{א} ואל משה אמר – פרשה זו קודם עשרת הדברות בארבעה בסיון נאמר לו עלה.
{ב} ונגש משה לבדו – אל הערפל.
{ג} ויבא משה ויספר לעם – בו ביום.
את כל דברי י"י – מצות פרישה והגבלה.
ואת כל המשפ' – שנצטוו בני נח ושבת וכיבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שנתנו לו במרה.
{ד} ויכתב משה – מבראשית עד מתן תורה וכתב מצות שנצטוה במרה.
וישכ' בבקר – בחמשה בסיון.
{ה} את נערי – הבכורות.
{ו} [1]באגנות – שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה, אחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם, מיכאן סמכו רבותי' שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה.
{ז} ספר הברית – מבראשית עד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה.
{ח} ויזרק – עניין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבח' לכפר' על עמ'.
{י} ויראו את אלקי ישר' – נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה אלא שלא רצה הק' לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנכת המשכן, ולזקנים, עד ויהי העם כמתאננים[2] ותבער בם אש[3] ותאכל בקצה המחנה {במדבר י"א:א'}, בקצינים שבהם.
כמעשה לבנת הספיר – היא היתה לפניו בעת השיעבוד לזכור צרתן של ישר' שהיו משועבדים במעשה לבנים.
וכעצם השמים לטהר – משנגאלו היה אור וחדווה לפניו.
וכעצם – כתרגומו, לשון מראה.
לטוהר – לשון ברור וצלול.
{יא} ואל אצילי – הם נדב ואביהוא והזקנים.
לא שלח ידו – מכאן שהיו ראויין להשלחת יד.
ויחזו את האלקים – היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומ', ואונקלוס לא תרגם כן.
אצילי – לשון גדולים כמו ומאציליה קראתיך {ישעיהו מ"א:ט'}, ויאצל מן הרוח {במדבר י"א:כ"ה} שש אמות אצילה {יחזקאל מ"א:ח'}.
{יב} ויאמר[4] אל מש' – לאחר מתן תורה.
עלה אלי וגו' והיה שם – ימים[5] ארבע' יום.
את לוחת הא' והתו' והמצ' אשר כתבתי – בתוכם[6].
להורתם – כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורב סעדיה פירשם באזהרות שייסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו.
{יג} ויקם משה ויהושע משרתו – לא ידעתי מה טיבו של יהושע לכאן. ואומ' אני שהיה התלמיד מלוה את הרב עד מקום הגבלת תחומי ההר שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האלקים, ויהושע נטה אהלו שם ונתעכב שם כל ארבעים יום שכן מצינו כשירד משה וישמע יהושע את קול העם ברעה {שמות ל"ב:י"ז} למדנו שלא היה יהושע עמהם.
{יד} ואל הזקנים אמר – בצאתו מן המחנה.
שבו לנו בזה – התעכבו שם עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט העם לכל איש ריבו.
חור – בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה שנ' ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור {דברי הימים א ב':י"ט}, אפרת זו מרים, כדאית' בסוטה {בבלי סוטה י"א:}.
מי בעל דברים – מי שיש לו דין.
{טז} ויכסהו הענן – רבותינו חולקין בדבר, יש מהן אומ' אילו ששת ימים שמראש חדש.
ויכסהו הענן – להר.
ויקרא אל מש' ביום השביעי – לומ' עשרת הדברות, ומש' וכל ישר' עומדין, אלא שחלק הכת' כבוד למשה, ויש מהן אומ' ויכסהו הענן למשה, ששת ימים לאחר עשרת הדברות היו בתחילת ארבעים יום שעלה לקבל לוחות, לימדך, שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישת ששה.
{יח} בתוך הענן – ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל בתוכו.
חסלת וא'