⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית לו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.

(ב) עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אׇהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.

(ג) וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת.

(ד) וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל.

(ה) וְאׇהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ יעיש וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

(ו) וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כׇּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כׇּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כׇּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.

(ז) כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם.

(ח) וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.

(ט) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר.

(י) אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

(יא) וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז תֵּימָן אוֹמָר צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז.

(יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו.

(יג) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

(יד) וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אׇהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת יְעוּשׁ יעיש וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח.

(טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז.

(טז) אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה.

(יז) וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן עֵשָׂו אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

(יח) וְאֵלֶּה בְּנֵי אׇהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם אַלּוּף קֹרַח אֵלֶּה אַלּוּפֵי אׇהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָׂו.

(יט) אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם.

(כ) אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.

(כא) וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

(כב) וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן חֹרִי וְהֵימָם וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע.

(כג) וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפוֹ וְאוֹנָם.

(כד) וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו.

(כה) וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה דִּשֹׁן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה.

(כו) וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן.

(כז) אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן.

(כח) אֵלֶּה בְנֵי דִישָׁן עוּץ וַאֲרָן.

(כט) אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל אַלּוּף צִבְעוֹן אַלּוּף עֲנָה.

(ל) אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף אֵצֶר אַלּוּף דִּישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.

(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלׇךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

(לב) וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.

(לג) וַיָּמׇת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבׇּצְרָה.

(לד) וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.

(לה) וַיָּמׇת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.

(לו) וַיָּמׇת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.

(לז) וַיָּמׇת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.

(לח) וַיָּמׇת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.

(לט) וַיָּמׇת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב.

(מ) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה אַלּוּף יְתֵת.

(מא) אַלּוּף אׇהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה אַלּוּף פִּינֹן.

(מב) אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף מִבְצָר.

(מג) אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} עדה בת אלון – היא בשמ' בת אלון {בראשית כ"ו:ל"ד} ונקראת בשמת על שם בשמים שהיתה מקטרת לע'ז'. ת'. אף אני אומ' בארי החתי בא עליה ונעשית חוית וחתית. שמעיה. כ'כ' רב' שמ'. אהליבמה – היא יהודית, אותו רשע כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בע'ז' כדי להטעות את אביו.[1]

{ג} בשמת בת ישמעאל – ולהלן קורא לה מחלת {בראשית כ"ח:ט'}, מצא' בהגדה מדרש ספר שמואל {מדרש שמואל פרק י"ז}, שלשה מוחלין על כל עוונותיהם גר משמתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אשה, ולמד הטעם מיכן לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונתיו.[2] אחות נביות – על שם שהוא השיאה לו, משמת ישמעאל.[3]

{ה} ואהליב' ילדה וגו' – קרח זה ממזר היה, ובן אליפז היה שבא על אשת אביו,[4] שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז {בראשית ל"ו:ט"ז} בסוף הענין.

{ו} וילך אל ארץ – לגור באשר ימצא.

{ז} ולא יכלה ארץ מגורי' – להספיק מרעה לבהמות שלהם. ת'. לא מצינו ישיבתם יחד שנדחה זה מפני זה ויש לומר ראה רכושו רב אצל אביו ושמע גם על אחיו כן ידע כי לא תוכל ארץ מגוריהם לשאתם ובקש לו מקום בחר לו הר שעיר. ת' רבנו שמעיה.[5] ומדרש אגדה מפני יעקב אחיו {בראשית ל"ו:ו'} מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך {בראשית ט"ו:י"ג} המוטל על זרעו של יצחק, אמ' אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנ' שניתנה לו ארץ הזאת ולא בפרעון השטר, ומפני הבושה שמכר בכורתו.

{ט} ואלה – התולדות שהולידו בניו משהלך לשעיר.

{יב} ותמנע היתה פילג' – להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאיבים לידבק בזרעו, תימנע זו בת אלופים היתה שנ' ואחות לוטן תימנע {בראשית ל"ו:כ"ב} ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה מן החרים שישבו בו לפנים, אמרה איני זוכה לינשא לך הלואי ואהיה פילגש, ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצתה תימנע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו וזהו ואחות לוטן תמנע, ולא מנאה עם בני שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב. ת'. ואלה היו בני אהליבמה, מה טיבו של פסוק זה בכאן, והלא הן היו תולדות עשו בארץ כנע' אומ' אני לא בא זה ללמד על אלוף קרח שלפנינו שהוא הוא קרח זה אחיו של יעוש ויעלם ולומר שבא עשו על אהליבמה והוליד את קרח, ובסוף העניין מנה הכת' את בניה אלופים על שמה. ת' רבנו שמעיה.

 {טו} אלה אלופי[6] עשו – ראשי משפחו'.

{כ} ישבי הארץ – שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם, ורבותינ' דרשו, שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים, מלא קנה זה לגפנים, שהיו טועמין מן העפר ויודעין איזו נטיעה ראויה לו.

{כד} ואיה וענה – וי'ו יתירה, והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא תת וקדש, וצבא מרמס {דניאל ח':י"ג}, נרדם ורכב וסוס {תהלים ע"ו:ז'}. הוא ענה – האמור למעלה שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו, מלמד שבא צבעון על אמו, והוליד את ענה. את הימים – פרדים[7] ולמה נקרא שמם יימים, שאימתן מוטלת על הבריות דאמ' ר' חנינא מימיי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה.[8] לא נזקק לכתוב לנו משפחות החרי אלא מפני תמנע ולהודיע גדולת זרע אברהם, כמו שפיר' למעלה.

{לא} ואלה המלכים וגו' – שמנה מלכים היו, וכנגדן העמיד יעקב ונטל [ובטל][9] מלכות מעשו בימיהם, ואילו הן שאול ואישבשת דוד ושלמה רחבעם אביה אסא יהושפט, ובימי יורם בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליה[10] מלך {מלכים ב' ח':כ'} ובימי שאול כת' אין מלך[11] באדום נצב מלך {מלכים א' כ"ב:מ"ח}.

{לג} יובב בן זרח מבצרה – בצרה מערי מואב היא, שנ' ועל קריות ועל בוצרה כו' {ירמיהו מ"ח:כ"ד}, ולפי שהעמידה מלך לאדום עתידה ללקות עמהם שנ' כי זבח לי"י בבצרה {ישעיהו ל"ד:ו'}.

{לה} המכה את מדין בשדה מואב – שבאו מדין על מואב למלחמ' והלך מלך (מואב) אדום לעזור את מואב, ומכאן אנו למידין שהיו מדין ומואב מדיינין זה עם זה ובימי בלעם עשו שלום להתקשר על ישר'.

{לט} בת מי זהב – מהו זהב עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו.

{מ} ואלה שמות אלופי עשו – שנקראו על (שמותם) שם מדינותיהם, לאחר שמת הדד ופסקה מהם מלכות, והראשונים הנזכרים למעלה הם שמות תולדותם, וכן מפורש בדברי הימים וימת הדד ויהיו אלופי אדום, אלוף תמנע וגו' {דברי הימים א' א':נ"א}.

{מג} מגדיאל – היא רומי. ת'. למקומותם בשמותם למקומות שלהם קראו בשמותם, כמו ויקרא לה נבח בשמו, ויקראו ללשם דן בשם דן אביו, ותמנע זה ואהליבמה, אומ' אני זכרים היו. ת', כך העתק' מכת' ידו של רבנו שמעי'.

הערות


×