כאן לאחיו. כאשר זמם לעשות לאחיו, ולא כאשר זמם לעשות לאחותו, אבל בכל שאר מיתות השוה הכתו' אשה לאיש וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש כגון העידוה שהרגה את הנפש, שחללה שבת נהרגין, שלא מיעט כאן אחותו אלא במקום שיש לקיים בהם הזמה במיתת הבועל.
{כ}
ישמעו ויראו – מכאן שצריכין הכרזה איש פלוני ופלוני נהרגין על שהוזמו בבית דין.
{כא}
עין בעין – ממון.