{א} ויהי מקץ – כתרגומו מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא.
על היאר – כל שאר נהרות אינן קרויין יארים חוץ מנילוס מפני שכל הארץ עשוייה יארים יארים בידי אדם ונילוס עולה בתוכו ומשקה אותן ואין גשמים יורדים במצרים תדיר.
{ב} יפות (מצרים) [מראה] – סימן הוא לימי ש[ו]ב(ו)ע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין ברייה צרה בחברתה.
באחו – אגם מרישק, כמו ישגא אחו {איוב ח':י"א}.
{ג} ודקות בשר – טֵינְבְש בלעז ל' דק.
{ד} ותאכלנה – הוא סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב.
{ה} בקנה אחד – טודיל בלע"ז.
בריאות – שיינש.
{ו} שדופו'[1] – השליליש בלע"ז שקיפן קידום, חבוטות ל' משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו.
קידום[2] – רוח מזרחית דרומית שקורין בִישָא.
{ז} הבריאות – שַיְינִיש בלעז.
והנה חלום – והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים.
ת', ואצל הפשט בעודו בישינה, סבור היה מעשה ממש ראה כשהקיץ הבין והנה חלום, אין זה אלא חלום, ת' ר' ש', ודומה לו בבקר והנה היא לאה.
{ח} ותפעם רוחו – ומטרפא רוחיה מקשקשת בתוכו כפעמון, ובנבוכדנאצר הוא אומ' ותתפעם {דניאל ב':א'} לפי שהיו שם שתי פעימות, שכחת החלום והעלמת פתרונו.
חרטמי – הנֵחרים בטימי [ה]מתים ששואלים בעצמות, טימי הם עצמות, בלשון ארמי, ובמשנה בית שהוא מלטימיא, מלא עצמות.
ואין פתר את' לפרעה – פותרים היו אותם אבל לא לפרעה, שלא היו[3] קולן נכנס לאזניו, לא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומ' לו שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר.
{יא} איש כפתרון חלומו – חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו.
{יב} נער עברי עבד – ארורין הרשעים שאין טובתן שלימה, מזכירו בלשון בזיון.
נער – שוטה ואין ראוי לגדולה.
עברי – אפילו לשונינו אינו מכיר.
עבד – וכתוב היה בנימוסי מצרים שאין עבד מולך, ולא לובש בגדי שרים.
איש כחלומו – לפי החלום וקרוב לעיניינו.
{יג} אותי הש' על כני – [4]פרעה הנזכר למעל' כמו שאמ' פרעה קצף על עבדיו {בראשית מ"א:י'}.[5]
{יד} מן הבור – מן הסוהר שהוא עשוי גומא, וכן כל בור שבמקרא ל' גומא הוא ואף אם אין בו מים קרוי בור פושא בלעז.
ויגלח – מפני כבוד מלכות.
{טו} תשמע חלום לפתר אתו – תאזין ותבין חלום לפתור אותו.
תשמע – לשון הבנה, והאזנה, כמו כי שומע עבדו[6] {שמואל א' ג':ט'}, אשר לא תשמע לשונו {דברים כ"ח:מ"ט}, אנטאנדרא, בלע"ז.
{טז} בלעדי – אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן ענייה בפי לשלום פרעה.
{יט} דלות – כחושות, כמו מדוע אתה דל[7] ככה {שמואל ב' י"ג:ד'} דאמנון.
ורקות בשר – (כל) לשון כל רקין שבתורה חסירן בשר, ובלע' בלושיש.
{כג} צנמות – צונמא בלשון ארמי הוא סלע, הרי הן כעץ בלא ליחלוח קשות כסלע, ותרגומו נצן לקין, נצן אין בהן אלא הנץ, לפי שנתרוקנו מן הזרע.
{כו} שבע שנים ושבע[8] שנים – כולן אינן אלא שבע.
חלום אחד הוא[9] – ואשר נשנה החלום פעמים לפי שהדבר מזומן כמו שפתר לו בסוף ועל השנות החלום וגומ' {בראשית מ"א:ל"ב}.[10] (ונשכח)
ת', ושבע הפרות הרקות, ושבע השבלים הרקות, יהיו – יהי רצון שיהיו שבע שני רעב, א'ר' יהודה ב'ר' שלום ארבע עשרה שנים [היו] ראויין לבא אלא שגזר יוסף והיו שבע שנים הוא שנ' ותחלנה שבע שני הרעב לבא כאשר אמר יוסף כאשר גזר עליהן, ואין לומר כפילו של חלום ברעב על נכון וממהר שכבר הוכפל (על) [ב]שובע על זה ומתוך השובע יתחיל הרעב מיד, כמגיד ותאכלנה ותבלענה. ת'. גזר עליהן – כן בתנחומ' ואף באגד' (דר' יוסי הגלילי) אליעזר בנו של ר' יוסי הגלי' עושה אותן שני מנייניי' הפרות והשבלים הרעות. ת' רבנו שמעיה.[11]
{ל} ונשכח כל השבע – הוא פתרון הבליעה.
{לא} ולא יודע השבע – פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה {בראשית מ"א:כ"א}.
{לב} נכון – מזומן.
בשבע שנים הטובות – נאמר הגיד לפרעה {בראשית מ"א:כ"ה} לפי שהיה סמוך, ובשבע שני רעב נאמר הראה את פרעה {בראשית מ"א:כ"ח} לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מַרְאָה.[12]
{לד} וחמש – כתרגומו ויזרזון וכן וחמושים {שמות י"ג:י"ח}.
{לה} את כל אכל – שם דבר הוא לפיכך טעמו באלף ונקוד בפתח קטן, ואכל, שהוא פועל כגון כי כל אכל חלב {ויקרא ז':כ"ה} טעמו למטה בכף ונקוד קמץ.[13]
תחת יד פרעה – ברשותו ובאוצרותיו.
{לו} והיה האוכל – הצבור, כשאר פקדון גנוז לקיום הארץ.
{לח} הנמצא כזה – הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו כלום נוכל למצוא כמותו, הֲנמצא כמותו. זה הפיר' מצ' מוגה על הנמצ' כמותו.
הנמצא – לשון תמיה"ה, וכן כל ה"י שמשמשת בראש [ה]תיבה ונקודה בחטף פתח.
{לט} אין נבון וחכם כמוך – לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך.
{מ} ישק – יתפרנס, כל צרכי עמי יהו על ידך נעשים כמו בן[14] משק ביתי {בראשית ט"ו:ב'}, וכמו נשקו בר {תהלים ב':י"ב}, גַרְנִישון בלעז.
רק הכסא – שיהו קורין לי מלך.
כסא – לשון שם המלוכה, כמו ויגדל את כסאו מכסאך[15] {מלכים א' א':מ"ז}.
{מא} נתתי אתך – מניתי יתך. ואף על פי כן לשון נתינה הוא, כמו ולתתך עליון {דברים כ"ו:י"ט}, בין לגדולה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, נתתי אתכם נבזים ושפלים {מלאכי ב':ט'}.
{מב} ויסר[16] את טבעתו – נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה להיות שיני לו (ל)[ב]גדולה.
בגדי שש – דבר חשיבות הוא במצרים.
רביד – ענק, ועל שם שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד, וכן רבדתי ערסי {משלי ז':ט"ז} רצפתי ערסי, מרצפות, ובלשון משנה מוקף רובידין של אבן {משנה מדות א':ח'}, על הרובד שבעזרה {משנה יומא ד':ג'} והיא רצפה.
{מג} במרכבת המשנה – השנייה המהלכת אצל שלו.
אברך – כתרגומו, דין אבא למלכא, ורך בלשון ארמי מלך בהשותפין {בבלי בבא בתרא ד'.}, לאו ריכא ולאו בר ריכא. ודברי אגדה דרש רבי יהודה (בן דורמסקית) אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמ' לו ר' יוסי בן דורמסקית, בר', עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא לברכים שהכל יהו נכנסין ויוצאין תחת ידו כעיניין שנ' ונתון אותו וגו'.
{מד} אני פרעה – שיש בידי יכולת לגזור גזירות על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו בלעדיך, שלא ברשותך, ד'א' אני פרעה, אני אהיה מלך ובלעדיך, וגו', זו דוגמת רק הכסא אגדל ממך {בראשית מ"א:מ'}, אלא שהוצרך לכבוש לו בשעת נתינת הטבעת.[17]
את ידו ואת רגלו – כתרגומו.
{מה} צפנת פענח – מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא.
פוטיפרע – הוא פוטיפר, ונקרא שמו פוטיפר על שם שנסתרס ומאיליו לפי שלקח את יוסף למשכב זכור.
{מז} ותעש הארץ – כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשייה.
לקמצים – קומץ על קומץ על יד על יד היו אוצרין.
{מח} אכל שדה העיר[18] נתן בתוכה – שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה, ונותנים בתבואה, מעפר המקום ומעמיד התבואה מלרקב.
{מט} עד כי חדל לספר – עד כי אשר חדל לו הסופר לספור, והרי זה מקרא קצר.
כי אין מספר – לפי שאין מספר, והרי כי משמש בלשון דהא.
{נ} בטרם תבא שנת הרעב – שאדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון.
נשני – ל' קפיצה, דילגני והסירני מכל עמלי ומכל בית אבי – הם אחיי העומדים לי. נשני – כמו גיד הנשה שנשה ממקומו. ר' כ'כ' רב' שמע'.
ותכלינה – מוכללות היו, ת' רבנו שמעיה.
(ותרעב) ותחלינה – חולניות היו, ת'ר'ש'.
{נה} ותרעב כל ארץ מצרים – שהרקיבה תבואתם שאצ(ח)רו חוץ משל יוסף.
אשר יאמר לכם תעשו – [לפי שהיה יוסף אומר להם שימו{לו} וכשבאו אצל פרעה אמ' לו כך הוא אומר לנו אמ' להם למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני רעבון באים א{מרו לו} אספנו הרבה {והרקיבה} א' ל' א'כ אשר יאמר לכם תעשו][19] הרי גזר על התבואה והרקיבה, ומה אם יגזור עלינו ונמות.
{נו} על כל פני הארץ – מי הם פני הארץ, אילו העשירים.
את כל אשר בהם – כתרגומו דיבהון עיבורא.
וישבר למצרים – שבר ל' מכר ולשון קניין משמש כאן הוא מכר, שברו לנו מעט אכל {בראשית מ"ג:ב'}, לשון קניין, ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו שברו בלא כסף וגומ' {ישעיהו נ"ה:א'}.
{נז} וכל הארץ באו מצר' אל יוסף לשבור[20] – [21]ואם תדרשהו כסדרו היה צריך ל[כתוב] לשבור מן יוסף.