{ב} לחנט את אביו – עניין מרקחת בשמים הוא.
{ג} וימלאו לו – השלימו לימי חניטתו עד שמלאו ארבעים יום.
ויבכו אתו, שבעים יום – ארבעים ימי חניטה ושלשים לבכי, לפי שבאת להם ברגלו ברכה שכלה הרעב והיו מי נילוס מתברכין.
{ה} אשר כריתי לי – כפשוטו כמו כי יכרה איש {שמות כ"א:ל"ג} ומדרשו עוד מתיישב על הלשון, כמו אשר קניתי, א'ר' עקיבא כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, ועוד מדרשו לשון כרי, שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה אותן כרי ואמ' לו לעשו טול זה בשביל חלקך במערה.
{ו} כאשר השביעך – ואם לא בשביל השבועה לא הייתי מניחך, אבל ירא לומר לו עבור עליה לפי שאמ' לו יוסף אם כן אעבור שבועה שנשבעתי לך, שלא אגלה על לשון הקודש שאני מכיר בו עודף על שבעים לשון ואתה אינך מכיר בו כדאיתה במסכת סוטה {בבלי סוטה ל"ו:}.
{י} גרן האטד – מוקף אטדים היה, ורבותינו דרשו על שם המאורע שבאו כל מלכי הכנעני ונשיאי ישמעאל למלחמ' וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב עמדו כולם ותלו בו כתריהם והקיפוהו כתריהם, כגרן המוקף סייג של קוצים.
{יב} כאשר צום – ומהו אשר צום.
{יג} וישאו אתו בניו – ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו (את) מטתי, לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהן מבנו' כנען אלא אתם וקבע להם מקום שלשה למזרח וכן לארבע רוחות, וכסדרן למסע ומחנה של דגלים נקבעו כאן, לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת [את הארון] יוסף לא ישא שהוא מלך, מנשה ואפרים יהו תחתיהם, וזהו איש על דגלו באותות, וגו' {במדבר ב':ב'}, באות שמסר להם אביהם למשא מטתו.
{יד} הוא ואחיו וכל העל' אתו – בחזרתו כאן הקדים אחיו למצרים העלים אתו, ובהליכתו הקדים מצרים לאחיו שנ' ויעלו אתו את[1] כל עבדי פרע', וגו' {בראשית נ':ז'}, ואחר כך וכל בית יוסף ואחיו וגומ' {בראשית נ':ח'} אלא לפי שראו כבוד שעשו מלכי כנען שתלו כתריהם בארונו של יעקב נהגו בהם כבוד.
{טו} ויראו אחי יוסף כי מת אביהם – מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילין לסעוד עמו על שולחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קירבן.
לו ישטמנו – שמא ישטמנו, לו מתחלק, לעיניינים, יש לו משמש לשון בקשה לשון הלואי, כגון לו יהי כדברך {בראשית ל':ל"ד}, לו שמעני {בראשית כ"ג:י"ג}, ולו הואלנו {יהושע ז':ז'}, לו מתנו {במדבר י"ד:ב'}, ויש לו משמש, לשון אם ואולי, כגון לו חכמו {דברים ל"ב:כ"ט}, לו הקשבת למצותי {ישעיהו מ"ח:י"ח}, ולו אנכי שקל על כפי {שמואל ב' י"ח:י"ב}, ויש לו משמש בלשון שמא לו ישטמנו, ואֵין לו עוד דומה במקרא והוא לשון אולי, כמו אולי לא תלך האשה אחרי {בראשית כ"ד:ל"ט} לשון שמא הוא ויש אולי לשון בקשה כגון אולי יראה י"י בעניי {שמואל ב' ט"ז:י"ב},[2] אולי יראה אותי והורשתים, הרי הוא כמו לו יהי כדבריך {בראשית ל':ל"ד} ויש אולי לשון אם, אולי יש חמשים צדיקים {בראשית י"ח:כ"ד}.
{טז} ויצו אל יוסף – כמו ויצוום אל בני ישר' {שמות ו':י"ג}, צוה למשה ולאהרן להיות שלוחיו אל ישר', אף זו ויצוו את שלוחם להיות שליח אל יוסף ולומר לו כן, ואת מי צוו את בני בלהה שהיו רגילין אצלו שנ' והוא נער את בני בלהה {בראשית ל"ז:ב'}.
אביך צוה – שינו בדבר[3] השלום, כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו.
{יז} שא נא לפשע עבדי אלהי אביך – אם אביך מת, אלוהו קיים והם עבדיו.
{יח} וילכו גם אחיו – מוסף על השליחות.
{יט} כי התחת אלהים אני – שמא במקומו אני, בתמי', אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול, והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה, והק' חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם.
{כא} וידבר על לבם – דברים המתקבלים על הלב, עד שלא ירדתם לכאן היו מרננים עלי שאני עבד, ועל ידיכם נודע שאני בן חורין ואני הורג אתכם, מה הבריות אומרות כת של בחורים ראה ונשתבח ואמ' אחיי הם סוף הרג אותם, יש לך אדם שהורג את אחיו. ד'א' עשרה נרות לא יוכלו לכבות נר אחד כו'.
{כג} על ברכי יוסף – כתרגומו, גדלו בין בירכיו.
חסלת ויחי, נשלם ספר בראשית.