{ב} וישובו – לאחוריהם לצד מצרים היו מקריבים כל יום השלישי, כדי להטעות את פרעה, שיאמר תועים הם בדרך, כמו שנ' ואמר פרעה לבני ישר', וגו' {שמות י"ד:ג'}.
ויחנו לפני פי החירות – היא פיתום, ועכשיו נקראת פי החירות, על שנעשו שם בני חורין והם שני סלעים גבוהי' וזקופים והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים.
לפני בעל צפון – הוא נשאר מכל אלהי מצרים כדי להטעותם שיאמרו קשה יראתם. עליו פירש איוב משגיא לגוים ויאבדם {איוב י"ב:כ"ג}.
{ג} ואמר פרעה – כששמע שהם שבים לאחוריהם.
לבני ישר' – על בני ישר', וכן י"י ילחם לכם {שמות י"ד:י"ד}, עליכ', אמרי לי אחי הוא {בראשית כ':י"ג}, עלי.
נבוכים הם – כלואים הם במדבר ומשוקעים, ובלעז שֵירד, כמו נבכי ים {איוב ל"ח:ט"ז}, עמק הבכא {תהלים פ"ד:ז'}, מבכי נהרות {איוב כ"ח:י"א}, נבוכים הם, כלואים הם שאינן יודעין לצאת ממנו והיכן ילכו.
{ד} ואכבדה בפרע' – כשהק' מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד וכן הוא אומ' ושפטתי אותו, וגומ' {יחזקאל ל"ח:כ"ב}, ואחר כך והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי {יחזקאל ל"ח:כ"ג}, ואומ' שמה שבר רשפי קשת {תהלים ע"ו:ד'}, ואחר כך נודע ביהודה אלהים {תהלים ע"ו:ב'}, ואו' נודע י"י משפט עש' {תהלים ט':י"ז}.
בפרעה ובכל חילו – הוא התחיל בעבירה וממנו התחיל הפורענות.
ויעשו כן – להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רדפינו אנו צריכין לברוח אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם.
{ה} ויגד למלך מצרים – איקטורין שלח עמהם וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים באו והגידו לפרעה ביום רביעי, בחמישי ובששי רדפו אחריהם, ליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירה והוא יום שביעי של פסח לכך אנו קורין השירה ביום שביעי.
ויהפך – נהפך מה שהיה, שהרי אמר להם קומו צאו מתוך עמי {שמות י"ב:ל"א}, ונהפך לב עבדיו, שהרי לשעבר היו אומ' לו עד מתי יהיה זה לנו למוקש {שמות י':ז'} ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום.
מעבדינו – מעבוד אותנו.
{ו} ויאסר את רכבו – הוא בעצמו.
ואת עמו לקח עמו – משכם בדברים, לקינו ונטלו ממונינו ושלחנום בואו עמי ואני לא אתנהג כשאר מלכים, דרך מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה, ואני אקדים לפניכם, שנ' פרעה הקריב {שמות י"ד:י'}, הקריב עצמו ומיהר לפני חיילותיו, דרך מלכים ליטול ביזה בראש במה שיבחר, אני אשוה עמכם בחלק שנ' אחלק שלל {שמות ט"ו:ט'}.
{ז} בחור – נבחרים, בחור לש' יחיד כל רכב ורכב שבמניין זה היה בחור.
וכל רכב מצרים – ועמהם כל שאר הרכב של מצרים, ומהיכן היו הבהמות הללו אם תאמר משל מצרים הלא נאמר וימת כל מקנה מצרים {שמות ט':ו'}, ואם משל ישר', והלא נאמר גם מקנינו ילך עמנו {שמות י':כ"ו}, משל מי היו מן הירא את דבר י"י {שמות ט':כ'}, מיכן היה ר' שמעון אומ' כשר שבגוים הרוג טוב שבנחשים רצץ את מוחו.
ושלישים על כלו – שרי צבאות, כתרגומו.
{ח} ויחזק י"י את לב פרעה – שהיה {מח}שב אם לרדוף אם לאו, וחזק י"י את לבו לרדוף.
ביד רמה – בגבורה גבוהה ומפורסמת.
{י} ופרעה הקריב – היה לו לכתוב ופרעה קרב, מהו הקריב הקריב עצמו ונתאמץ לקדם לפניהם כמו שהתנה עמהם.
נסע אחריהם – בלב אחד כאיש אחד, ד'א' והנה מצרים נסע ראו שר של מצרים נסע מן השמים לעזור את מצריים. תנחו'.
ויצעקו – תפשו אומנות אבותם, באברהם הוא אומ' אל המקום אשר עמד שם {בראשית י"ט:כ"ז}, ביצחק לשוח בשדה {בראשית כ"ד:ס"ג}, ביעקב ויפגע במקום {בראשית כ"ח:י"א}.
{יא} המבלי אין קברים – {וכי מחמת} חסרון שאין קברים במצרים ליקבר שם לקחתנו משם, שיפורפלאנצא די ?ש.
{יב} אשר דברנו אליך במצרים – והיכן דברו, ירא י"י עליכם וישפט {שמות ה':כ"א}.
ממותינו – מאשר נמות ואם היה נקוד מלאפום היה נבאר כמו ממיתתינו עכשיו שנקוד בשורק נבאר מאשר נמות וכן מי יתן מותינו {שמות ט"ז:ג'} שנמות, וכן מי יתן מותי {שמואל ב י"ט:א'} דאבשלום שאמות, כמו ליום קומי לעד {צפניה ג':ח'}, עד יום שובי בשלום {דברי הימים ב י"ח:כ"ו}, שאקום שאשוב.
{יג} כי כאשר ראיתם את מצרים, וגו' – מה שראיתם אותם אינו אלא היום, היום הוא שראיתם אותם ולא תוסיפו עוד.
{יד} ילחם לכם – בשבילכם וכן כי י"י נלחם להם {שמות י"ד:כ"ה}, וכן אם לאל תריבון {איוב י"ג:ח'}, וכן אשר דבר י"י לי {בראשית כ"ד:ז'} וכן האתם תריבון לבעל {שופטים ו':ל"א}.
{טו} מה תצעק אלי – למדנו שהיה משה עומד ומתפלל אמ' לו הק' לא עת עתה להאריך שישר' נתונין בצרה, ד'א' מה תצעק אלי, עלי הדבר ולא עליך כמה שנ' להלן על בניי ועל פועל ידיי תצויני {ישעיהו מ"ה:י"א}.
דבר אל בני ישר' ויסעו – אין להם אלא ליסע, שאין הים עומד בפניהם כדי אבותיהם והאמנה שהאמינו בי ויצאו לקרוע להם את הים.
{יט} וילך מאחריהם – להבדיל בין מחנה מצרים ובין מחנה ישר' לקבל חצים ובלסטראות של מצרים, בכל מקום הוא או' מלאך י"י, וכאן מלאך האלהים אין אלהים בכל מקום אלא דיין מלמד שהיו ישר' נתונין בדין באותה שעה אם להינצל אם ליאבד עם מצרים.
{כ} ויבא בין מחנה מצרים – משל למהלך בדרך ובנו מהלך לפניו באין ליסטין לשבותו נטלו מלפניו ונותנו מאחוריו, בא זאב מאחריו ונתנו לפניו, באין ליסטין לפניו וזאיבים מאחריו נתנו על זרועות ונלחם להם כך אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו {הושע י"א:ג'}.
ויסע עמוד הענן – כשחשכה והשלים עמוד הענן את המחנה לעמוד האש לא נסתלק הענן כמו שהיה רגיל להסתלק ערבית לגמרי, אלא נסע והולך לו מאחוריהם להחשיך למצרים.[1]
ויהי הענן והחשך – למצרי'.
ויאר – עמוד האש את הלילה לישר' והולך לפניהם כדרכו ללכת כל הלילה והחשך של ערפל לצד מצרים.
ולא קרב זה אל זה – מחנה אל מחנה.
{כא} ברוח קדים עזה – ברוח קדים שהיא עזה שברוחות, היא הרוח שהק' נפרע בה מן הרשעים, ברוח קדים אפיצם {ירמיהו י"ח:י"ז}, יבא קדים רוח י"י {הושע י"ג:ט"ו}, רוח הקדים שברך בלב ימים {יחזקאל כ"ז:כ"ו}, הגה ברוחו הקשה, וגומ' {ישעיהו כ"ז:ח'}.
ויבקעו המים – כל מים.
{כג} כל סוס פרעה – וכי סוס אחד היה מגיד שאין כלום חשובים לפני הק' אלא כסוס אחד.
{כד} באשמורת הבקר – שלשה חלקי הלילה קרואים אשמורת ואותה שלפני היום קורא אשמורת הבקר, ואומ' אני שהוא חלוק למשמרות, שיר מלאכי השרת כת אחר כת לשלש חלקים לכך קרוי אשמורה וזה שתרגם אונקלוס מטרת.
וישקף – ויבט, כלומר פנה אליהם להשחיתם ותרג' ואיסתכי אף הוא לשון הבטה כמו שדה צופים {במדבר כ"ג:י"ד} חקל סכותא.
בעמוד אש וענן – עמוד ענן יורד ועוש' אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות.
ויהם – לשון מהומה, אישטורדישון בל' עירבבם נטל צגניות ? אוצש בלעז ת' שלהם, ושני' בפר' ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, כל מקום שנ' מהומה הרעמת קול הוא, וזה אב לכולם וירעם י"י בקול גדול על פלשתים ויהמם {שמואל א ז':י'}.
{כה} ויסר את אפן מרכבתיו – מכח האש נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות והיושבים בהם נעים ואיבריהם מתפרקים.
וינהגהו בכבדת – בהנהגה שהיא כבידה וקשה להם, במדה שמדדו, ויכבד לבו הוא וכל עבדיו {שמות ט':ל"ד} אף כאן וינהגהו בכבדת.
נלחם להם במצרים – במצריים, ד'א' במצרים בארץ מצרים, שכשם שאילו לוקים על הים כך היו לוקים אותן שנשארו במצרים.[2]
{כז} לפנות בקר – לעת שהבקר פונה לבא.
לאיתנו – לתוקפו הראשון.
נסים לקראתו – מהוממים ומטורפין זו לזו לקראת המים.
וינער י"י – כאדם שמנער את הקדרה הופך העליון למטה והתחתונים למעלה, כך היו עולים ויורדים ונשברים בים ונתן הק' בהם חיות לקבל היסורין, ושניק, הוא ל' טירוף בלשון ארמי והרבה יש במדר' אגדה.
{כח} ויכסו את הרכב, לכל חיל פרעה – כן דרך מקראות לכתוב למד יתירה כמו לכל כליו תעשה נחשת {שמות כ"ז:ג'} וכן לכל כלי המשכן בכל עבודתו {שמות כ"ז:י"ט}, ויתידותם ומיתריהם לכל כליהם {במדבר ד':ל"ב} ואינה אלא לתיקון לשון.
{ל} וירא ישר' את מצ' מת – שפלטן הים על שפתו, כדי שלא יאמרו ישר' כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולים מצד אחר רחוק ממנו וירדפו אחרינו.
{לא} את היד הגד' – את הגבורה הגדולה שעשתה ידו של הק', הרבה לשונות נופלין על לשון יד, וכולן לשו' יד ממש הן, והמפרש יתקן הלשון אחר עיניין הדבור.