{א} בעת ההיא – לסוף ארבעים יום נתרצה לי ואמר אלי פסל לך, ואחר כך ועשית ארון ואני עשיתי ארון תחילה שכשאבא והלוחות בידי היכן אתנם, ולא זהו הארן שעשה בצלאל שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר, צוה להם על מלאכת המשכן ובצלאל עשה משכן תחילה ואחר כך ארון וכלים נמצא זה ארון אחר וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי ונענשו עליו ונשבה.
{ו} ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסר' – מה עניין זה לכאן ועוד, וכי מבארות בני יעקן למוסרה נסעו, והלא ממוסירות באו לבני יעקן, שנאמ' ויסעו ממוסרות [ויחנו בבני יעקן] וגו' {במדבר ל"ג:ל"א}, ועוד שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, וצא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר אלא אף זה מן התוכיחה עוד עשיתם את זאת כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד יראתם לכם מן מלחמת מלך ערד ונתתם לב לחזור למצרים וחזרתם לאחוריהם שמונה מסע' עד בני יעקן ומשם למוסירה שם נלחמו לכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם ומשם חזרתם הגדגדה, הוא חר הגדגד.
{ז} ומן הגדגדה [יטבתה] וגומ' – ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת ונדמה לכם כאילו מת שם, וסמך משה תוכיחה זו לשיבור הלוחות לומ' שקשה מיתתן של צדיקים לפני הק' כיום שנשתברו הלוחות ולהודיעך שהוקשה לו מה שנתנו ראש לפרוש הימנו כיום שעשו בו את העגל.
{ח} בעת ההיא הבדיל וגומ' – מוסב לעיניין ראשון.
בעת ההיא – בשנה ראשונה לצאתם ממצרי' ותעיתם בעגל, ובני לוי לא טעו, הבדילם המקום מכם, וסמך את מקרא זה לחזרת בני יעקן [לומ'] שאף בזו לא טעו בה בני לוי אלא עמדו באמונתם.
לשאת את ארון – הלוים.
לעמד ולשרת ולברך[1] – הכהנים, והוא נשיאות כפים.
{ט} על כן לא היה ללוי חלק – לפי שהובדלו לעבודת המזבח ואינו פנוי לחרוש ולזרוע [2] ונוטל פתו מזומן מבית המלך.
{י} ואנכי עמדתי בהר – לקבל לוחות האחרו' ולפי שלא פירש למעלה כמה עמד בה בעלייה אחרונה זו חזר והתחיל בה.
כימים הראשנים – של לוחות הראשונות, ומה הם ברצון, אף אילו ברצון אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליהם היו בכעס.
{יא} ויאמר י"י אלי וגו' – אע"פ שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל אמ' לי לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וגומ' {שמות ל"ב:ל"ד}.
{יב} ועתה ישר' – אע"פ שעשית' כל זאת עודנו רחמיו וחיבתו עליכם ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגומ'. [3] ודרשו רבותינו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
{יג} לשמור את מצות י"י – ואף היא לא לחינם אלא לטוב לך שתקבלו שכר.
{יד} הן לי"י אלקיך – הכל, ואע"פ רק באבותיך חשק מן הכל. [4]? ? ? ? ? ? כך נלמד מכיום, ת', ?.
{טו} בכם – כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היום הזה.
{טז} ערלת לבבכם – אוטם לבבכם וכיסויו.
{יז} ואדוני האדונים – לא יוכל שום אדון להצילכם מידו.
לא ישא פנים – אם תפרקו עולו.
ולא יקח שוחד – לפייסו בממון.
{יח} עושה משפט גר יתום ואלמנה – הרי גבורתו ואצל גבורתו ענוותנותו.
ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו נתפלל על זה ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש {בראשית כ"ח:כ'}.
{יט} כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך.
{כ} את י"י תירא – ותעבוד (בו) ותדבק בו ולאחר שיהו בך כל המדות הללו, אז בשמו תשבע.