⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים כז – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.

(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.

(ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעׇבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ.

(ד) וְהָיָה בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד.

(ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.

(ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ.

(ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.

(ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.

(ט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ.

(י) וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֺתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.

(יא) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.

(יב) אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.

(יג) וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי.

(יד) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם.

(טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כׇל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.

(טז) אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(יז) אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(יח) אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(יט) אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כ) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כׇּל בְּהֵמָה וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כג) אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כד) אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כה) אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

(כו) אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {א} שמר את כל המצוה – לשו' הווה, גרדנץ בלע'.

{ב} והקמת לך – בירדן. ואחר כך תוציאו משם אחרות ותבנו מהם מזבח בהר עיבל נמצאת אתה או' שלשה מיני אבנים היו, שנים עשר בירדן, וכנגדן (בער)[1] בגלגל, וכנגדן בהר עיבל, וקיפלום והביאום בהר עיב'[2] במלון[3], כדאיתה במסכת סוטה.

 {ח} באר היטב – בערבות מואב אתיא באר באר[4], בשבעים לשון.[5]

{ט} הסכת – כתרגו'. היום הזה נהיית לעם – בכל היום[6] יהו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית.

{יב} לברך את העם – ששה שבטים עלו לראש הר גרזים ושש' לראש הר עיבל והכהנים והלוים [והארן] למטה באמצע הפכו לוים פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעש' פסל ומסכה ואילו ואילו עונין אמן, חזרו והפכו פניהם כלפי הר עֵיבל ופתחו בקל'[7] ארור האיש אשר יעשה וגומ' ואילו ואילו עונין אמן, חזרו והפכו פניהם כלפי הר גריזים, ואמרו ברוך אשר אינו מקלה וגומ', וחוזרים והופכים כלפי הר עיבל ואומ' ארור מקל' וכן עד אשר לא יקים.

{טז} מקלה – מזלזל, לשו' ונקלה אחיך {דברים כ"ה:ג'}.

{יז} מסיג[8] גבול – מחזירו לאחוריו וגונב את הקרקע לשון והוסג אחור {ישעיהו נ"ט:י"ד}.

{יח} משגה עור – הסומא בדבר [ו]משיאו עצה רעה.

{כד} מכה רעהו בס' – על לשון הרע הוא אומ' ראיתי ביסודו של ר' משה הדרשן,[9] אחד עשר ארורים יש כאן כנגד קבלת אחד עשר שבטים, וכנגד שמע' לא כתב ארור לפי שלא הי' בלבו של משה לברכו לפני מותו  כשבירך[10] שאר השבטים לא רצה לקללו.

{כו} אשר לא יקי' – כאן כלל כל התורה וקיבלו' עליהם באלה ובשבועה.

הערות
  1. ↑ א) בכ"י לייפציג יש סימני מחיקה על האותיות ב'ע'ר', ואפשר שלפני הסופר היה עומד נוסח מהדורה קמא של רש"י שבו היה כתוב "בערבות מואב". נוסח כזה אכן מופיע בכ"י פריס 158: "שנים עשר בירדן וכנגדם בערבות מואב שהקי' משה וכנגדם בהר עיבל וקפלום והוביאום לגלגל במלון", והשווה לנוסחאות המשוחזרות בתשב"ץ א':נ"ג ובספר הזכרון לר' אברהם בקראט, וגם לגרסה בכ"י פריס 157: "י"ב בירדן וכנגדן בגלעד וכנגדן בהר עיבל וקיפלום והביאום בגלגל במלון" (צ"ע האם "גלעד" הוא שיבוש של "גלגל" או שם אחר ל"ערבות מואב"). נוסח זה, אכן תואם את דברי התוספתא סוטה ח':ו' המובאת בבבלי סוטה ל"ה: שציטט רש"י (באומרו כאן "כדאיתה במסכת סוטה"), ולפיו מתורצת קושיית החזקוני (ור"א מזרחי) שדברי רש"י אינם תואמים את שיטת הבבלי. לפי הבבלי ורש"י מהדורה קמא, היו ג' קבוצות של אבנים – משה בערבות מואב, יהושע בירדן, ויהושע בהר עיבל, והסט השלישי הוחזר לגלגל מהר עיבל. נוסח זה גם עולה בקנה אחד עם פירושו של רש"י ליהושע ד':ג' וח':ל"ב, ואפשר שיש לו שריד גם בנוסח כ"י לייפציג להלן על פסוק ח': "בערבות מואב אתיא באר באר" (מלים אלה אינן מופיעות בעדי נוסח אחרים).
    ב) בשלב שני, כנראה חזר בו רש"י מפירושו של התוספתא/בבלי לגבי אבני משה בערבות מואב, אולי מפני שלפי פשוטו של מקרא, אין כל רמז שמשה הקים אבנים בערבות מואב. בעקבות זה מחק רש"י את המלים "בערבות מואב שהקי' משה". שלב זה מתועד בכ"י פרנקפורט 19, פריס 159, ברסלאו 102, ברסלאו 10, פרנקפורט 152, ירושלים 2009, בגיליון של וטיקן 94, ובמספר כ"י שציטט שד"ל בפירושו לפסוקנו. באלו מופיע (במקצתם בשינויים קלים): "שלש מיני אבנים היו: שנים עשר בירדן וכנגדן בהר עיבל וקיפלום והביאום לגלגל במלון כדאיתה במסכת סוטה". בשלב זה, אבני גלגל נמנו בנפרד כסט השלישי של האבנים, למרות שהן היו אותן האבנים שהוקמו כבר בהר עיבל.
    ג) בשלב שלישי (אפשר ששלב ב' וג' אירעו בו זמנית), דחה רש"י גם את הפירוש שהוחזרו האבנים מהר עיבל לגלגל, שגם לו אין אחיזה כלשהי בטקסט, ומחק את המלים "וקיפלום והביאום בגלגל במלון". בכדי שעדיין יהיו ג' סטים של אבנים, הכניס רש"י את "בגלגל" לרשימת המקומות. כך נוצר נוסח מהדורה בתרא "שלושה מיני אבנים היו, שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל, כדאיתה במסכת סוטה" שמופיע בכ"י פרמא 181, ויימר 652, מינכן 5, ברלין 1221, פריס 154, פריס 155, וינה 23, ברלין 1222, פריס 156, פריס 48, וינה 24, ברסלאו 11.
    ד) במספר כ"י יש ערבוב של המהדורות. בכ"י ליידן 1 מופיע רק "שלש מיני אבנים היו: שנים עשר בירדן וכנגדן בהר עיבל כדאיתה במסכת סוטה" (כלומר סולקו כל המלים שרש"י חזר בו מהן, אך לא נתווספה מלת "בגלגל" שרש"י הוסיף, ולכן מזוהים רק שני סטים של אבנים למרות שרש"י כותב שיש שלושה). בכ"י וטיקן 94 יש נוסח דומה אלא ששם נתווסף בגיליון "וקפלום והביאום לגלגל במלון". והשווה להשערת שד"ל על גלגולי הנוסח של פירוש רש"י לפסוק זה.
    ה) גם בכ"י לייפציג 1 יש ערבוב של המהדורות. הסופר התחיל לכתוב את הנוסח הקדום של רש"י, אך באמצע כתיבת המלה הבחין שרש"י חזר בו במהדורה בתרא, ולכן הסופר רשם סימני מחיקה על האותיות שכבר כתב מ"ערבות מואב" והחליפן ב"בגלגל". אולם, מסיבות שאינן ברורות, הסופר השאיר את ההמשך "וקיפלום והביאום..." ואף הוסיף בו שיבוש – עיין בהערה הבאה.
  2. ↑ כנראה צ"ל "והביאום לגלגל במלון" בדומה לתוספתא סוטה ח':ו' המובאת בבבלי סוטה ל"ו., וכך הגרסה בתשב"ץ א':נ"ג, ובמספר כ"י המצוטטים בהערה לעיל.
  3. ↑ המלים "וקיפלום והביאום בהר עיב' במלון" אינן מופיעות בהרבה כ"י המצוטטים בהערה לעיל.
  4. ↑ המלים "בערבות מואב אתיא באר באר" חסרות בכ"י פרמא 181, ויימר 652, ברלין 1221, מינכן 5, פריס 154, פריס 155, פרנקפורט 19, פריס 156, פריס 157, פריס 48, וינה 24, ברסלאו 11, פריס 159, ברסלאו 102, ברסלאו 10, פרנקפורט 152, פריס 158, וירושלים 2009, ולא מצאנו אותם בכל עד נוסח אחר חוץ מכ"י לייפציג. ועיין בהערה לעיל שאפשר שהן חלק מדברי רש"י במהדורה קמא (התואמים את שיטת התוספתא סוטה ח':ו' המובאת בבבלי סוטה ל"ה:) שסט האבנים הראשון היה של משה בערבות מואב, שהרי המקור לשיטה זו הוא גזירה שווה זו של "באר באר".
  5. ↑ בכ"י פריס 154 יש כאן תוספת: "ואם תאמ' היאך נכתבה תור' על האבנים האלה, הרי כבר נאמ' בעניין, ולא תניף עליהן ברזל, אלא על ידי שמיר שהרי בימי משה היה, וכך שנינו בסוטה באבני אפוד מראה להם בדיו ומעביר עליהם בשמיר ת'".
  6. ↑ בכ"י פרמא 181, מינכן 5, ויימר 652, ברלין 1221, פריס 154 כתוב "יום".
  7. ↑ קיצור של "בקללה".
  8. ↑ בכ"י לייפציג 1 יש אות "ש" מעל האות ס', וכנראה האות תוקנה כדי להתאימה לטקסט של התורה המופיע בכ"י לייפציג שבו כתוב "משיג" עם "ש" (כתיב שמתועד גם במספר עדי נוסח אחרים של התורה). לא ברור מה היה הנוסח המקורי בפירושו של רש"י. בכ"י פרמא 181, מינכן 5, ויימר 652, ברלין 1221 כתוב "מסיג" עם "ס", אך בכ"י וטיקן 94, ליידן 1, פרנקפורט 19, ופרנקפורט 152, כתוב "משיג" עם "ש", ובכ"י פריס 154 במקור היה כתוב "משיג", ואז נמחקה האות "ש" ותוקנה המלה ל"מסיג".
  9. ↑ כל הקטע של "ראיתי ביסודו של ר' משה הדרשן..." מופיע בכ"י פרמא 181 לאחר פירוש רש"י לפסוק כ"ו.
  10. ↑ בריש עמוד 390 בכ"י לייפציג 1 כתוב "כשבירך", וכן בכ"י פרמא 181, מינכן 5, ויימר 652, ברלין 1221. אולם, בסוף עמוד 389 בכ"י לייפציג 1 כתוב "כשיברך".
×