{א}
לא תזבח[1] כל דבר רע – אזהרה למפגל בקדשים על ידי דיבור רע, ועוד נדרשו בו שאר דרישות בשחיטת קדשים {בבלי זבחים ל"ו}.
{ב}
לעבור בריתו – אש' כרת אתכם שלא לעבוד ע'ז'.
{ג}
אשר לא צויתי – לעבוד.
{ד}
נכון – מכוון העדות.
{ה}
והוצאת[2] אל שעריך כ'מ' מכתי' יד רבנו שמעיה את האיש ההוא, וגו' – המתרגם אל שעריך בתרע בית דינך (אינו אלא) טועה שכך שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו, אתה אומ' [זה] שער שעבד בו,[3] או אינו אלא שער שנידון בו נאמר שעריך למטה ונא' שעריך למעלה,[4] [כי ימצא באחד שעריך][5] וגו', ותרגומו לקירווך.
{ו}
שנים או של' – אם מתקיימת עדות בשנים למה פרט לך שלשה, להקיש שלשה לשנים מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת ואין נעשין זוממין עד שיזומו כולן.
{ח}
כי יפלא – כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה, שהדבר נבדל ומכוסה ממך.
בין דם טמא לדם טהור, דם ירוק ודם לבן טהור, ת', ר'ש'. בין דין חייב לדין זכאי, בין נגע טמא לנגע טהור.
דברי ריבות – שיהו חכמי העיר חלוקין בדבר זה מטמא וזה מטהר, זה מחייב וזה מזכה.
וקמ' ועלית וגו' – והרבה דרשו רבותינו מריבוי המקר' במס' סנהדרין.[6]
ועלית – מלמד שבית המקדש גבוה מכל הארצות.
{ט}
הכהנים הלוים – הכהנים שיצאו משבט לוי.
אל הכהנים – יושבי לשכת הגזית, שאילו נמצאו בכהנים הראוים לה לא יכניסו לה אחרים משום יורו משפטיך. ת'ר'ש'.
אל השופט אשר יהיה בימים ההם – ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה מצוה לשמוע לו, אין לך אלא שופט שבימיך.
{יא}
[ימין ושמאל –] אפילו אומ' לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהיא ימין וכל שכן שאומר' לו על ימין ימין ועל שמאל שמאל.
ועשית על פי הדבר – על הריב הזה, על פי התורה – איסור והיתר, על[7]
{יג}
וכל העם ישמעו – מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל.
{טז}
לא ירבה לו סוסים – אלא כדי מרכבתו, כדי שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם, כמה שנ' בשלמה ותעלה ותצא מרכבתו ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה {מלכים א י':כ"ט}.
{יז}
ולא ירבה לו נשים – אלא שמנה עשר', שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים ונאמ' לו ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה {שמואל ב י"ב:ח'}.
וכסף וזהב לא ירב' – אלא כדי ליתן אפסניא.
{יח}
והיה כשבתו – אם עשה כן כדיי הוא שתתקיים מלכותו.
משנה התורה – שתי ספרי תורה, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאה עמו.[8]
הוא ובניו – מגיד שאם בנו הגון הוא קודם לכל אדם.[9]
ת', על פי התורה – איסור והיתר, על המשפט – שאר דינין.
והאיש אשר יעשה בזדון – זה זקן ממרא חזר לעירו ושנה מת. ר'.
משנה התורה – אונקלוס תירגם פתשגן, פתר משנה לשון שינון ודיבור.
הכהנים הלוים – זה כהנים. כל שבט לוי זה לוים. ר' כ'כ' רבנ' שמ'.
לבלתי רום לבבו – כלפי קונו יותר משאר אחיו, אבל על אחיו ישתרר, ואם ילחצם הרי רום לבבו לקונו. ר' כ'כ' רב' שמע', ורבו ר'ש'י'.
{כ}
לבלתי סור מן המצוה – אפילו מצוה קלה של נביא.
למען יאריך ימים וגו' – מכלל הין אתה שומע לאו, וכן מצינו בשאול שאמ' לו שמואל שבעת ימים תוחל עד בואי אליך {שמואל א י':ח'} להעלות העולה, וכת' ויוחל שבעת ימים וגו' {שמואל א' י"ג:ח'}, ולא שמר הבטחתו להמתין כל היום, ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמ' לו, נסכלת כי לא שמרת, וגו' {שמואל א י"ג:י"ג}, ועתה ממלכתך לא תקום {שמואל א' י"ג:י"ד}, הא למדת שבשביל מצוה קלה של נביא נענש.
הוא ובניו כת' למעלה.