{א}
את כל הדבר – קלה כחמורה.
תשמרון[1] לעשות – לתת לא תעשה על עשה האמורין בפרש' שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה.
לא תסף עליו – חמש טוטפות חמשה מינין בלולב, ארבע' ברכו' לברכת כהנים.
{ב}
ונתן אליך אות או מופת' – בשמים, כגון שנא' בגדעון ועשית עמדי אות {שופטים ו':י"ז} ויאמר יהי נא חורב על[2] הגיזה, וגומ' {שופטים ו':ל"ט.}.
או מופת – בארץ, א'ע'פ' כן לא תשמעו לו. ואם תאמר אם כן למה נתן לו הק'ב'ה' ממשלה לעשות אות, כי מנסה י"י אלהיכם אתכם.
{ה}
ואת מצותיו תשמרו – ת[ו]רת משה.
ובקולו תשמעו – בקול הנביאים.
ואותו תעבודו – במקדשו.
ובו תדבקון – הדבק בדרכיו וגמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הק'ב'ה'.
{ו}
סרה – דבר המוסר מן העולם, שלא היה ושלא נברא, ושלא ציויתי לדבר כן, דישטוליר בלעז.
והפדך מבית עבדים – אפילו אין לו עליך אלא שפדאך משם דיו.
{ז}
כי יסיתך – אין הסתה אלא גירוי, שנ' אם י"י הסיתך בי {שמואל א כ"ו:י"ט}, אמיטרא בלעז שמשיאין לעשות כן.
אחיך – מאב.
בן אמך – מאם.
חיקך – השוכבת בחיקיך, ומחוקה בך, אפיקייר בלעז, וכן מחיק הארץ {יחזקאל מ"ג:י"ד} מיסוד התקוע בארץ.
אשר כנפשך – זה אביך, פירש לך הכת' את החביבים לך קל וחומ' לאחרים.
בסתר – דבר הכת' בהווה, שאין דברי מסית אלא בסתר, וכן אמ' שלמה בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה {משלי ז':ט'}.
אשר לא ידעת אתה ואבותיך – דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האומו' אין מניחין מה שמסרו להם אבותם, וזה אומ' לך לעזוב מה שמסרו לך אבותיך.
{ח}
הקרבים אליך, או הרח' ממך – למה פרט קרבים ורחוקים אלא כך אמ' הכת' מטיבן של קרוב' אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים.
מקצה הארץ וגומ' – זה חמה ולבנה, וצבא השמים שהם מתהלכין מסוף העולם ועד סופו.
{ט}
לא תאבה לו – לא תהיה תאב לו, לא תאהבנו, לפי שנ' ואהבת לרעך {ויקרא י"ט:י"ח}, את זה לא תאהב.
ולא תשמע אליו – בהתחננו על נפשו, למחול לו, לפי שנ' עזוב תעזוב עמו {שמות כ"ג:ה'}, לזה לא תעזוב.
לא תחוס עינך עליו – לפי שנ' לא תעמוד על דם ריעיך {ויקרא י"ט:ט"ז}, על זה לא תחוס.
לא תחמול – לא תהפך בזכותו.
ולא תכסה עליו – אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתוק.
{י}
כי הרג תהרגנו – יצא מבית דין זכאי החזירהו לחובה, יצא מבית דין[3] חייב לא תחזירהו לזכות.
ידך תהיה בו בראשונה – מצוה ביד הניסת להמיתו, לא מת בידו ימות בידי אחרים, שנ' ויד כל העם וגומ'.
{יג}
לשבת שם – פרט לירושלם, שלא ניתנה לדירה.[4]
{יד}
בני בליעל – בלי עול, שפרקו עולו של הק'ב'ה'.
אנשים – ולא נשים.
יושבי עירם – ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו {בבלי סנהדרין קי"א:} אין נעשית נידחת עד שידיחו אנשים ועד שיהו מדיחיה מתוכה.
{טו}
ודרשת וחקרת ושאלת היטב – מכאן למדו {בבלי סנהדרין מ'.} שבע חקירות מריבוי המקרא כאן יש שלש דרישה וחקירה והיטב, ושאלת אינו מן המניין, וממנו למדנו בדיקות, ובמקו' אחר הוא אומ' ודרשת היטב {דברים י"ז:ד'} ועוד במקום אחר, ודרשו השופטים היטב {דברים י"ט:י"ח}, למדו היטב היטב לגזירה שוה, ליתן האמו' של זה בזה.
{טז}
הכה תכה – אם אינך יכול להמיתן במיתה הכתובה בם המיתם במיתה אחרת.
{יז}
לי"י אלהיך – לשמו ובשבילו.
{יח}
למען ישוב י"י מחרון אפו – [5]למען ישוב י"י – מוסב על הכה תכה. מחרון אפו – שכל זמן שע'ז' בעולם, חרון אף בעולם.