[1]{ד} י"י ﭏקינו י"י אחד – [י"י שהוא ﭏקינו עתה ואינו ﭏהי האומות עתיד להיות י"י אחד,][2] אז יהפך אל עמים שפה ברורה {צפניה ג':ט'}, ונ' ביום ההו' יהיה י"י אחד ושמו אחד {זכריה י"ד:ט'}.
{ה} ואהב' את י"י ﭏקיך – עשה דבריו מאהבה, אינו דומה העושה מיראה לעושה מאהבה, העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך.
בכל לבבך – בשני יצרך, ד"א בכל לבבך, שלא יהא לבך חלוק על המקום.
ובכל נפשך – אפילו נוטל את נפשך.
ובכל מאדך – ובכל ממונך, יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמ' בכל מאדך,
ת', ואהבת – אילו האבות, ואותיות אילו כאילו, וכן צוה המק', אם לא תדעי לך היפה, במה תעבד בוראך, צאי לך בעקבי הצאן, ותעבדנו כאברהם, שמצינו בו מצאת את לבבו נאמן, כיצחק שנעקד על גבי המזבח, ומסר את נפשו למות, כיעקב, שנדב ממונו למצות המקום בד"א עשר אעשרנו לך, ת', מכיר.
ד"א בכל מאדך – בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין במידת הטוב, בין במידת הפורענות, וכן דוד הוא או' כוס ישועות אשא וגו' {תהלים קט"ז:י"ג}, צרה ויגון אמצ' וגו' {תהלים קט"ז:ג'}.
{ו} והיו הדברים וגו' – מה היא האהבה, והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר את המקום ומידבק בדרכיו.
אשר אנכי מצוך היום – לא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. [דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב.][3]
{ז} ושננתם לבני' – לשון חידוד, שיהו מחודדין בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם אלא אמור לו מיד.
לבניך – אילו התלמידים, מצינו בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים, שנ' בנים אתם לי"י ﭏקיכם {דברים י"ד:א'}, ואומ' בני הנביאים אשר בבית אל {מלכים ב ב':ג'}, וכן בחזקיהו שלימד תורה לכל ישר' וקראם בנים, שנ' עתה בניי אל תשלו {דברי הימים ב כ"ט:י"א}, וכשם שהתלמיד' קרויין בנים, כך הרב קרוי אב שנ' אבי אבי רכב ישר' וגו' {מלכים ב ב':י"ב}.
ודברת בם – שלא יהא עיקר דיבורך אלא בם, עשם עיקר, ואל תעשם טפילה.
ובשכבך – יכול אפילו שכב בחצי היום, ת"ל[4] ובלכתך בדר' – דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה.
{ח} וקשרתם לאות על ידיך – אילו תפילין שבזרוע.
והיו לטוטפת בין עיניך – אילו תפילין שבראש ועל שם מניין פרשיותיהם נקראו טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים.
{ט} מזזות ביתך – מזוזת כת' שאין צריך אלא על האחת.
ובשעריך – לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות.
{יא} חצובים – לפי שהיו מקום טרשים וסלעים נופל בו לשון חציבה.
{יב} מבית עבדים – כתרגומו, מבית עבדותא. ממקום שהייתם שם עבדים.
{יג} ובשמו תשבע – אם יש בך כל המדות הללו, ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו אל תשבע.
{יד} מﭏקי העמים אשר סביבותיהם – הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה סביבותיך תועים אחריהם לכך הוצרך להזהיר עליהם ביותר.
{טז} במסה – כשיצאו ממצרים שניסוהו (על) במים, שאמ' היש י"י בקרבנו {שמות י"ז:ז'}.
{יח} הישר והטוב – זה פשרה, ולפנים משורת הדין.
{יט} כאשר דבר י"י – היכן דבר, והמתי את כל העם וגו' {שמות כ"ג:כ"ז}.
{כ} כי ישאלך בנך מחר – יש מחר שהוא אחר זמן.
ת', אשר צוה י"י ﭏקינו – זה בן חכם שפירש דברו ונכנס בכלל.
אתכם – מה ראה להטעינכם משאר אומה, ומה ראיתם לקבל כל זה. ר' כך הגיה רבנו שמעי'.